המשק הישראלי פורח, אבל יש נתון שמראה בדיוק עד כמה יקר לחיות בישראל

התוצר של ישראל עומד השנה על 60,010 דולר לנפש - כך פרסמה השבוע קרן המטבע הבינלאומית. בשנת 2026 צפוי התוצר הישראלי - אחרי שנתיים של מלחמה שגבתה אבדות והוצאות אדירות של המדינה והתושבים - לזנק ל-64,280. בקפריסין, אליה נוהרים הישראלים וכבר מתבססת שם מושבה, התוצר יהיה השנה 42,410 דולר לנפש ובשנה הבאה יעלה ל-45,600, יוון, הפופולרית אצל הישראלים, עם תוצר של 27,170 דולר לנפש בשנת 2025 שיעלה ל-29,410. פחות ממחצית בהשוואה אלינו.

ספרד, שם מעמיקה האנטישמיות, עם תוצר השנה של 38,040 ו-40,580 2026. פורטוגל, שגם בה נוצרו קהילות של ישראלים מהגרים, עם 31,410 ו-33,970 ב-2026. צרפת, הקורסת כלכלית ושרושמת כבר שלוש הפחתות דירוג אשראי, עם 48,980 ו-51,710. בריטניה, המתמחה בהפגנות נגד ישראל שכלכלתה מקרטעת אף היא, עם 56,660 ו-60,010 דולר לנפש ב-2026. גרמניה, מעוז המשק האירופי שהטילה עיצומים על יצוא נשק לישראל, עם 59,930 ו-63,600. איטליה, שדירוג האשראי שלה עלה בימים אלה וכלכלתה משתפרת תחת מנהיגותה של ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני, עם תוצר לנפש של 43,160 דולר ב-2025, שיטפס ל-45,880 דולר בשנה הבאה.

אלא שלצד הנתונים הפנטסטיים האלה, התמונה בישראל לא כל כך ורודה. עקב אכילס של ישראל היא רמות המחירים האדירות של סחורות ושירותים. בישראל שיעור המיסוי גבוה, ובהיעדר סחר עם שכנותיה הקרובות, היא מבודדת כאילו הייתה אי בלב ים. המונופולים והקרטלים המוכרזים והלא מוכרזים עושים כאן כבשלהם, ושוק הייצור והשיווק ריכוזי.

רגולציה ומכסים מאפשרים ליבואנים לא להעביר את הפחתות המחירים בשווקים הבינלאומיים לכיסיו של הצרכן הישראלי. רשתות השיווק, עם מצג שווא של תחרות, בפועל נתפסים מדי פעם ע"י רשות התחרות בתיאום מחירים, ונקנסות בסכומים מגוחכים. ברשתות השיווק כל דאלים גבר: סימון מחירים שהוא חובה על פי החוק והתקנות, אבל הפך בשטח לסעיף חסר ציות. רשות התחרות אומנם תופסת מדי פעם מפרי חוק, אך בגדול אין פיקוח על התנהגות הרשתות.

מכלים ואריזות בישראל עוברים תהליך שרינקפלציה, כלומר ירידה בכמות הנמצאת באריזות ועליה במחיר האריזה בה בעת. עפ"י החוק חייב היצרן או היבואן להודיע בעוד מועד על שינוי האריזה ותוכנה, מי מקשיב? הרשויות המקומיות לא מסתפקות בהעלאת מחירי החנייה והארנונה בישראל לעסקים עולה עפ"י נוסחה אוטומטית מופרכת, גבוהה בכל קנה מידה, בכדי להחזיק מנגנון מנופח. התוצאה - עול מכביד על הצרכן דרך מחירי סחורות ושירותים של החברות העסקיות המשלמות ארנונה מופקעת.

הלובי העסקי אינו עולה על בריקדות. ישנן העלאות שונות במחירים של שירותים לתלמידים, עלות הצהרונים מרוקנת את המעט שנשאר בכיסי ההורים שעובדים שעות ארוכות. גם בני נוער ומבוגרים מחויבים יותר על ידי הרשויות עבור שירותים שהם נזקקים להם. אין מי שיזעק עבור השכיר או העצמאי הקטן שנאנק וקולו לא מגיע אפילו לאמצעי התקשורת והמדיה, שאף היא נגועה באינטרסים של בעליה.

אף שנבנו עוד שני נמלים סמוך לאשדוד וסמוך למפרץ חיפה, נמל מספנות ישראל הפך לנמל עם תפקוד בתחומים מסוימים, והעמסת עלויות השינוע, שצריכה לרדת, אינה מגיעה לצרכן. חברות התעופה, ובייחוד אל-על, תפסה את הישראלים במקום רגיש והחזיקה רמת מחירים גבוהה באין תחרות מחברות התעופה הבינלאומיות שנטשו את ישראל במשך שנתיים. הממונה על התחרות פתחה בחקירה? לא שמעתי על כך.

