מרוץ החימוש: איראן משקמת את תעשיית הטילים, בישראל מעכבים ייצור מיירטים

באחת התעשיות הביטחוניות בישראל עבדה במשך שנים מכונת ערבוב חומרים שנרכשה מספק לתעשיית השוקולד. בארץ היא שימשה לערבוב חומרי הגלם שהופכים לדלק המוצק למנוע הרקטי של כמה מהטילים החשובים של חיל האוויר, שאף נמכרו למדינות זרות.

טל ענבר, מומחה לתכנית הטילים האיראנית ועמית מחקר בכיר ב-Defence Advocacy Alince Misslie, מספר את הסיפור כדי להמחיש את מה שקורה כעת באיראן, שלמרות משטר הסנקציות המוטל עליה האיצה את שיקום תעשיית הטילים שלה ממתקפות חיל האוויר במבצע עם כלביא ביוני.

חלק מהרכיבים משמשים במקור למשימות אחרות לגמרי, ובעולם של סחר גלובלי קשה מאוד לפקח על רכישתם.

בשבוע שעבר פורסם שאיראן נערכת לצבור מלאי שיאפשר לה לשגר בבת אחת 2,000 טילים באליסטיים לעבר ישראל, מספר שהיא מקווה שיאפשר לה לעקוף את מערך ההגנה האווירית של ישראל, בכמות כזאת של טילים שהיה מעבר לכושר היירוט המשולב של מערכות טילי החץ, קלע דוד, ברק MX וסוללת הת'אאד האמריקני שהוצבה בנגב.

עיתוי הפרסום לא מקרי, ומשרת את מי שמנסים לגזור קופון פוליטי מהמשך אווירת המלחמה, לאחר הפסקת האש בעזה ולאחר שהמלחמה בין ישראל לאיראן הסתיימה בשני אירועים דרמטיים. מצד אחד תקיפה של מפציצי B-2 אמריקנים על אתרי הגרעין המבוצרים שישראל התקשתה להשמיד, ומצד שני מטס תקיפה ישראלי נרחב על טהרן בתגובה על שיגור טיל לאחר שעת הפסקת האש, שבוטל דקות לפני שחרור הפצצות וכשהמטוסים כבר במרחב האווירי האיראני, בהוראת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

מפעלי הטילים הבליסטיים האיראנים, כולל תעשיית ייצור הרכיבים שלהם, היו מהיעדים המרכזיים של מטוסי חיל האוויר, עוד במתקפה הראשונה באוקטובר 2024. איראן גדולה בהרבה מישראל: עם 92 מיליון איש האוכלוסייה שלה גדולה פי 9, ועם 1.65 מיליון קמ"ר שטחה גדול פי 75.

"זה הרבה שטח שאפשר לפזר בו מפעלים ומספיק אוכלוסייה לגייס ממנה מהנדסים ועובדי ייצור", אומר ענבר. "ישראל לא פרסמה אילו מפעלים בדיוק תקפה וכמה מהסך הכולל של האיראנים, וגם האיראנים לא התנדבו לספר. אבל סביר מאוד שב-12 ימים לא הספקנו להשמיד את כל מפעלי הייצור, ובעיקר - לא את היידע האיראני בתחום".

גם תחת הסנקציות מצליחה איראן לייבא חומרי גלם לייצור טילים, מסין, הודו ומדינות אחרות, והחלה לבנות בעצמה רכיבים רגישים כדי להגביר את עצמאותה בתחום. השבוע הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות על רשת בינלאומית של חברות ויחידים, בעיקר מסין, שסיפקו חומרי גלם ורכיבים לטילי בליסטיים וכטב"מים. בסנקציות נכללים 32 חברות ויחידים מ-8 מדינות, והן כוללות הקפאת נכסים בשווי מיליוני דולרים ומניעת היכולת של המעורבים לבצע עסקאות עם גופים בארה"ב.

