שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מיהר לברך על החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית במשק ב-0.25 נקודות אחוז, לרמה של 4.25 אחוז.
לדבריו, "הבטחתי שניצחון יביא ביטחון וביטחון יביא לפריחה וצמיחה כלכלית. הורדת הריבית היום מצטרפת לשורה צעדים וסימנים ברורים - ישראל בדרך לצמיחה כלכלית אדירה. הולכים להחזיר המון המון כסף לשוק ולעסקים, שורה של מכשירים פיננסים, גיוון מקורות המימון, להוריד ריבית, לשחרר את החגורה, לתת לאזרחי המדינה לנשום קצת אחרי שנתיים קשות.
"אמרתי כל הזמן שזו מלחמת תקומה שאין ברירה עם תוצאות טובות, הניצחון יביא ביטחון והביטחון יחזיר את הכלכלה לתוצאות פנטסטיות ואנחנו רואים את זה, ואני מקווה שהנגיד יביא הורדות נוספות בחודשים הקרובים, לא רק בהייטק ובבורסה ובשקל ובמלים הגבוהות האלה אלא באיכות החיים וקלות החיים של כל אזרח ואזרחית".
גם ח"כ ולדימיר בליאק שיבח את ההחלטה אך ייחס לה פרשנות אחרת: "החלטה נכונה של נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית במשק ב־0.25%", כתב ברשת X. והוסיף כי "התנאים שמאפשרים את הורדת הריבית נוצרו בהמשך לעסקה להשבת החטופים והפסקת המלחמה ברצועת עזה. דהיינו, בניגוד מוחלט לרצונותיו ולתכניותיו של שר האוצר סמוטריץ'".
במגזר העסקי רואים בהחלטה בעיקר איתות של הקלה אחרי תקופה ארוכה של ריבית גבוהה. יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, בירך על המהלך ואמר: "אני מברך על החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית במשק. זהו רכיב חשוב מאוד ביצירת התנאים לצמיחה ונכון היה שייעשה אף קודם".
לדבריו, "מאז ההודעה הקודמת של בנק ישראל, נרשמה ירידה קלה באינפלציה, עלייה באבטלה והאטה מסוימת בצמיחה. פרמטרים אלה הצביעו כולם על הצורך בהקלה על העסקים ועידוד הפעילות הכלכלית במשק. נוסף לכך, נזכיר כי חברת הדירוג S&P שיפרה לאחרונה את תחזית הדירוג של ישראל ל'יציבה' אשר מבטאת ירידה ברמת הסיכון".
עוד הוסיף: "לאור אלו, ההפחתה שהוחלט עליה היום, גם אם היא הפחתה קטנה יחסית, היא מסמנת את התפנית של יציאת המשק מתקופת מלחמה לתקופת צמיחה, את האמון במשק ואת המדיניות המוניטארית המשקפת תמיכה בצמיחה וביציבות".
גם הכלכלנים מסבירים שהמהלך היה צפוי. רועי רוזנברג, הכלכלן הראשי ב-Deloitte ישראל, מציין כי "החלטת הנגיד להפחית את הריבית ברבע אחוז הייתה צפויה והשתקפה כבר בציפיות שוק ההון. לפיכך, לא צפויה השפעה משמעותית על שוקי ההון... הפחתה מדודה זו התאפשרה לאור נתוני האינפלציה, הנמצאת בטווח היעד אך עדיין בחלק העליון, ובמיוחד על רקע התקררות שוק הדיור".
לדבריו, ההתאוששות החדה של המשק ברבעון השלישי, קצב צמיחה שנתי של 12.4 אחוזים אחרי התכווצות ברבעון השני בעקבות "עם כלביא", יחד עם צמיחה בצריכה הפרטית ושוק עבודה הדוק, יוצרים גם פוטנציאל ללחצים אינפלציוניים - ולכן ההפחתה נעשתה "במתינות ובזהירות".
יגאל אהרוני, מנכ"ל ברק ייעוץ והשקעות, מעריך כי "הפחתת הריבית תעודד חזרה זהירה של קונים לשוק הדיור. בשוק ההון צפויה תגובה חיובית מתונה. למרות ההקלה הצנועה בהחזרי המשכנתא, הריסון המוניטרי צפוי להימשך". לדבריו, ההפחתה, שהגיעה בהתאם לציפיות השוק, "צפויה לספק רוח גבית קלה לשוק הנדל"ן, כאשר הפחתת ההחזר החודשי על הלוואות קיימות ובפרט משכנתאות משפרת את כושר ההחזר ומעודדת חזרה זהירה של קונים".
