בינואר 2025 לארי אליסון, אחד מהאנשים העשירים בעולם, השקיע 7 מיליארד דולר ב-OpenAI, חברת האינטליגנציה המלאכותית. בחודש שעבר OpenAI חתמה על הסכם ענק בשווי 300 מיליארד דולר עם חברת Oracle של אליסון עבור ענן GPU (לשימושים מתקדמים כמו לימוד מכונה ובינה מלאכותית). בעקבות ההסכם, השווי של לארי אליסון, המייסד של Oracle , קפץ ב-100 מיליארד דולר.
וזה כשהמוצר המוביל של החברה ChatGPT ייצר בשנה שעברה 3.7 מיליארד דולר, בערך 70% מהכנסות החברה, שיש לה עוד 3 מוצרים שעוד דורשים הרבה עבודה כדי להיות מוצרים מניבים. החברה, אגב, הפסידה כ-5 מיליארד דולר ב-2024.
החברה, OpenAI, צפויה להשקיע טריליון דולר בפיתוח התשתיות והטכנולוגיה שלה בחמש השנים הבאות - שלפי הערכות בשוק, אליסון ואורקל שלו מעורבים מאוד בכל התהליך הטכנולוגי, מה שישמור ויעלה את ההון של אליסון.
כלומר אליסון השקיע הרבה כסף בחברה מפסידה שהבטיחה לו ולחברה שלו הכנסה עצומה לחמש השנים הבאות, מה שמבטיח לו שלא משנה מה יקרה, הוא ירוויח הרבה מאוד כסף מ-AI.
זה מרגיש קצת כמו מעגל סגור בטופ של הכלכלה העולמית. השווי מכפיל את עצמו - לא בגלל מוצר או אפילו רווח כלשהו אלא בעיקר זכות מומנטום, אמונה בתעשייה ושיתוף פעולה בין חברות בשווי טריליונים.
זו לא קונספירציה. ככה זה עובד בימנו. כסף מייצר עוד כסף. הרבה מאוד כסף למי שיש כסף.
ולכן גם יותר ויותר אנליסטים מזהירים שתעשיית האינטליגנציה המלאכותית עומדת בפני ניפוץ בועה משמעותי, מה שיכול להוביל למיתון גלובלי ובטח יכול לפגוע בכלכלת ארה"ב, ש-AI זו בערך התעשייה היחידה שגדלה בכלכלה של דונלד טראמפ.
לפי MarketWatch וחברת המחקר MacroStrategy, הבועה ש-AI ייצרה גדולה פי 17 מבועת ה-dot-com שהתפוצצה בשנות התשעים ופי 4 יותר גדולה מאשר בועת הנדל"ן שהקריסה את הכלכלה ב-2008.
מי שכתב את הניתוח הם בנקאים לשעבר בבנק ההשקעות UBS ומומחים אחרים שלטענתם ChatGPT "פגע בקיר" וכבר לא מציג התקדמות משמעותית, למרות שהושקעו בגרסה החדשה שלו בערך פי 10 יותר מאשר במוצר הקודם.
לפי הדו"ח "הסכנה היא שכבר יהיה קשה להניע את הכלכלה" עם AI.
גם דריו פרקינס, בעלים של חברת האסטרטגיה TS Lombard מזהיר שחברות ההיי-טק לקחו על עצמן חובות עתק כדי לבנות מרכזי דאטה AI שמזכירים את החובות של חברות ההייטק לפני פיצוץ בועת הדוט-קום. "הם במירוץ ולכן לא איכפת להן אם ההשקעה תחזיר תשואה כרגע" לפי פרקינס. "זה בטוח דגל אדום".
גם בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מדברים על "הפחתה" צפויה בשנה-שנתיים הבאות בגלל שכל כך הרבה כסף "פומפם" ליזמי AI. ג לדמן זאקס לא אומרים שמדובר בבועה אבל מבקשים ממשקיעים להיזהר יותר עם הכסף שהם משקיעים בתעשייה.
גם דויטשה בנק מזהיר מפני בועת ה-AI. ובדו"ח של בנקאי ההשקעות שלו "מכונות ה-AI כרגע מצילות את כלכלת ארצות הברית אבל הסוג הזה של צמיחה לא יכול להחזיק מעמד".
