גם מי שמנסה שלא למתג את תומכי הממשלה או מתנגדיה למשכילים יותר או פחות, משתכרים יותר או פחות, אוכלוסייה אורבנית חילונית מול אוכלוסייה פריפריאלית מסורתית, יצטרך להודות שיש משהו בהגדרות האלה:
חתך סוציו-אקונומי של מתנגדי הממשלה, על ציר קפלן-כיכר החטופים, יגלה שרובם בעלי השכלה והכנסה ממוצעת ומעלה. בעוד שהמשתתפים - למשל בהפגנת החרדים נגד השוויון בנטל, הם בעלי הכנסה והשכלה (במובנה הפורמלי-אקדמי) נמוכה מהממוצע.
יש פוליטיקאים שעבורם הפערים הללו הם הלחם והחמאה של הקריירה הנפסדת שלהם, מי שמסיתים איש באחיו בסגנון "אנחנו והם" ומעמיקים את הקרע בעם.
אלא שאם מקבלים כהנחת עבודה את העובדה שמצביעי מפלגות האופוזיציה (ימין-לייט, מרכז ושמאל ציוני, קרי ליברמן עד יאיר גולן) הם לרוב בעלי הכנסה גבוהה יותר ממצביעי מפלגות ה"בלוק" של נתניהו, מגלים שהממשלה השיתה עליהם מס מיוחד, נקרא לו "מס קפלן", מס שמשולם בעיקר על ידי תומכי האופוזיציה.
פערי השכר מתאזנים אחרי מיסוי
איך לא שמעתם על זה עד עכשיו? נתחיל ממשהו כללי: בכל מדינה דמוקרטית שנהוגה בה מערכת מס מדורגת, המשתכרים יותר הם גם המפרישים ביותר לקופה הציבורית.
כך למשל מהנדס בהייטק שמשתכר 40,000 שקל בממוצע, מחזיק הרבה יותר יחידות בצבא, מיטות בבתי החולים ומורים במערכת החינוך מאשר חברו עובד הקבלן שמשתכר רק 7,000 שקל לחודש.
ההפרש בשכר הברוטו שלהם הוא כמעט פי 6 ולמרות זאת ההפרש במה שנכנס להם לבנק אחרי ניכוי מיסים כחוק, הוא רק פי 3 (בערך, כמובן).
מכבסים כסף
את המצב הזה מקבלים מרבית משלמי המס הגבוה בשלווה. יש אוכלוסיות שמוציאות אותם מדעתם כמו לומדי התורה (או המתחזים לכאלה), שלא רק שאינם משרתים בצה"ל, אלא אף שאחוז גבוה מהם אינו משתתף במעגל העבודה (או עובד ב"שחור") - כאשר מצליבים את זה עם הצרכים שלהם מקופת המדינה (למשל קצבאות ילדים), מתקבלת תמונה עגומה ביותר: ניחא, אומר לעצמו האדם העובד והמפרנס את ילדיו בעצמו - שאני צריך לממן את הביטחון, מערכת הבריאות, החינוך והרווחה, אבל לאור שיעורי הילודה, יצטרכו ילדיי לממן הרבה יותר נזקקים.
נניח לרגע לטענה הזאת מבחינה חברתית-פוליטית-מוסרית ונסתפק בעובדה שלמעט סוגיות נפיצות (לא רק בגלל הכסף כמובן) מקבלים רוב אזרחי ישראל מהמעמד הבינוני ומעלה את העובדה שהם הפרה החולבת של הכנסות המדינה ממיסים.
עכשיו נתחיל להתכנס אל הספציפי יותר: איך זה שלא שמעתם על "מס קפלן" - מס ייעודי שמוטל ברובו על מתנגדי הממשלה? זה כי הוא מוסווה תחת שם אחר, כל כך מכובס עד שאפשר להראות אותו בפרסומת לאבקות כביסה כ"אחרי".
מדובר בהקפאה של עדכון מדרגות המס, משהו שעבר ליד האוזן של רובנו - ויותר מכך: לא הבחנו בו אפילו כשבדקנו את תלוש השכר שלנו.
הקפאת עדכון מדרגות המס היא אחד הצעדים החריפים שנקטה בהם הממשלה כדי לממן את הוצאותיה החריגות של המדינה (לאו דווקא המלחמה, אבל תכף נגיע גם לזה). מדובר בהכנסות של מיליארדים לקופת המדינה כתוצאה מהתעלמות מהאינפלציה.
כמה? משתכר שכר מינימום, יספוג, כתוצאה מהשחיקה בשכרו מהפסד שנתי של פחות מ-600 שקל. לעומתו מי שמרוויח 20,000 שקל לחודש, יספוג הפסד שהוא יותר מכפליים. המס הסמוי הזה על מרוויחי השכר הגבוה, שהתקיים ב-2025, עתיד להימשך גם ב-2026 ו-2027, אלא אם כן יוחלט אחרת - ולפחות בינתיים אין לכך סימנים.
עבודה בעיניים נטו
הגאוני בכל זה הוא שרובכם עדיין לא מבין על מה אני מדבר: הן הנטו שלכם לא נפגע, נכון? אותו משתכר שכר של כ-20 אלף שקל, מקבל עדיין את אותם (כמעט) 14,000 שקל נטו לבנק.
זה נכון, אבל כשממירים כסף לקניות, מגלים שמדובר ביותר ממאה שקלים לחודש שנגרעו משווי הכסף. המדינה הרוויחה, אנחנו הפסדנו - ואפילו לא הרגשנו.
תגידו שיש מלחמה - ותצדקו כמובן. תגידו שמישהו צריך לממן אותה ותוסיפו שלא הגיוני לדרוש שאלה יהיו מרוויחי שכר המינימום - ועדיין תהיו בצד הצודק.
רק שלא רק צרכי המלחמה הם שהכתיבו את הצורך לשאוב עוד יותר מהארנק שלנו, להכביד עוד יותר את העול על מי שגם כך מפרנסים את קופת המדינה.
ההקצבות למוסדות חרדיים רק עלו, על אף שלפעמים מדובר במימון ישיר ומקומם במיוחד למוסדות שפועלים נגד גיוס לצה"ל. התקציבים לתומכי הממשלה מהאגף הימני של הציונות הדתית עלו אף הם פלאים (שם לפחות מדובר על אוכלוסייה מחויבת ומשרתת). מספר השרים בממשלה לא פחת, בגוף שיש בו אבטלה סמויה של לפחות 50% מכוח האדם.
כלומר, חלק גדול מהמשתייכים ל"בלוק" נאמני נתניהו, גם אם הוא מגיע למדרגת מס גבוהה, פחות רגיש לשחקיה בשכרו כי הוא מפוצה דרך תקציבים סקטוריאליים ייעודיים.
איפה כן קיצצו? בחינוך, בבריאות, בכל מה שנוגע גם לרווחת חייו של המעמד הבינוני שצריך לממן בקצת יותר כסף ביטוחי בריאות משלימים או חינוך "אפור" ושיעורי תגבור לילדים. הנטו של המעמד הבינוני והבינוני-גבוה שווה פחות, הפרה החולבת של שלטון מושחת ורקוב עד לייסוד הולכת ונחלשת - ובאוצר מתכננים רק איך ולקחת ממנה עוד ועוד ליטרים.
מי שנושא בנטל המלחמה בשדה הקרב הוא שנושא בו גם בשדה המערכה הכלכלי: המילה "פראייר" כבר מזמן קטנה עליו, עת העול הופך להיות גדול עליו. גדול עלינו.