בית המשפט העליון של ארצות הברית הטיל ספק בסמכותו של הנשיא דונלד טראמפ להטיל מכסים עולמיים, במהלך דיון שגרם להערכות גוברות כי הצעדים הללו ייפסלו - אך גם לחששות מגל חדש של אי-ודאות בזירה הכלכלית, במקרה שטראמפ יפנה לכלי סחר אחרים לאחר הפסיקה.
שופטים שמרנים וליברלים כאחד העלו ספקות בשאלה האם חוק משנת 1977, שנועד למצבי חירום לאומיים, מעניק לנשיא סמכות להטיל מכסים גורפים, או שמא טראמפ חרג מסמכויות הקונגרס.
במהלך הדיון, שנמשך יותר משעתיים וחצי, הדגיש נשיא בית המשפט, ג'ון רוברטס, כי הטלת מכסים היא למעשה מיסוי על אזרחי ארצות הברית - תחום סמכות מובהק של הקונגרס. מנגד, כמה שופטים שמרנים ציינו כי לנשיא יש סמכות רחבה בענייני חוץ. הדיון התמקד בשימוש של טראמפ בחוק "סמכויות כלכליות בינלאומיות בשעת חירום" (IEEPA), שבו השתמש כדי להטיל מכסים על מרבית שותפות הסחר של ארצות הברית - שימוש ראשון מסוגו בחוק זה.
עורך הדין של הממשל טען כי גרעונות הסחר מהווים איום על ביטחון ארה"ב וכי המכסים סייעו להשגת הסכמי סחר חדשים, בעוד השופטים הליברלים הזהירו מפני הרחבת יתר של סמכויות הנשיא. לפי נתוני רשות המכס, המכסים הניבו כ-89 מיליארד דולר השנה, אך בית המשפט טרם הכריע אם המהלך חוקי. פסיקה נגד טראמפ עלולה להוות מכה למדיניות הסחר שלו ולהגביל את השימוש הנשיאותי במצבי חירום לצרכים כלכליים.
"דווקא על פי השאלות של השופטים, נראה שהמכסים בסכנה ממשית", אמר לרויטרס דיימון פייק, שותף בחברת הייעוץ BDO USA. לדבריו, כמעט כל השופטים "נראו ספקנים מאוד באשר לכך שהחוק מעניק לנשיא טראמפ סמכות להטיל מכסים בלתי מוגבלים על כל מוצר מכל מדינה בעולם". עם זאת, הוא הוסיף כי אם הממשל יפסיד, טראמפ פשוט יסתמך על חוקים אחרים - הערכה שמשותפת למומחי סחר, בכירים בממשל, חברות יבוא וניתוחים כלכליים.
בין החוקים שטראמפ יכול להשתמש בהם - סעיף 232 לחוק הרחבת הסחר משנת 1962, שמאפשר צעדים מטעמי ביטחון לאומי, וסעיף 122 לחוק הסחר משנת 1974, שמאפשר מכסים זמניים של עד 15% לתקופה של 150 יום.
בזמן שחברות כבר החלו להתרגל לסביבת סחר יציבה יותר בעקבות הפסקת האש לשנה בין ארה"ב לסין והסכמים עם מדינות דרום-מזרח אסיה שהפחיתו את שיעורי המכסים, העולם העסקי ממשיך לדרוש ודאות. "עדיין אין שום בהירות, והמנכ"לים נמצאים בעמדה שברירית מאוד", אמר דייוויד יאנג, סמנכ"ל מדיניות ב-Conference Board, לאחר שתדרך כ-40 מנכ"לים בעקבות הדיון. לדבריו, גם אם בית המשפט יפסול את השימוש ב-IEEPA, "חוסר הוודאות רק יימשך".
יאנג הוסיף כי פסיקה אינה צפויה לפני תחילת 2026, וחברות אינן יודעות אם יקבלו החזר על קרוב ל-100 מיליארד דולר במכסים ששולמו עד כה אם טראמפ יפסיד.
השופטת איימי קוני בארט הזהירה כי נושא ההחזרים עלול "להפוך לכאוס" משפטי, אם בתי המשפט יידרשו להשיב כספים ליבואנים ששילמו מכסים שייקבעו כלא חוקיים. עו"ד ניל קטיאל, המייצג חמש חברות קטנות שתוקפות את המכסים, אמר כי החברות הללו יקבלו את כספן בחזרה אוטומטית אם בית המשפט יפסול את הצו, אך כל שאר החברות יצטרכו להגיש ערעורים מנהליים כדי לקבל החזר - תהליך "מורכב מאוד" שעלול להימשך זמן רב. לדבריו, בית המשפט יכול גם להחליט על הקלה עתידית בלבד, שתפסיק גביית מכסים חדשים מבלי להחזיר את הישנים.
עו"ד ג'וזף ספררגן, מומחה למכס מניו יורק, אמר כי פסיקה שלא תכלול הוראה להחזרים תגרור גל חדש של תביעות מצד חברות ששילמו את המכסים. "אם הם לא חוקיים היום - הם היו לא חוקיים גם בפברואר 2025 וגם באפריל, כשהוטלו המכסים ההדדיים", אמר. לדבריו, ייתכן שבית המשפט העליון יחזיר את התיק לבית הדין הבינלאומי לסחר של ארה"ב, שינחה את הממשל לבטל את המכסים ולהחזיר כספים. עם זאת, הוסיף כי הממשל "לא ישוש לוותר ולשלם החזרים", וכי התהליך עשוי להימשך עד שנה.
במקביל, חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, סטיבן מיראן, אמר כי לפסיקה נגד טראמפ עשויות להיות השלכות גם על המדיניות המוניטרית, משום שהיא "תגביר את אי-הוודאות סביב סביבת המכסים". מיראן, שתומך בהורדות ריבית חדות, אמר בראיון ל-Yahoo Finance כי חוסר הוודאות החדש עשוי "להכביד על הכלכלה", אך עשוי להתאזן באמצעות "ריביות נמוכות יותר במתינות", בהתאם להתקדמות ביעדי הפד ליציבות מחירים ותעסוקה מלאה.