ואפילו ג'ף בזוס, הבעלים של אמזון, הזהיר מפני בועת ה-AI. "משקיעים מתקשים באמצע הריגוש שלהם מההשקעות האלה" אמר בזוס בכנס היי-טק האיטלקי. "הם מתקשים להבדיל בין רעיונות טובים לרעיונות רעים. וזה כנראה קורה היום".
מחירי הזהב שהגיעו לשיאים חדשים, חוסר האמון של המשקיעים בכלכלה של טראמפ, המכסים של טראמפ, ההשתלטות של המונופולים על תעשיית ההיי-טק והרגולציה האפסית על AI בארה"ב (בעצם החוקים היחידים בהקשר של ה-AI נועדו להאיץ את התפתחות התעשייה ולהקל עליה בבניית מרכזי AI שכיום מעלים במיליארדי דולרים את חשבונות החשמל של האמריקאי הממוצע) גורמים להרבה מאוד אנליסטים, משקיעים ומומחים לנוע בכיסא שלהם באי נוחות.
אם יש בועה, היא עלולה להתפוצץ, זה ברור ואפילו אם זה לא יקרה ויהיה תיקון של השוק בלי אירוע דרמטי, השאלה הגדולה היא איך תעשיית ה-AI כולה לספק ערך אמיתי לאדם הפשוט מעבר לחיפוש מתקדם באינטרנט (שזה אחלה כמובן).
כיום רוב מוצרי ה-AI שהאדם הרגיל פוגש הם מה שמוגדר כ-"AI slop" ברשתות החברתיות. מדובר על תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית ואיכותו נמוכה - כלומר מדובר בתוכן רדוד שלעיתים קרובות שקרי או חלק ממניפולציה פוליטית-עסקית כלשהי. סלופ באנגלית (slop) מתאר נוזל דליל וחסר ערך וזה מה שמציף את הרשתות. זה, כאמור, המפגש העיקרי של האדם הרגיל עם AI.
כן כן, הסרטון של הכלבה שמביאה את הגורים שלה לישון ביחד עם תינוק אנושי שהדודה שלכם משתף בפייסבוק שלו? כזה. יש גם לא מעט "אינפלואנסריות" ב-OnlyFans ואינסטגרם שמייצרות מאות אלפי דולרים בחודש ומה שהן באמת זה תוכנת AI שמאחוריה חבורה של מלזים, שמקבלים דיק-פיקס מגברים מערביים (סיפור אמיתי). ולמרות שפורנוגרפיה זה עסק משתלם מאוד - לא בטוח שבשביל זה צריך תעשיית AI.
תעשיית ה-AI מסייעת גם להרבה מאוד פוליטיקאים פופוליסטים ורודנים ברחבי העולם ונמצאת מאחוריי הזרם הבלתי נגמר של פייק ניוז שפוגע ביציבות של דמוקרטיות ברחבי העולם.
יש גם יישומים מבריקים ל-AI ברפואה, מכונאות, חקלאות מחשבים ועוד. AI יכול לזהות גידולים סרטניים שעין אנושית לא, הוא יכול לזהות פעילויות לא חוקיות בשווקים, להתאים תרופות לגנטיקה של חולים, למקסם שטחים חקלאיים, לתרגם באופן מיידי כדי לסייע לתקשורת בינאישית בין אנשים מכל העולם ולזהות מגמות מדאיגות במזג האוויר שנוצרו בגלל משבר האקלים. אבל אלו לא מוצרים "רווחיים" כמו צ'אט או פילטר שהופך אותך לבעלת אף סולד.
כרגע, לפי חברת המחקר Precedence תעשיית ה-AI מייצרת בין כ-640 מיליארד דולר ועד 2034 עשויה להיות תעשייה של 3.7 טריליון דולר. אבל נראה שזה מאוד תלוי בכמה ערך תספק הטכנולוגיה הזו לכלכלה ולחברה כי כיום היא מייצרת בעיקר ערך למשקיעים ופחות לבני אדם.