עלות משלוחי מזון ופארמה? רשות התחרות דחתה בעוד שלושה חודשים את ההחלטה אם לבטל את הפטור הכובל לחברת המשלוחים וולט, העושה משלוחים מרשתות שיווק בצד הפעלת שירותי משלוח ארוחות ומזון. והעיקר: מונופול של מקרקעין של רשות מקרקעי ישראל במדינה קטנה שגורם לעלויות גבוהות. מחירי הבתים מאוד גבוהים בהשוואה בינלאומית, שכר הדירה עולה בשעור חד וידו של הציבור קצרה מלרכוש דירה ולהקים בית בישראל.

משום כך, נכון לבחון את מצבה של ישראל מזווית אחרת. וכשמסתכלים על התוצר לנפש מבחינת כוח הקנייה באמצעות מדד PPP (Purchasing power parity), הבוחן לא רק את התוצר לנפש, אלא גם משקלל את מה שאפשר לקנות ולרכוש בכסף שנצבר מהתוצר הזה, מבינים עד כמה המצב בישראל עגום.

עפ"י נתוני קרן המטבע הבינלאומית לשנת 2026, התוצר לנפש בישראל במחירי כוח קניה צפוי לעמוד בשנת 2026 על 57,910 דולר. נמוך מקפריסין עם 68,030 דולר. ביוון, בה אתם מבלים בכיף, אוכלים שותים ויוצאים לנופש, התוצר לנפש מבחינת כוח קניה עומד על 46,800 דולר, בספרד 58,350 דולר, ובצרפת הסוציאליסטית, המאפשרת חיים נעימים כולל למהגרים שכלל אינם רוצים להתערות בה, התוצר לנפש מבחינת כוח קנייה יהיה בשנת 2026 67,670 דולר, 17% מעל ישראל.

בבריטניה, המשתוללת בהוצאות לרווחה וששרת האוצר הכושלת שלה, רייצ'ל ריבס, גוררת לעלייה בגרעון הממשלתי, ה-PPP יהיה בשנת 2026 65,220 דולר. בגרמניה, המקפידה על מדינת רווחה מאז תום מלחמת העולם השנייה, יגיע ה-PPP ל-75,480 דולר, ובאיטליה ל-64,810 דולר. בבלגיה (שם התוצר לנפש עומד על 60,420 דולר, מעט מעל ישראל), יגיע ה-PPP בשנת 2026 ל-77,700 דולר לנפש, ובהולנד (תוצר של 73,170 דולר לנפש) ל-86,130 דולר.

שווייץ הקלוויניסטית מותירה את כולם מאחור עם תוצר לנפש בשנת 2026 של 111,050 דולר - אבל עם מיסוי כבד שמביא את התוצר לנפש מבחינת כח הקנייה ל-99,970 דולר לנפש.

בואו נביט ימינה ושמאלה, לעבר שכנינו הקרובים והרחוקים באזור. ירדן, עם 4,910 דולר לנפש בשנת 2025, עם כוח קנייה של 11,980 דולר לנפש. מצרים עם תוצר של 3,190 דולר לנפש, עם כוח קנייה אדיר של 22,690 דולר לנפש. האמירויות עם 51,350 דולר לנפש, מבחינת התוצר, אבל כוח הקנייה מגיע ל-89,560 דולר לנפש. ממש גן עדן במדבר.

טורקיה העוינת עם 18,200 דולר לנפש. הכל זול בטורקיה, אתם עדיין זוכרים, ולכן מבחינת כוח קנייה, התוצר לנפש בטורקיה עומד על 45,990 דולר, רק 21% פחות משל ישראל. מעבר לאוקיינוס האטלנטי, ארה"ב עם תוצר של 89,600 דולר לנפש, ולמרות ההתייקרויות שם בשנים האחרונות, התוצר לנפש מבחינת כוח קנייה הוא 92,880 דולר - 60% יותר משל ישראל. בקנדה המתאסלמת, אליה היגרו רבבות מיוצאי בריה"מ לשעבר, תוצר לנפש של 54,930 דולר, שעולה מבחינת כוח הקנייה ל-67,710.

במה נתנחם? אולי בקצב הצמיחה של התוצר בשנה הבאה עפ"י נתוני קרן המטבע הבינלאומית. ישראל מובילה את הרשימה עם צמיחה צפויה של 3.9%, קפריסין 2.8%, יוון, גרמניה וספרד 2%, בריטניה ושווייץ 1.3%, בלגיה 1%, צרפת 0.9% בלבד ואיטליה 0.8%. מעבר לאוקיינוס - ארה"ב עם צמיחה צפויה בשנת 2026 של 2.1% וקנדה 1.5%. בצד השני של הגלובוס: ניו זילנד 2.2%, אוסטרליה 2.1%, דרום קוריאה 1.8%, יפן 0.6%.

