לפי הסקרים, תומכי בנימין נתניהו ומפלגות הקואליציה עדיין תומכים במנהיגים שלקחו את המדינה לשפל היסטורי. למה המצביעים שלהם מקבלים כאלה החלטות גרועות למרות שיש כל כך הרבה נתונים - בעיקר יותר הרוגים ביום אחד (7 באוקטובר) מאשר בכל חמשת שנות האינתיפאדה השנייה - שמראים להם שההחלטות שלהם גרועות?
כי ככה הם מרגישים. אין הרבה יותר מזה.
ד"ר איאן קרז'ביש (Ian Krajbich) מאוניברסיטת אוהיו סטייט וד"ר ארקדי קנובאלוב מאוניברסיטת ציריך, בדקו לפני כמה שנים למה אנשים רבים מקבלים החלטות לא נכונות. החוקרים נתנו לנחקרים משחק אסטרטגיה פשוט ועקבו אחרי התנהגותם. נחקרים הבינו את התבנית לנצח את המשחק וראו שהיא עובדת ב-60% מהמקרים. עם זאת, רבים עדיין בחרו את התבנית המוצלחת רק 20% מהפעמים שהתבקשו לעשות את התרגיל.
למה? כי "הרגישו" שמשהו נכון.
כלומר, אנשים קיבלו החלטות לא בגלל שאין להם את האינפורמציה, אלא בגלל שהם התעלמות האינפורמציה הנכונה וקיבלו החלטות על סמך "תחושות".
"אנשים ידעו מה עובד הכי טוב בדרך כלל" אמר קרז'ביש. "הם פשוט לא השתמשו בידע הזה, אלא הלכו עם התחושות שלהם. זה קצת כמו אדם שיודע את הדרך הכי מהירה שלו הביתה אבל מדי יום בוחר לנסוע בדרך שונה, ארוכה יותר, בגלל שפעם היה פקק בדרך הכי מהירה".
ברמה הציבורית קשה לקבל את ההחלטה הנכונה וליישם אותה במציאות גם כשיש לך את כל האינפורמציה בראש. קשה עוד יותר לקבל את ההחלטה הנכונה כאשר האינפורמציה שאתה שואב מהסביבה שלך היא לא נכונה.
שאלת האחריות
נתניהו יצא לאוויר העולם כמה שעות אחרי שהתחילה ההתקפה של החמאס בשבעה באוקטובר, והבין שהוא נלחם על המשך כהונתו כראש ממשלה. לפי כל ההחלטות שקיבל מאז, זה ברור שזה הדבר היחיד שמנחה אותו.
העובדה שהוא מסרב לקחת אחריות - אחרי שכל הצמרת הביטחונית לקחת אחריות, העובדה ששופריו ממשיכים להסביר שהאחריות על המחדל נופלת אך ורק על הצבא ואפילו על המחאה, העובדה שנתניהו אפילו מסרב לענות על שאלות עיתונאיות - כל אלו אומרות לנו שהאיש פשוט מסרב להכיר במציאות.
והמציאות היא כזו. קבלת ההחלטות של נתניהו, האסטרטגיה שבחר בה - לחזק את החמאס עם כסף קטארי כדי שלא תקום מדינה פלסטינית - התפוצצה לכולנו בפנים וחירבה את המורשת האישית שלו כ"מר ביטחון".
זה שם את ישראל במצב אסטרטגי מזעזע. החמאס עדיין שולט בעזה, קטאר עדיין מעבירה לו כספים והיום גם זוכה להגנה אמריקאית בגלל החלטה נוראית נוספת של נתניהו, הטורקים פועלים לפי האינטרסים שלהם בצפון (בסוריה) ובדרום (בעזה), האמריקאים מחזיקים את הידיים של הממשלה והחברה מתקשה להתאושש כלכלית, נפשית ורגשית מהשנתיים האחרונות.
האופוזיציה וכל מי שיצא לרחובות דרש מנתניהו ממשלתו אסטרטגיה ל"יום שאחרי", אסטרטגיית יציאה מהמלחמה, שתשים אותנו במקום טוב יותר מאשר היינו בו ב-6 באוקטובר. זה לא קרה. זה לא קרה אך ורק בגלל סיבות פוליטיות והחלטות גרועות של ראש ממשלה שעוסק אך ורק בהישרדותו האישית - על חשבונה של הישרדותה של ישראל.
דרוש: איחוד וחזון
המצביעים שלו יודעים את כל זה. חשופה בפניהם כל האינפורמציה. אבל עדיין יצביעו לו. הם פשוט לא משתמשים בידע שיש להם כי הם מרגישים שנתניהו הוא עדיין האדם הנכון להנהיג את המדינה.
עבור אנשי האופוזיציה, אין מה להתאמץ על ניסיון לגייס את מצביעיו של נתניהו. הם לא יכולים לקבל החלטה על סמך הנתונים בשטח. ולכן העבודה העיקרית של כל מפלגות המרכז-ימין זה להתאחד ולהציג חזון להתקדמות מדינית משמעותית תוך כדי שמירה על ביטחון מדינת ישראל (פעם זה היה מה שעשו בליכוד, תאמינו או לא).
הם צריכים להציג חזון של ניהול נטול שחיתות וגם שיטה אחרת לחלוקת הכספים במדינה. והם צריכים להגיד בפה מלא שהם, בניגוד לנתניהו והמשיחיים, לא יראו בחמאס נכס ולא ישמרו את שלטונו - כי מי שרוצה מלחמת נצח וחורבן, משתף פעולה עם הקיצוניים (מהצד הערבי של הסכסוך ומהצד היהודי של הסכסוך). כאמור, 24-27 המנדטים של הליכוד יישארו של הליכוד - לא משנה מה יקרה. צריך להביא לקלפי את אלו שלא הצביעו.
ההצעות הפופוליסטיות של יאיר לפיד על החרדים (מי שלא משרת לא מצביע) והרטוריקה הגזענית של נפתלי בנט בהקשר של היישובים הבדואים, מראים שהפוליטיקאים שמובילים את האופוזיציה רחוקים מאוד מלהציע אלטרנטיבה ברורה עבור כל מי שלא מצביע.
לבסוף, הדבר הכי נכון למדינה, לליכוד ואפילו עבור בנימין נתניהו לעשות זה שהוא וממשלתו יקחו אחריות על אירועי השבעה באוקטובר ויתפטרו. שתקום וועדת חקירה ממלכתית ושהליכוד יריצו רשימה חדשה, שמורכבת מאנשים שיכולים לבנות מחדש את המחנה הלאומי בישראל.
אבל מתי בפעם האחרונה נתניהו עשה משהו נכון? מתי בפעם האחרונה המצביעים שלו קיבלו החלטה נכונה בקלפי? ההחלטה הנכונה אף פעם לא "מרגישה" להם נכון.
