בישראל חלה ירידה מדאיגה ביכולות והישגי האוכלוסייה בישראל באוריינות הקריאה, במתמטיקה ובפתרון בעיות אדפטיבי, כך קובעים נתוני הלמ"ס. ירידה זו עלולה לפגוע במשק הישראלי, החי ונושם תחרות בינלאומית בכל התחומים. נסיגה זו ביכולותיהם של הישראלים עלולה לפגוע בעתיד בכושרו של המשק הישראלי להמשיך להשתלב במשק העולמי, בו התחרות גוברת והידע והעמקתו הפכו כלי עבודה יקרים מפז. מיומנויות אלו נחשבות לחשובות ביותר להשתלבות בעולם העבודה והלמידה, ולתפקוד כאזרחים בחברה.
הסקר שפורסם בשבוע שחלף מודד באופן ישיר ובכלים מהמנים בינלאומיים רמת שליטה במיומנויות באופן שבו משתמשים בהן בעבודה ובחיי היום־יום. מיומנויות אלו רלוונטיות למצבים רבים בעולם העבודה של היום ובחיים החברתיים. ניתן ללמוד אותן, כך שאפשר להשפיע עליהן באמצעות מדיניות נכונה של הממשלה וגופים וולונטריים. מיומנויות אלו מקנות לשולטים בהן סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות בחברה עתירת המידע של ימינו שבה מצטיינת ישראל. אלו שאינם שולטים בהן עלולים להישאר מאחור.
עפ"י סקר בינלאומי שפרסמה הלמ"ס של PIAAC שנערך בשנים 2023-2022 בקרב 31 מדינות החברות ב-OECD, לעומת הסקר הקודם שנערך במחזור הקודם בשנים 2015-214, הממוצע באוריינות קריאה ירד בשש ערים: חדרה, חיפה, כפר סבא, ירושלים, נתניה ופתח תקווה. מלבד זאת, באף עיר בישראל לא חלה עלייה בציון הממוצע של יכולת הקריאה. באוריינות מתמטית נרשמה ירידה בין התקופות בחדרה בלבד. בשאר הערים לא היה שינוי מובהק. בפתרון בעיות אדפטיבי הבדיקה נעשתה רק בסקר הנוכחי, נמצא כי בנפות עכו, גולן, יזרעאל ובאר שבע, יותר ממחצית האוכלוסייה הבוגרת נמצאת ברמות נמוכות של פתרון בעיות אדפטיביות. מי שנמצא ברמות כה נמוכות מסוגל לפתור בעיות פשוטות עם מעט משתנים ומעט מידע בלתי רלוונטי שאינו משתנה כשהוא מתקדם לפתרון.
הנפות עם הציון הממוצע הגבוה ביותר היו אזור יהודה ושומרון, רחובות ותל אביב. נפות עכו, חדרה ויזרעאל היו מתחת לממוצע. הבחינות הבינלאומיות נערכו בעברית ובערבית לבני 65-16. ממשלות ישראל מזה שני דורות משקיעות סכומי עתק בישובים היהודיים, בערים, בהתנחלויות ובמאחזים ביהודה ושומרון. נמצא כי בשלוש המיומנויות - אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ואוריינות פתרון בעיות אדפטיבי - תושבי יהודה ושמרון מובילים. ההשקעה בהון האנושי הוכיחה עצמה חד וחלק.
מאחורי יו"ש נמצאות באוריינות קריאה הערים הבאות, לפי סדר יורד; רחובות, תל אביב, פתח תקווה, רמלה וצפת. השאר מתחת לממוצע, כולל חיפה, ירושלים, השרון ובאר שבע. באוריינות מתמטית אחרי יהודה ושמרון נמצאות הערים הבאות, לפי סדר יורד; רחובות, תל אביב, פתח תקווה, צפת, רמלה חיפה וירושלים. מתחת לממוצע נמצאים: השרון, אשקלון, כנרת, באר שבע ועכו. בפתרון בעיות אדפטיבי אחרי יהודה ושומרון נמצאות הערים הבאות; רחובות, תל אביב, פתח תקווה, צפת, רמלה, ירושלים והשרון. מתחת לממוצע: חיפה, חדרה, יזרעאל, באר שבע ועכו.
מי שמפתיעה לטובה ומדהימה היא מודיעין עילית החרדית, עם הדירוג הסוציואקונומי הנמוך ביותר. באוריינות קריאה נמצאת מודיעין עילית במקום השמיני עם 258 נקודות לעומת ממוצע ארצי של 244 בכל ישראל. באוריינות מתמטית היא נמצאת במקום ה-12 עם 251 נקודות לעומת ממוצע של 246 נקודות. פתרון בעיות אדפטיבי - מקום 8 עם 246 נקודות, לעומת ממוצע של 235 נקודות. מי שמאכזבת היא כפר סבא, שנחשבה פעם למעוז החינוך ואליה נהרו משפחות, עם מדד סוציואקונומי גבוה של 8. כפר סבא נמצאת שתי דרגות מתחת למודיעין עילית באוריינות קריאה, באוריינות מתמטית רק שתיים מעליה ובפתרון בעיות אדפטיבי שתי דרגות מתחתיה. אגב, הרצליה השכנה מדורגת שלישית בכל המיומנויות האמורות.
