ההערכות שחוק הגיוס לא יעבור והבחירות לכנסת לא יתקיימו במועדן, מגבירות את קדחת הפופוליזם של פוליטיקאים ובראשם ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שלו סמוטריץ'.
הם הפסיקו להתבייש וסימנו את הבנקים כבאר פיננסית לסתימת הגרעון. הבנקים הפכו בפועל לחברות ממשלתיות ולפוליטיקאים מותר להשתולל. זה לא קרה אפילו כשמניות הבנקים קרסו ב-1983 וגובש הסדר להצלת לקוחותיהם.
סמוטריץ' כבר קנס את הבנקים לפני שנה ב-2.5 מיליארד שקל אבל זה לא השביע את תאבונו. מתווה הטבה ללקוחות בחסות בנק ישראל עלה 2.5 מיליארד שקל נוספים. לפני כמו חודשים חולקו ללקוחות עוד 3 מיליארד שקל.
למשל בחשבוני נחתו לפתע 500 שקלים. לא עשיתי אפילו יום מילואים אחד במלחמה רק אלוהים יודע במה זכיתי.
מבלי להרגיש המערכת הבנקאית נשדדה בתוך כשנתיים בסכום עתק של 8 מיליארד שקל. זה שוד העניבה המזוין הגדול בתולדות ישראל. לו זה שוד עם אקדח השודדים היו נשפטים למאסר עולם. מה אפשר היה לעשות עם 8 מיליארד שקל?
למשל להוריד את המע"מ ב-1% ולהחזירו ל-17% ולהועיל לכל האזרחים לא רק לתושבי בני ברק או בית"ר עלית. וזה לא הכל: בניגוד להבנות עם הבנקים הוחלט באוצר על הקמת ועדה שתמליץ האם להטיל מס נוסף.
היא הפכה לוועדת קישוט שכן עוד לפני שהגישה את מסקנותיה שר האוצר המנסה להגניב החלטת ממשלה בנושא כבר ניסח אותן. לדבריו "נטיל מס קבוע על הבנקים בתקציב 2026 וזה לא יהיה מס חד פעמי כמו בפעם הקודמת בגלל הריבית הבלתי נסבלת של הבנקים".
כל פגיעה בבנקאות היא פיגוע מיקוח בחסכונותינו
כאמור ממשלת נתניהו הפכה לאובססיבית ביחס לבנקים ולאוביסית מבחינת התיאבון. פרופ' אבי שמחון יועצו הכלכלי של נתניהו יזם מהלך נוסף לשימוש במיסוי הבנקים לסבסוד משכנתאות.
ההצעה של פרופ' שמחון אביר הכלכלה החופשית, אינה מקרית. הוא סימן בעבר את המערכת "כאשמה" בניפוח מחירי הדיור בגלל שהם מגבילים את הקבלנים בהורדת המחירים.
באוצר וכמובן בבנק ישראל מתנגדים: "גם לאחר עיון מעמיק קשה לזהות את ההיגיון הכלכלי בהצעה, שלא קיימת גם בכלכלות של מדינות בעולם השלישי. עם זאת, קל מאוד להצביע על הנזק הפוטנציאלי לכלכלה לתדמיתנו כמשק מפותח".
הבנקים פרסמו השבוע את דוחות לרבעון השלישי של 2025 עם יציבות ברווח. ראשונים היו דיסקונט והבנק הבינלאומי. בנק הפועלים קינח שלשום בדוחות לא רעים. הרווחים אמנם גבוהים אופטית אך התשואה להון ירדה בהשוואה לרבעונים קודמים.
אז במקום שהבנקאים יתגאו בתוצאותיהם הם מתנצלים. בנקים כמו לאומי נהגו בחכמה ו"הבריחו" רווחים דרך חלוקת דיווידנד מוגדלת של 75% מהרווח (אצל לאומי זה הסתכם ב-2 מיליארד שקל. במקום שהכסף יילך לסמוטריץ' עדיף שיגיע ישירות לבעלי המניות (שבפועל זה הציבור).
הרווחים הרבעון יעניקו רוח גבית נוספת לפופוליזם מקואליציית השלטון. פוליטיקאים מספרים לעצמם: מה רע במס נוסף על הבנקים החזיריים: אם הם מרוויחים שישלמו עוד. אבל מעבר לפופוליזם המדובר בבורות. הבנקים כבר משלמים מיסי עתק על הרווחים. לפי נתוני רשות המיסים הבנקאות היא הסקטור המשלם את היקפי המס הגבוהים במשק (מס שכר ומס חברות) מבלי להביא בחשבון ניכוי המס במקור עבור פעילות לקוחות בניירות ערך.
פגיעה ברווחיות הבנקים משמעות פגיעה בהכנסות ממיסים. השאלה החשובה באמת היא מה מסתתר מאחורי השם "בנקים"? האם הם נשלטים על ידי טייקונים? האם אכפת לנו שמניותיהם בבורסה יורדות? מה לבנקים וליוקר המחייה? השאלות במקומן אבל התשובות מפתיעות.
הבנקים מוחזקים על ידי קופות גמל, השתלמות, פנסיה וביטוח המכונים "גופים מוסדיים" המנהלים עבורנו כספים בהיקף עתק של 3 טריליון שקל. בעקיפין נשלטים על ידי הציבור שמחזיק ב-88.5% ממניותיהם.
כל פגיעה בבנקאות היא פיגוע מיקוח בחסכונותינו ותוריד את שווי הפנסיה. המס שיגבה ייבלע בחור השחור ששמו תקציב המדינה. ומה עושים שם עם הכסף? עדיף שלא לשאול כי התשובה מרגיזה במיוחד.
למשל מרפדים במיליארדים את מפלגות החרדים על "העוול" של אי קידום חוק ההשתמטות. במילים אחרות, החוסכים מממנים את תחזוקת קואליציית המשתמטים של נתניהו.
סבסוד משכנתאות? יש פתרון פשוט יותר
ואם בכל זאת רוצים שהכסף יסבסד משכנתאות הפתרון הרבה יותר פשוט: להקצות בתקציב את סכום הסבסוד ולא מהקופה הבנקאית. ככה פשוט. אני כבר לא מדבר על שהמהלך מהווה פגיעה בעצמאות בנק ישראל וביציבות הבנקים שזה מעניין את ה"גרנדמייזר" של סמוטריץ'.
מה שמכונה "בושה" הפך כבר מזמן למוצר במחסור אצל פוליטיקאים. מיסוי סקטוריאלי של בנקאות לא קיים בשום מדינה נאורה בעולם, אבל במחשבה נוספת מי אמר שישראל מדינה נאורה.
אם היום הם ממסים את הבנקים בתירוץ של רווחי ריבית, אין סיבה שמחר לא ימסו את חברות הביטוח בגין הרווחים בביטוחי רכב. הבאות בתור עלולות להיות חברות מזון כמו תנובה שטראוס ואוסם או בזק שהחל מהשבוע נסחרת ללא גרעין שליטה.
תירוצים כגון רווחיות עודפת או בגלל שקר מומצא אחר לא חסרים. מה נותר לקוות הוא שהפקידות המקצועית באוצר תבלום את המהלכים המסוכנים באותה הנחישות שביבי דואג לגורלו המשפטי.
באותה ההזדמנות הגיע הזמן שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון יצא מאזור הנוחות ויחליף את כסיות המשי בכפפות אגרוף. כמי שער לחשיבות יציבות המערכת הבנקאית חייב פרופ' ירון להתריע כבר בהודעת הריבית הקרובה ב-24 לנובמבר מפני הצונאמי הפיננסי.