המשק הישראלי נהנה זה שנים מפירות ההשקעה בתחום הסייבר ההגנתי וההתקפי ההצלחה אדירה עד כדי כך שכ-40% מסך ההשקעות העולמיות בסייבר בשנים האחרונות מקורן בישראל - מיד אחרי ארה"ב, המובילה בעולם. אחת מכל שלוש חברות בשווי של למעלה ממיליארד דולר, הנקראות "חד קרן", היא ישראלית. סך היצוא של החברות בתחום היה בשנה האחרונה 11 מיליארד דולר.
חברות הסייבר הישראליות מהוות מנוע צמיחה אדיר למשק הישראלי, שתלותו במערכת הכלכלית העולמית קריטי בהיותנו משק קטן, "אי יבשתי", עם כל החסרונות של תלות בעולם. אם נרחיב היריעה לכלל ההייטק, נמצא כי מספר העובדים בהייטק בישראל עפ"י הלמ"ס מהווה כ-10% מכלל העובדים במשק בשנים האחרונות, גם בתקופת המלחמה. מספר העובדים בהייטק, המהווה 16% מהשכירים בסקטור העסקי, עלה בשנה האחרונה לאוגוסט ב-0.8% ל-400,900 עובדים. מספר העובדים הממוצע בשנת 2023 בענפי ההייטק עמד על 397,300, ובשנת על 2024 397,400.
השכר בתעשיית ההייטק עלה בשנה האחרונה לאוגוסט ב-6.7% ל-29,650 שקל לחודש. בשרותי הייטק עלה השכר ב-7.3% ל-33,242 שקל לחודש. ייצוא שרותי הייטק בשנה האחרונה לאוגוסט עפ"י נתונים מנוכי עונתיות הסתכם ב-59.9 מיליארד דולר, לעומת 55.1 מיליארד דולר בשנה קודם לכן ו-49 מיליארד דולר שנתיים קודם לכן. כלומר, גם בתוך המלחמה הארורה, ייצוא שרותי ההייטק עלה בתוך שנתיים ב-22.2% - הישג אדיר.
יצוא שירותי ההייטק הם חלק מכלל יצוא השירותים העסקיים, שמטבע הדברים נסמכים אף הם על התחום הדיגיטלי. כלל יצוא השרותים העסקיים הכולל הייטק עלה בשנתיים האמורות ב-19.2% לרמה של 75 מיליארד דולר לשנה שהסתיימה באוגוסט. כלל פדיון ענפי ההייטק, תעשיה ושירותים יחדיו, גם לשוק המקומי וגם ליצוא, עלה בשנתיים האחרונות לאוגוסט בשיעור ריאלי מנוכה עונתיות של 9.8%. הישג לא יאומן.
ענף ההייטק מהווה כ-18% מהתוצר של ישראל, והמסים שעובדי ההייטק משלמים מהווים שליש מהכנסות המדינה מעבודה של שכירים. עפ"י עיבודי רשות החדשנות השנה, חלקו של יצוא ההייטק מכלל היצוא יגיע ל-57.2% לעומת 52.9% בשנת 2023. נתון זה אינו כולל יצוא חברות הזנק ויצוא יהלומים. כ-40% מצמיחת התוצר העסקי בשנים האחרונות מיוחסים לסקטור ההייטק, כך עפ"י בנק ישראל.
ההישענות של ישראל על יצוא שרותים, במקרה זה הייטק, מהווה מעין חיסון בפני מכת מכסי המגן, תעריפי המכס, שנשיא ארה"ב דונלנד טראמפ מזעזע באמצעותם את העולם. על יצוא שרותים אין מכסים ורובם בלתי נראים, בניגוד לסחורות. עפ"י רשות החדשנות, רק 7% מיצוא ההייטק של ישראל נמצאים בסכנה בשל מכסי הנשיא טראמפ.
בשנת 2024 יצוא סחורות הייטק היווה 28% מכלל יצוא ההייטק לעומת 60% בשנת 2013. כלומר, יותר בלתי נראים ופחות סחורות שאפשר למשש. הוצאות המו"פ בישראל ביחס לתוצר מובילות זה שנים בעולם עם 6.4% - עלייה חדה לעומת 4.2 בשנת 2014. דרום קוריאה מאחורינו עם 5% וארה"ב 3.5%. מדינות ה-OECD 2.7% והאיחוד האירופאי כ-2.2%.
