הגענו מהר מהצפוי למצב שבגלל מחסור בכסף, מסכנים את הבריאות שלנו ושל ילדנו.
במכתב שנשלח בתחילת החודש לרופאים המחוזיים הסבירה ד"ר נועה טיימן-ירדן, מנהלת המעבדה הארצית לבריאות הציבור, כי חלק מהבדיקות למקורות המים שלנו יופסקו החל מינואר 2026, עד לחידוש המשאבים.
בין היתר יופסקו בדיקות מיקרוביולוגיות למי שתייה במקורות מים, מערכות אספקה ומוסדות רפואה. בנוסף יופסקו בדיקות מי ים, וכן בדיקות לאיתור חיידקים שמסכנים בעיקר ילדים. לפי המכתב של ד"ר טיימן-ירדן, "הפסקת הבדיקות נובעת ממחסור חמור במשאבים והיעדר תקציב שוטף לחידוש מלאי או צפי לחידושו".
זה ממש תסמין למדינה שקורסת וכבר לא יכולה לדאוג למים זורמים נקיים - הדבר הכי בסיסי לקיום קהילות אנושיות - לאזרחיה.
זה שממשלת נתניהו האחרונה היא כושלת, זה לא מפתיע - אבל זה שהיא כל כך כושלת עד כדי כך שאין משאבים לעשות בדיקות מצילות חיים למים? שערורייה.
אבל האמת היא שבעיות כאלו הולכות להיות הרבה יותר נפוצות בעתיד הקרוב. ולא רק בישראל. ממשלת יהיו חייבות להקצות הרבה יותר משאבים בהתמודדות עם תוצאות משבר האקלים - שפוגעות בכל אלמנט שאנחנו חייבים כדי לחיות על הפלנטה הזו. הממשלות יהיו חייבות לדאוג למים שאנחנו שותים, לאוויר שאנחנו נושמים ולאדמה שעליה אנחנו מגדלים את האוכל שלנו. הממשלות יהיו חייבות לדאוג לזה כי זה פשוט לא רווחי עבור חברות פרטיות לעשות זאת.
עכשיו בוא נבהיר משהו.
זיהום שהאדם יצר לא מתנדף מחוץ לפלנטה שלנו - בדיוק כמו שהמים בכדור הארץ לא עוזבים אותנו והם חלק ממחזור המים של כדור הארץ. כלומר, מאז המהפכה התעשייתית שהתחילה את העידן המזוהם ביותר על הפלנטה, הזיהום נשאר באטמוספרה שלנו, וככל שאנחנו מזהמים יותר - כלומר מוציאים את מקורות האנרגיה שלנו מהאדמה או מהים והופכים אותם לפחמן דו חמצני בתהליך שריפה - ככה אנחנו הורסים יותר את האוויר שאנחנו נושמים, את המים שאנחנו שותים ואת האדמה שעליה אנחנו מגדלים את האוכל שלנו.
אם אתם לא מסכימים עם העובדות המדעיות הללו, אין לכם מה להמשיך לקרוא.
טוב, אחרי שמכחישי משבר האקלים עזבו אותנו, אפשר לדבר עכשיו ברצינות על מי צריך לשלם כדי להתחיל לתקן את הנזק לכוכב הלכת היחיד שאפשר לחיות עליו.
ב-2015, הסכם האקלים של פריז קבע יעד להגביל את עליית הטמפרטורה הגלובלית ל-2 מעלות צלזיוס מעל לרמה הטרום-תעשייתית, עם שאיפה ריאלית להגבלה של 1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. זה כבר לא יקרה. המדינות לא הצליחו להפחית את פליטת גזי החממה. ההפך, טכנולוגיית ה-AI דורשת הרבה יותר אנרגיה, ומדי שנה עולה הטמפרטורה הממוצעת של העולם. חמסין בסוף נובמבר יהפוך לשגרה של ממש אצלנו כאן בישראל. לפי רוב המודלים, עד 2100 תחול התחממות של 2.6 מעלות לפחות. גם אם מחר יפסיקו את כל פליטות גזי החממה.
למשבר האקלים הזה - שמביא איתו מזג אוויר קיצוני ואסונות טבע שמחרבים תשתיות, חקלאות, נכסים ועושים נזקים בריאותיים רבים בכל העולם (למשל עלייה ניכרת בסרטן העור) - יש מחיר. מחיר ענק.