ומה בנוגע למדינות היותר עניות והמתפתחות באסיה? הודו תצמח בשנת 2026 ב-6.2%, פיליפינים 5.7%, וייטנאם 5.6%, אינדונזיה - אולי הידידה החדשה שלנו - 4.9%, סין ב-4.2% בלבד, תאילנד עם בעיות כלכליות רק 1.6%.

עוד נתנחם בעניין תחזית החשבון השוטף: ישראל תהיה עם עודף גבוה גם בשנת 2026, זה 25 שנה ברציפות! העודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים יהיה בשנה הבאה, עפ"י קרן המטבע הבינלאומית, 20.06 מיליארד דולר, לעומת גירעון של 16 מיליארד דולר בחשבון השוטף ביוון; של 125.1 מיליארד דולר בבריטניה; של 6 מיליארד דולר בצרפת; של 7.1 מיליארד דולר בבלגיה; וגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים של 20.1 מיליארד דולר בטורקיה.

לגרמניה יהיה עודף של 271.3 מיליארד דולר, להולנד עודף של 131.17 מיליארד דולר, לספרד של 53.9 מיליארד דולר, לדרום קוריאה 75.9 מיליארד דולר ויפן עם עודף של 161 מיליארד דולר. לארה"ב יהיה גירעון בחשבון השוטף של 1.153 טריליון דולר ולקנדה גירעון של 31.5 מיליארד דולר.

שיפור צפוי בגירעון התקציבי בישראל בשנה הבאה, 5.5% לאחר 6.37% השנה. זוהי ירידה מכובדת, אם נזכור כי בשנת 2023 הגרעון עמד על 5.06%, שברבע ממנה הייתה ישראל במלחמה. הגירעון התקציבי הכולל במדינות המפותחות יהיה בשנה הבאה 4.89%, ב-7G, שהן העשירות ביותר, הגרעון יהיה 5.99% - בעיקר בגלל ארה"ב, שבה הגירעון הצפוי - 7.86%. בגרמניה, שמרחיבה תקציבים, הגירעון התקציבי יהיה 3.37%, בבריטניה 3.61%, בהולנד 2.79%, באיטליה 2.85% ובצרפת 5.84%.

החוב לתוצר של ישראל היה בשנת 2023 61.33%, בשנת 2025 60.24%, ובשנה הבאה יעוף מעלה ל-70.41%. מה לגבי אומות שלא במלחמה? בשנת 2026 באירופה בכלל החוב לתוצר צפוי לעמוד על 79.7%, ובמערב אירופה בפרט - 87.7%. החוב לתוצר ביוון בשנה הבאה כפול מאשר בישראל, 141.9%. באיטליה 138.3%, בצרפת 119.6%, בבלגיה 110.6%, בבריטניה 104.8%, בספרד 98.7%, בפורטוגל 86.9%, בגרמניה 66%, בהולנד 45.2% ובשווייץ 36.1%. מעבר לאוקיינוס: ארה"ב 128.7%, קנדה 113%. בדרום מזרח אסיה ובפסיפיק: 96.6%: יפן 226.8%, סין 102.3%, הודו 80.8%, דרום קוריאה 56.7%, ניו זילנד 56.1% ואוסטרליה 50.7%. דרום אמריקה עם חוב לתוצר של 82.5%. כלל העולם בשנה הבאה עם חוב לתוצר של 96.8%!

ישראל הפכה למעצמה אזורית, וגם נתוני המאקרו טובים בהחלט יחסית לעולם, בייחוד לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הטיל מכסים על סחורות הנכנסות לארה"ב, בעוד אנחנו מתמחים בעיקר ביצוא שירותים. אלא שללא רפורמות שיביאו להפחתת האינפלציה בשיעור ניכר בכדי להעלות יכולתם של הישראלים לשרוד כלכלית, נהיה בפשיטת רגל מוסרית: דורשים מהעם להתגייס למילואים ואף להעמיד את חייו בסכנה, אך לא דואגים כי למשפחותיהם לא יחסר דבר בזמן כה מאתגר.

חייבים לעשות שינוי חד ומהיר במטרה להפחית מחירים. רמת המחירים בישראל גבוהה ב-38% מעל הממוצע במדינות ה-OECD. מחירי המזון והמשקאות גבוהים ב-52%, מחירי המגורים בהרבה יותר גבוהים. רק בטלקומוניקציה, בזכות הרפורמה של משה כחלון, רמת המחירים נמוכה ב-30%. מי יערוב לנו לרפורמות נדרשות בתחום מיידית לשנת התקציב 2026, האחרונה לפני הבחירות הבאות?