הסכנה הגדולה
הכל טוב ויפה, אבל מעבר לפינה אורבת הסכנה הגדולה - מהפכת הבינה המלאכותית שישראל ממש מפגרת בה אחרי ארה"ב וסין. הבינה המלאכותית דורשת מרכזי מידע (DATA CENTERS) עצומים, מה שמצריך השקעה אדירה בתשתיות חשמל בישראל, מעבר לעלייה הרגילה בצריכה של החשמל בישראל כפונקציית של התוצר. ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי עלתה במחירים קבועים, כלומר ריאליים במחירי 2015, מ-40 מיליארד שקל בשנים 2007-2011 ל-94 מיליארד בשנים 2022-2023 - עלייה בשיעור של כ-135% עפ"י הלמ"ס. הספק ייצור החשמל בישראל עלה מ-63.5 טרה-וואט/שעה בשנת 2012 לכ-74 טווט"ש בשנת 2022 ואמור להגיע השנה ל-78 טווט"ש - עלייה של 23% בין 2012 לשנת 2025.
כל עוד הספק ייצור הכוח החשמלי היה פונקציה של עלייה ברמת החיים וצורכי המשק - כולל שאיבת מים, חקלאות, תעשייה ומכירה לרשות הפלסטינית הצורכת 7% מהכוח - ניחא. עתה באה הבינה המלאכותית זללנית הכוח ומצריכה השקעות אדירות בהפקת חשמל. הפער שנשמר בין כושר הייצור של החשמל לבין הביקוש ילך וייפחת בעיקר בשעות שיא הביקוש, ככל שהבינה המלאכותית תתפשט בשימוש היומיומי כאש בשדה קוצים.
נכון, אפשר לעשות שימוש בכח מחשובי בחו"ל, אך האם חיבורי הכבל התת ימי והלוויינים יספיקו לכך? שימו לב להכרזת גוגל העולמית באוסטרליה רק בשבוע שחלף גוגל על בנייה והרכבת מרכז בינה מלאכותית על אי חג המולד, כ-350 דרומית לאינדונזיה, בהסכם עם משרד ההגנה האוסטרלי. פרטים נוספים לא נמסרו. האתר אמור לעזור לעמוד מול ההתרחבות הסינית באוקיינוס ההודי וסמוך לאוסטרליה. גוגל משקיעה עכשיו את הסכום הגדול ביותר שלה מאז ומעולם בגרמניה בתשתיות מידע. וכן באנרגיה מתחדשת ובחדשנות. גוגל משקיעה בין 15-10 מיליארד דולר בחוות מידע לבינה מלאכותית בעיר הנמל ויסאקפאטנאם שבמדינת אנדרה פרדש, הודו. עוד קודם לכן גוגל הודיעה כי תשקיע 5 מיליארד יורו בתשתיות בינה מלאכותית בבלגיה.
קיים פער אקוטי בגישה של חברות ומוסדות מחקר בישראל לתשתיות מחשוב, מה שמקשה על פיתוח ויישום של פתרונות, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. הפער בתשתיות עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולתה של ישראל להתקדם בתחום הבינה המלאכותית ובתחומי טכנולוגיה אחרים, למרות חוזקותיה בתחומי המחקר והפיתוח כאמור. ההשקעה של ישראל בתשתיות מחשוב עומדת על 2.4% מהתוצר, לעומת 3.7% במדינות ה-OECD. חברות רב-לאומיות שישראל נסמכת עליהן, כולל מערכת הביטחון שנסמכת על ענני המחשוב של מייקרוסופט, בונים מערכות תשתית מידע בישראל, כולל עננים מקומיים (Cloud Regions). כך משקיעות מייקרוסופט ואמזון בישראל, ועתה מצטרפת אליהן אנבידיה. האם יהיה מספיק כח חשמל לתשתיות מידע אלה?
הממשלה חייבת לדאוג לכך שגם חברות ישראליות ייכנסו לתחום, אף שמדובר בהשקעות של עשרות מיליארדי דולר שלהן נלוות מערכות קירור אדירות. חייבים מענה הנדסי לצרכי הקירור ההולכים וגדלים של מרכזי הנתונים המודרניים, הדורשים הספקים גבוהים. הערכות של אנליסטים הן כי הקמת מרכז בינה מלאכותית בהספק של ג'יגה-וואט אחד עולה בין 15-20 מיליארד דולר, ויש אנליסטים המעריכים כי העלות מגיעה ל-35 מיליארד דולר. לפירמות ישראליות אין יכולות כאלה, אבל הן בהחלט חייבות לגייס הון ולהיכנס לשותפויות, או להתחיל בקטן עם הקמת מרכזי מידע ובינה מלאכותית קטנים יותר. אלה חיוניים לא רק לסקטור העסקי, אלא גם לצורכי הצבא ולמערכת הביטחון, שתיאלץ להגביר יכולותיה בתחומי מלחמות הטילים, ההגנה האווירית ויכולות התקיפה. מלחמת "עם כלביא" שייכת לאתמול.