הרשת סחר רכשה מאות טונות של חומרי דלק טילים ורכיבי נשק מאז 2023, בעיקר מחברות בסין ובהונג-קונג, וחברות מקלט במדינות כמו איחוד האמירויות, טורקיה, הודו, גרמניה ואוקראינה. חברות אחרות היו אחראיות על ייצור ותיקון מנועים ורכיבים אלקטרונים לכטב"מי התקיפה האיראנים.

"איראן מנצלת מערכות פיננסיות גלובליות כדי לכבס כספים, לרכוש רכיבים לתוכניות הנשק שלה ולתמוך בפרוקסי טרוריסטיים", אמר ג'ון ק. הרלי, סגן מזכיר האוצר לענייני טרור ומודיעין פיננסי, בהודעה רשמית. הוא הוסיף: "במסגרת הלחץ המרבי על איראן, אנו פועלים להפסקת האיום הגרעיני שלה".

האיראנים מצידם ממשיכים בלוחמה פסיכולוגית. בשבוע שעבר הם שיחררו סרטון תעמולה בהפקת סוכנות הידיעות טסנים המקורבת למשמרות המהפכה, שמתעד מצידם את המתקפה על מתקני בז"ן בחיפה, הביאה לשלושה הרוגים, לפגיעה במשק הדלק בארץ ולנזק המוערך בכ-200 מיליון דולר.

בסרט, עם קריין וכתוביות בעברית, מספרים בכירים איראנים על התכנון והביצוע של המתקפה, שהביאה גם להגברת זיהום האוויר והקרקע באזור. המסר: איראן מנסה למתג את המלחמה דווקא כניצחון ותנסה לשחזר פגיעות כאלה ברגע שתוכל.

במצב כזה אפשר היה צפות לקצב עבודה שובר שיאים בפסי הייצור של המיירטים בתעשייה האווירית ורפאל. קצב הייצור וכמות המלאי שבידי ישראל הם נתונים מסווגים, אבל בחלק הגלוי אפשר היה לראות דווקא השבוע הסלמה במאבק בין משרדי האוצר והביטחון על תקציב צה"ל, שהביא את החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג להקפיא את כל עסקאות הרכש מהתעשיות הביטחוניות, בטענה שמערכת הביטחון מוציאה סכומים שלא אושרו לה.

כעת נשלחות התעשיות הביטחוניות לממן בעצמן רכישת חומרי גלם, העסקת עובדים והרחבת פסי ייצור למיירטים, עד לסיום הסכסוך בין המשרדים, ובעיקר בין השרים בצלאל סמוטריץ' וישראל כ"ץ. זאת כאשר במקרים רבים נדרש רכש מוקדם של חומרי גלם חודשים לפני ייצור ואספקת הטילים.

"גם כך מיירטים כוללים מערכות רבות ותהליכי ייצור ממושכים", מסביר ענבר. "זה לא פס ייצור שלוחצים על כפתור ומייד יוצאים ממנו כמויות של טילים במארזים, רק תרכיב על המשגר ותירה. גם במצב אידאלי יש מגבלות להאצת קצב הייצור".

אחרי המלחמה באיראן העריכו בצה"ל כי חיל האוויר הצליח להשמיד חלק ניכר מהמשגרים האיראנים. לאיראן יש פחות משגרים מטילים, כאשר הכוונה היא שכל צוות ישגר טיל ויחזור להצטייד בטיל נוסף.

ענבר: "כבר ראינו מאז המלחמה דגם חדש של משגר איראני נייד, פשוט יותר ממשגרים קודמים, וגם תיקון של משגרים שנפגעו בהתקפות חיל האוויר, כך שהם עובדים במרץ גם על חיזוק יכולת השיגור עצמה. אבל שיגור מאות רבות של טילים בבת אחת, שלא לדבר על אלפים, הוא אתגר גדול קודם כל לאיראנים, לפני האתגר הישראלי ליירט אותם באוויר ולהשמיד כמה שיותר מהם על עוד הקרקע. למרות כמה פגיעות מוצלחות, בבז"ן, בסורוקה, ובבת ים, המלחמה גם הוכיחה שטילים בליסטיים רחוקים מלהיות איום קיומי".