אם ישראל רוצה לשמור על מעמדה הבינלאומי החזק אליו הגיעה, המהווה בסיס להיותה מעצמה אזורית צבאית-מדינית וכלכלית, עליה להשקיע יותר בחינוך. הרבה יותר, עוד מהגיל הרך. נציין את הראייה ארוכת הטווח של משרד החינוך והמינהל הפדגוגי, בשיתוף "הג'וינט" ותמיכה של "קרן הנדיב", שערכו את "1000 ימים - הכנס השנתי הראשון לחינוך הגיל הרך", שהתקיים בשבוע שעבר בכפר סבא.
בכדי להגיע להישגים חייבים לתפוס את התפתחות המוח ואת יכולת התפיסה הקוגניטיבית של הילד בזמן הקריטי להתפתחותו, קרי השנים הראשונות לחייו. צריכים לראות בהשקעה זו בגני חובה השקעה בהון אנושי, שהיא חשובה כמו כל השקעה בהון פיזי, מכבישים, טלקומוניקציה ועד אוניברסיטאות וכלה בבינה מלאכותית. השקעה זו מניבה ותניב פירות בעתיד, אסור להידרדר לאחור, כיוצא מנתוני PIAAC. שנים התרעתי על כך שפקידי האוצר באגף התקציבים, רובם ככולם מאותה שכבת אוכלוסייה מבוססת יחסית, שדחו שנה לאחר שנה במשך 23 שנה את החוק לחינוך חובה חינם לגילאי 4-3, שבא לעולם רק לאחר הפגנות על יוקר המחייה בשנת 2011. הרחוב דחף את הממשלה לבסוף לכיוון החוק, וכלכלני האוצר ניגפו סופית החל משנת הלימודים תשע"ו, 2015-2016. ביישובים ערביים יושם החוק עוד בשנת תש"ס, 2000-1999. כנס "1000 הימים" בא לטפל בסוגיית הילדים והפעוטות בגילי לידה ועד גיל גן החובה. מחקרים פדגוגיים ופסיכולוגיים קובעים כי יכולת הקליטה והספיגה של תינוקות ופעוטות מגיל לידה ועד ארבע שנים משמעותית ביותר. זאת עדיין לקונה שאינה מטופלת.
הרחבת הגישה למסגרות חינוך בגילים 4-3 הביאה לשיפור ניכר בהישגים הלימודיים של הילדים בהמשך חייהם, לרבות בבחינות הבגרות והפסיכומטרי, עלייה בסיכוי לרכישת השכלה גבוהה, וצמצום מעורבות בפלילים בגיל הנערות. במחקר שפרסם בנק ישראל בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, ד"ר אלעד דה-מלאך ופרופ' אנליה שלוסר, נמצא כי החלת חוק חינוך חובה לגילאי 4-3, בעיקר בצפון הארץ וביישובים ערביים, הביאה לעלייה כמעט מיידית של שיעורי הרישום למסגרות טרום-חובה עירוניות ל-80%, בהשוואה לשיעורים של 20% (בגיל 3) וכ-35% (בגיל 4) טרם יישום החוק. בהמשך נרשמה עלייה של 5-4 נקודות אחוז ברכישת השכלה על תיכונית ואקדמאית. הפוטנציאל העיקרי לשיפור לחינוך לגילאי 3 ומעלה נמצא בחברה הבדואית.
בשנה הבאה הולכים לבחירות. זה הזמן להעלות את סוגיית החינוך מהגיל הרך בפני מקבלי ההחלטות והפוליטיקאים, שצריכים עכשיו להתחייב לקראת הבחירות על כך שהמדינה תפעיל חוק חינוך חובה מגיל שנה (ורשות מגיל לידה) בכדי לחזק את החברה והמשק הישראלי. תוצאות של מדיניות זו רחוקות ממועד ההשקעה ועד לקטיפת הפירות, כפי שראינו במחקרים של גופים שונים. למה לפוליטיקאי להשקיע בהון אנושי של פעוטות שמישהו אחר יקטוף פירות בעוד שנים?
לפנינו עוד מספר מכשולים שיעמוד בפני הרצון להפחית גיל החינוך חובה לגיל שנה ומעלה בשלב ראשון. במקרים מסוימים, זה ממש הכרח כגון אצל משפחות עם תנאי רקע קשים, תא משפחתי מעורער, מצב סוציואקונומי נמוך, השכלת ההורים, חמולות למיניהם, מקום מגורים ונגישות למערכות מודרניות במשק מפותח. בעיה שנייה היא מחסור בגננות, במטפלות איכותיות ובהמשך במורים איכותיים.