לפי מספר מחקרים, המחיר של התמודדות עם הנזקים של משבר האקלים ינוע בין 1.7 טריליון דולר לשנה ל-3.1 טריליון דולר לשנה עד 2050. לפי מחקר של אוניברסיטת פוסדאם הגרמנית, הנזק יגיע ל-38 טריליון דולר עד 2050. לפי החישובים, אובדן התמ"ג הגלובלי יעמוד על 12% על כל מעלה שעולה.
חישובים שעשו באו"ם ובאוניברסיטאות השונות הראו שצריך להשקיע בין 5.5 טריליון דולר ל-7 טריליון דולר לשנה כדי להגן על הגיוון הביולוגי, ולעצור את ההכחדה ההמונית של חיות שאנחנו חווים בעשורים האחרונים, להוריד את הזיהום ולהתמודד עם הנזקים של משבר האקלים, ששוב - התחיל במהפכה התעשייתית, שאולי שיפרה את איכות החיים של המונים - אבל גם שמה אותנו במסילה לכיוון אחד כשהתחנה הסופית היא כדור שאי אפשר לחיות עליו יותר.
המדינות צריכות להשקיע מדי שנה בין 1% ל-2% מהתמ"ג הגלובלי עד 2100 כדי להילחם במשבר האקלים ולהקטין את הנזקים שלו. יש גם השקעות בטכנולוגיות "איסוף פחמן" שיכולות לעמוד על 300 מיליארד דולר ולהגביל את הנזקים של ההתחממות הגלובלית בכמה עשרות שנים - אבל השקעה של 300 מיליארד דולר היא השקעה ממש ראשונית בטכנולוגיות הללו, שמאוד רחוקות מלהפוך ליעילות באמת.
אז מאיפה הכסף צריך להגיע? רובו ככולו צריך להגיע מהמדינות שאחראיות לרוב הזיהום מאז המהפכה התעשייתית - מדינות המערב העשירות או "הצפון הגלובלי". אולי סין והודו מזהמות יותר מהמדינות המפותחות בשנים האחרונות, והן גם יהיו חייבות לתרום את חלקן במאבק החשוב ביותר לאנושות - אבל, כאמור, גזי החממה שנמצאים באטמוספרה שלנו, הזיהום של המים שלנו והפגיעה באדמה שלנו זה לא משהו שפשוט "נעלם". כל הזיהום מהמאה ה-18 ועד בעצם המאה ה-21 הוא תוצאה בעיקר של התפתחות המדינות המתועשות.
כמובן שהרבה כסף לתיקון צריך להגיע גם מהכיסים של הקטארים, הסעודים והאמריתים שהרוויחו יותר כסף מאלוהים בזכות הנפט שמכרו (בעיקר למערב כמובן).
כדי לשמור את כדור הארץ כפלנטה שמאפשרת את קיום האנושות, אולי צריך להתחיל לדרוש תשלום מס מהסופר-מיליארדרים, שרובם הם גם האנשים הכי מזהמים על פני הפלנטה.
לפי דו"ח של State of Tax Justice, העולם מאבד בסביבות 492 מיליארד דולר בשנה באי תשלום מס הוגן על הסופר-עשירים, כאשר לפחות 144.8 מיליארד דולר בשנה נעלמים במקלטי מס שונים. ב-492 מיליארד דולר אפשר להשקיע בהרבה טכנולוגיות שיעזרו לשמור על המים ועל האוויר שלנו נקיים.
עם המס הזה שהסופר-עשירים חומקים ממנו בזכות העובדה שהם קונים פוליטיקאים ומשחיתים מערכות פוליטיות ברחבי העולם, אפשר להשקיע בטכנולוגיות למאבק במשבר האקלים. אבל אותם אינדיבידואלים מעדיפים כרגע להתעלם מכך שמחיר המניה של חברת שבבי ה-AI שלהם לא יהיה שווה כלום אם אי אפשר יהיה לגדל יותר תירס בפלנטה הזו.
הם מעדיפים לבנות בונקרים בתוך הרי געש מאשר להצטרף למאבק החשוב ביותר של האנושות נגד משבר האקלים. המשמעות של זה וחוסר היכולת של ממשלות להגן עלינו ולהשקיע בתשתיות להתמודדות עם נזקי ותופעות משבר האקלים היא פשוטה: הופקרנו.