למעשה, המשק הישראלי תלוי כולו בהייטק, והוא יהיה יותר ויותר תלוי בבינה המלאכותית. ההצלחה תלויה במצוינות של הישראלים, שחייבים למהר ולהעמיק בתחום. ללא הייטק, למשק הישראלי אין יכולת קיום. ללא חתירה לעתיד, הבינה המלאכותית, ההייטק הישראלי יהיה בנסיגה, ובלעדיו המשק הישראלי אינו יכול להיות חזק מספיק להחזיק תקציב בטחון אדיר שגודלו הוכפל. באוצר הבינו זאת היטב. משרד האוצר הכריז על רפורמה חדשה במדיניות המיסוי, שמטרתה הקלה על פעילות והגברת האטרקטיביות בענף ההייטק הישראלי. הרפורמה כוללת שורה של צעדי חקיקה ושינויים בנהלי העבודה של רשות המסים, אשר יסירו חסמים קיימים ויעניקו תמריצים לצמיחה של חברות הייטק ישראליות בישראל, הגברת הפעילות של חברות הייטק רב-לאומיות בישראל ולרכישת חברות הייטק ישראליות.
משרד האוצר מבקש לנצל את האנטישמיות בעולם לטובת המשק הישראלי, במטרה לעודד חזרה מהירה של הייטקיסטים לישראל. הממשלה תעודד השקעה בחברות לכל אורך מחזור החיים של ההייטק, החל משלב ההתאגדות וסבבי גיוס ההון הראשוניים, עבור בשלב הצמיחה וסבבי הגיוס המתקדמים וכלה בשלב ההנפקה או המכירה לחברה רב לאומית. האוצר יפעל בצעדים לאסדרת פעילותן של קרנות השקעה בהייטק, ישראליות וזרות, ומשקיעים. הכוונה היא לבצע חקיקה להגברת השקיפות והוודאות בעולמות המס, הסרה של חסמי השקעה לגופי השקעה וחברות בהשקעה ישירה בחברות הייטק; הקלות רגולטוריות בתחום שינוי המבנה להגברת פעילות של מיזוגים ורכישות; הגברת הוודאות בתחום המסוי לחברות רב-לאומיות, בדגש על שלבי הרכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מו"פ בישראל; וצעדים להגברת הכדאיות המיסויית לחזרה מהירה לישראל של הישראלים המוכשרים ממדינות העולם.
במסמך שפרסמו יחדיו משרד האוצר ורשות החדשנות, שהוא חיובי ורואה נכונה מה צריך וחייבים לעשות, אין התייחסות להשקעה בבינה מלאכותית או לנושא הכח החשמלי. עיקר ההתייחסות היא בהקלות במיסוי. המסמך שהאוצר פרסם לאחר עבודה של צוותים בינ-אגפיים בממשלה, רשות המסים רשות החדשנות, אינו מתייחס ספציפית לנושא הבוער של ה-AI - כיצד מגברים השקעות בתחום ושיתוף הרגולטור במשרד האנרגיה להגברת ייצור הכח החשמלי ופיזורו ברחבי ישראל גם בקצב השקעות עולה וגם שלא יהיה פגיע בפני טילים בליסטיים. אין במסמך התייחסות לשיתוף פעולה והמרצת מערכת החינוך מהגיל הרך ועד לאוניברסיטאות בלימודי המתמטיקה, המחשבים והמדעים. אין התייחסות לצורך לשתף את משרד התקשורת בדבר הנחת כבל תת ימי נוסף וצלחות תקשורת לוויינית נוספות בכדי לשמור על זרימת נתונים אינסופית בין ישראל לעולם. אין התייחסות לכך ששעור החדירה היחסי של ה-AI בישראל ופרסום מחקרים בנושא נמוך משמעותית מהמדינות המפותחות בעולם למרות הריכוז הגבוהה ביותר בעולם של כשרונות בעולם נמצא בישראל, כך עפ"י AI Index Report 2025. לא על הסייבר הנפלא והמצליח לבדו נחיה. לא לעולם חוסן.