עלות השיפור הנדרש והמקיף ומשמעותי בתנאי העבודה כולל גם העלאה של השכר, פיתוח מסלולי הכשרה והתקדמות מקצועיים והפחתת העומס המוטל על המטפלות באמצעות צמצום התפוסה במעונות. השכר של המטפלות ותנאי העבודה שלהן משפילים לדעתי. צריכים להשיב לתחייה את מוסד האחות במוסד החינוך בכל הפעוטונים ועד לבתי הספר. כרגע נמצאים בירידה חדה של נוכחות אחות בית ספר, משרה חיונית לשמירת בריאות ומניעת חיסורים. חלק מהבדיקות; בדיקות גדילה, שקילות או חיסונים בגנים טרום חובה ועד לבית הספר, שבו אין חדר ייעודי המוקצה לאחות. באין חדר מוקצה לכך, כך עפ"י הנחיות משרד הבריאות, אסור לבצע פעולות ע"י האחות.
כדאי לבצע פעולות הסברה בקרב החרדים לחשיבות החיסונים. שבעה מתו השנה מחצבת, ולאחר מכן הבהלה הביאה לגל אדיר של 100,000 חיסונים. חייב להיות שיפור בתנאי התברואה והבריאות בכדי למנוע חיסורים. כבר ראינו כי הפסד לימודים, כמו בתקופת הקורונה או שביתות, משפיע על כל חיי התלמידים כולל חייהם הבוגרים. החל משנת 2007 צמצום חריף בנגישות לטיפות חלב, שכלל חיסון, בדיקת התפתחות, ייעוץ תזונתי, הנקה, שינה וניטור אימהות בסיכון כולל דכאון אחרי לידה, אלימות במשפחה וקבוצות תמיכה. עפ"י ציטוט של בנק ישראל לגבי מחקרים בינלאומיים הפסד של רבע עד חצי שנת לימוד יפחית הכנסות התלמידים לכשיהוו בוגרים בין 2%-5%.
ההשקעה של המדינה בפעוטונים וגני הילדים ועד לבתי הספר תניב פירות. עפ"י הג'וינט, ממצאי המחקר משנת 2021 המובא מצביעים על כך כי עבור כל שקל אחד המושקע בתוספת לגיל הרך בישראל, צפויה להיווצר תועלת כלכלית למשק של כ-4.8 שקלים בטווח הארוך. בנק ישראל אומר כי התועלת שהתקבלה מפוטנציאל ההשתכרות המהוון עבור הפרטים שנוספו לרוכשי ההשכלה הגבוהה עלתה על עלות מתן שנתיים חינוך טרום-חובה בעקבות החוק לגילאי 3-4.
ככל שציבור הפעוטות יהיה בריא יותר ומקבל חינוך מוקדם יותר, תהיה עלייה בשכר של הישראלים, עלייה בהיקף תעסוקה מכניסה. עוד יתרון: עלייה בהיקף העבודה של שני בני הזוג. כבר עתה בשנים האחרונות ישנה עלייה חדה בתעסוקת נשים ערביות ונשים בכלל, כולל העמקה נוספת בתעסוקה נשים חרדיות שכבר הגיעו בשעורי התעסוקה לשיאים חדשים. מובן מאליו שהתייעלות המשק תגבר, פריון העבודה יעלה, זאת נקודה חשובה ליכולתו של המשק להיות תחרותי בשווקים הבינלאומיים ובישראל. בעקיפין זה יכול להביא גם לירידה בשיעור הפוליגמיה בחברה הבדואית: ככל שנשים בדואיות יותר משכילות, הן נישאות בגיל מאוחר יותר והסכמתן להיות אישה שנייה, עפ"י מחקרים של אוניברסיטת חיפה ובאר שבע, נשים בדואיות משכילות, תיכונית או אקדמאית שעור הפוליגמיה אצלן יורד כמעט לאפס לעומת 30% בקרב לא משכילות.
כל האמור יביא להיקף גדול יותר בהכנסות הממשלה ממסים ופחות הוצאות תקציביות לשיטור וטיפול של הנדחקים לפשיעה או הגררות לשולי החברה. זה עסק כלכלי טוב למדינה להשקיע בהון אנושי מינוקא. המדינה נהנית, נשכרת וגם התלמידים שהפכו לבוגרים לא חסר. הבוגרים בקרב המעמד הכלכלי חברתי הנמוך נהנים ממוביליות חברתית, תאפשר להם לטפס בסולם החברתי כלכלי מעלה. נקווה כי בסקר הבא של PIAAC כבר יהיה שינוי מגמה.