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, בירך על הורדת הריבית: "הנתונים בחודשים האחרונים הבשילו והובילו לצורך ברור בהפחתתה. האינפלציה נמצאת כבר שלושה חודשים בתוך יעד היציבות של בנק ישראל, העלייה החדה בערכו של השקל יוצר לחץ כבד על היצוא הישראלי. לכן, החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית היא צעד אחראי שמסייע לבלום את עליית הערך ולהחזיר תחרותיות למשק".
תומר הוסיף כי הפחתת הריבית תוריד את עלויות המימון ותאפשר השקעות מחודשות בהון, טכנולוגיה ואוטומציה, מהלך קריטי לשיקום התעשייה לאחר שנה מאתגרת. "לצד זאת", הוסיף ד"ר , "מחקר עדכני של ה-OECD מראה כי הורדת ריבית תורמת לשיפור הפריון בטווח הבינוני, מנגנון חיוני למשק בתקופה של מחסור חמור בעובדים." הוא חתם בבקשה לבנק ישראל שלא להמתין למועד הרשמי הבא של החלטת הריבית, אלא לבצע הפחתת ריבית מיידית נוספת עוד לפני סוף שנת 2025.
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, אמר: "מדובר בהחלטה צפויה אך מאכזבת - צפינו שתהיה הורדת ריבית בשל כל התנאים שנוצרו אולם קיווינו שבשל העיכוב בהורדה וסביבת הריבית הגבוהה, שהנגיד יוריד את הריבית בחצי אחוז. אולם למדנו כבר כי בכל הנוגע להחלטת הריבית, בבנק ישראל מאד מקובעים ופועלים בצורה מהוססת. המצב בשטח מבעבע כבר תקופה ואמנם הורדת הריבית הנוכחית היא איתות למשק, אך היא אינה מספיקה בשלב הזה עבור העסקים שרוצים לצאת לכיוון של צמיחה. אם המגמה אכן תמשך גם בהחלטות הבאות של בנק ישראל ונראה ירידות נוספות, אז ניתן יהיה לומר שיש איתות משמעותי למשק".
למה הריבית ירדה?
בנק ישראל עצמו מסביר בהחלטה כי השילוב בין אינפלציה שנמצאת בתוך היעד (2.5 אחוזים בשנה בשני המדדים האחרונים), התאוששות חדה בפעילות הכלכלית ברבעון השלישי וייסוף השקל, אפשר הפחתה זהירה.
התוצר צמח בקצב שנתי של 12.4 אחוזים, הצריכה הפרטית זינקה, אך רמת התוצר עדיין נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח, ושוק העבודה נותר הדוק עם שיעורי תעסוקה והשתתפות גבוהים ועלייה בשכר.
במקביל, מחירי הדירות הוסיפו לרדת זה החודש השביעי ברציפות ומספר העסקאות ברכישת דירה נותר נמוך, כך שהבנק רואה המשך קירור בשוק הדיור, לצד סיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה על רקע המצב הגיאופוליטי, הביקושים והמדיניות הפיסקלית.
איך זה ישפיע עלינו?
ואולם השאלה שמעניינת את רוב משקי הבית היא כמה כסף זה שווה להם בפועל. ההשפעה המיידית והברורה ביותר היא על מי שיש לו משכנתא צמודת פריים - כוללת או חלקית. ריבית הפריים נגזרת ישירות מריבית בנק ישראל, ולכן כשהריבית יורדת מ־4.5 ל־4.25 אחוז, גם הפריים יורדת ברבע נקודת אחוז, והבנק מעדכן את ההחזר החודשי.
במשכנתא גדולה עם רכיב פריים משמעותי, מדובר בדרך כלל בהפחתה של עשרות עד כמה מאות שקלים בחודש, תלוי בסכום ההלוואה ובמספר השנים שנותרו. מי שלקח בשנים האחרונות הלוואות נוספות צמודות פריים או שהמינוס שלו מתומחר לפי פריים, עשוי גם הוא לראות הקלה מסוימת במחיר האשראי.
מנגד, למי שמחזיק כסף בפיקדונות ובקרנות כספיות, צפויה דווקא שחיקה הדרגתית בתשואה. ככל שבנק ישראל ממשיך להפחית את מחיר הכסף, הבנקים ובתי ההשקעות צפויים להציע ריביות נמוכות יותר על חסכונות סולידיים.
בשורה התחתונה, הורדת ריבית של רבע אחוז לא הופכת את המשכנתא לזולה בבת אחת ולא מוחקת את המינוס, אבל היא משחררת מעט את החגורה לכיוון משקי הבית הממונפים.