לבעלי עסקים משפחתיים רבים נדמה כי אין צורך בהחתמת שעון נוכחות. כשמדובר באח, בן או בת זוג, האמון מחליף את הביורוקרטיה. אלא שכאשר היחסים מתערערים, היעדר רישום שעות הופך לבעיה קשה. פסיקות חוזרות מלמדות כי בסכסוכי עבודה בתוך משפחות, סוגיית החתמת הכרטיס כמעט תמיד צפה מחדש.
כאן נכנס האיכון הסלולרי לתמונה. דוחות איכון מאפשרים לדעת היכן שהה בעל המכשיר בזמן נתון, ובכך לשמש אינדיקציה האם העובד היה בפועל במקום העבודה או לא. מדובר בכלי ראייתי חריג, שכן הוא כרוך בפגיעה בפרטיות, אך בבתי הדין לעבודה הוא נבחן לא פעם כראיה אפשרית במצבים שבהם אין תיעוד מסודר אחר של שעות העבודה.
לרוב מי שמבקש מבית הדין לאשר איכונים סלולריים הוא דווקא העובד, שמנסה להראות שעבד שעות רבות יותר מאלו שנרשמו במערכת. אלא שבתיק שנדון לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע היוצרות התהפכו.
עובד לשעבר תבע כ-384 אלף שקל מאחיו, בעל נגרייה מדרום הארץ, בטענה שלא קיבל גמול שעות נוספות. המעסיק טען מנגד כי אחיו נעדר תכופות מהעסק, וביקש להציג דוחות איכון סלולרי כדי להפריך את גרסתו. העובד התנגד בטענה לפגיעה חמורה בפרטיות, אך השופטת אביגיל בורוביץ קיבלה את הבקשה.
ההכרעה עוררה הדים רבים, משום שעד כה ההלכה הגבילה את השימוש באיכונים למקרים שבהם עובדים מבצעים את עבודתם מחוץ לחצרי המעסיק, כמו שליחים, טכנאים ואנשי שטח, ובמקרה האמור מדובר בעובד בתוך נגרייה משפחתית. למרות זאת, בית הדין קבע כי בהיעדר פנקס נוכחות מסודר ולאור מרכזיות שאלת הנוכחות, האיכונים הם כלי חיוני להכרעה.
כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות נקבע שהדוחות יימסרו תחילה לעובד עצמו, והוא יוכל להשחיר מידע שאינו נוגע לשעות העבודה. כך ביקשה השופטת לאזן בין חקר האמת לבין הזכות לפרטיות. המסר ברור - כאשר המעסיק לא מנהל רישום שעות כחוק, בית הדין עשוי לאפשר שימוש באמצעים חריגים.
חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות, המספקת פתרונות טכנולוגיים לניהול עובדים בהם מערכת שכר, שעוני נוכחות ופנסיה, מסביר כי מעסיקים שסבורים להסתמך על איכון בכל סכסוך עבודה טועים. "הדרך הבטוחה להגן על עצמם מפני תביעות יקרות ומהליכי ראיות חריגים היא לנהל רישום שעות עבודה אמין, עקבי ומסודר".
לדבריו, "ההכרעה ניתנה בנסיבות חריגות ביותר, כאשר לא התנהל רישום שעות עבודה ולא היו בנמצא ראיות חלופיות. לא מדובר בהיתר גורף. בית הדין אפשר שימוש באיכון סלולרי אך הגביל אותו לתקופה מסוימת ולשעות העבודה בלבד, תוך שמירה על זכות העובד להשחיר מידע שאינו רלוונטי".
מולכו מציין כי החובה החוקית לנהל פנקס שעות נותרת בעינה, והיא מעוגנת בחוק הגנת השכר, חוק שעות עבודה ומנוחה ותקנות הרישום. "בתי הדין מצפים מהמעסיקים להקפיד על תיעוד מלא ומסודר, ולא יראו באיכון תחליף לכך".
עוד הוא מוסיף כי גם במקומות שבהם נעשה שימוש בשעוני נוכחות ביומטריים או באפליקציות מבוססות מיקום, הדבר נעשה בכפוף להסכמה מפורשת של העובד ולא נועד לשמש ככלי מעקב רציף: "ההתקדמות הטכנולוגית אמנם צמצמה מחלוקות רבות סביב נוכחות, אך היא אינה מבטלת את עקרון המידתיות ואת ההגנה על פרטיות העובד".