תקציב 2026 וחוק ההסדרים יגיעו לשולחן הממשלה בשבוע הבא אלא אם הנשיא טראמפ יטיל גם על זה וטו. בפועל זה לא תקציב אלא אופציה לתקציב. לא ברור אם לראש הממשלה יש תמריץ לאשרו כחוק עד ה-31 למרץ 2026.
נתניהו שגורל הממשלה תלוי רק בו, רוצה שכל האופציות תהיינה מונחות על שולחן ורק הוא יחליט על גורל התקציב. סמוטריץ', בן גביר ומפלגות החרדים הם סטטיסטים באירוע. אם בכל זאת נתניהו רוצה תקציב ולסחוב עוד כמה חודשים הוא חייב לפייס את החרדים.
מבחינתם משולש שלושת הכפים - כוח, כבוד וכסף - רלוונטי מתמיד: האם הכסף יעוור מחדש עיני צדיקים, האם לש"ס יובטחו עמדות הכוח בשלטון והאם אריה דרעי ימשיך לשמור על כבודו האבוד לאחר שחוק הגיוס עדיין לא אושר.
לכך יתווספו שאלות "אזוטריות" כמו גודלו של תקציב הביטחון והדרישה לתוספת של 50 מיליארד שקל. ערב הדיון בממשלה שאינו יותר מהצגה, הוגנב ברגע האחרון גם המס הנוסף על הבנקים דרך מסקנות ועדה שהמלצותיה הוכתבו מראש.
סמוטריץ' מפנטז
שר האוצר מפנטז שהגרעון בתקציב 2026 יעמוד על 3.2% מהתוצר (כ-65 מיליארד שקל) שמשום מה אומץ גם על ידי בנק ישראל. הסיכוי שהיעד יושג ולא יהיה גבוה לפחות ב-20 מיליארד שקל ריאלי לסיכוי שנבחרת ישראל בכדורגל תעפיל השנה למונדיאל.
ועדיין לא מתייאשים ומנסים למכור לנו סיפורי מיסים ומעשיות. תופעת יתר לחץ דם זכתה ברפואה המודרנית זכתה לכינוי הרוצח השקט. בכלכלה וזה מזכיר לי את סיפור המיסים והמעשיות. נכון שהמיסים אמנם לא הורגים, אבל מבלי שנרגיש הם רוצחים ברכות את יכולתנו להתקיים.
מלאכת מחשבת של משלוח יד לכיסנו משאירה אותנו בלי אוויר לנשימה כי עליות המחירים נמשכות בכל תחום. כשכוח הקנייה הריאלי שלנו נשחק נשאר לנו פחות כסף ללכת לסופר, למלא דלק, לקנות מטרנה לתינוקות או לשלם את הארנונה החשמל והמים.
געגועים לכחלון
הקונץ פטנט שבו הורגים אותנו ברכות קורה שמעשית עליית המיסים כבר נמצאת בצנרת בזכות הגזירות שנחתנו עלינו בתחילת 2025 ויהיו בתוקף גם בשנה הבאה: מע"מ שהורד בתקופת כחלון כשר אוצר עלה ל-18%.
דמי הביטוח הלאומי שעלו לשכירים ולמעסיקים, מס על רווחים בלתי מחולקים, מס יסף על הכנסות הוניות ועל שווי קרקעות שקפץ מ-3% ל-5%. המכה הרצינית היא הקפאת עדכוני הצמדה למדד ב2%-3% בהיקף של כ-5 מיליארד שקל.
מדובר בעיקר הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה, נקודות הזיכוי ממס בשווי של 242 שקל בחודש לנקודה וקצבאות ביטוח לאומי. אבל כדי שנשכח מכל זה שר האוצר מנסה לערבב אותנו עם נקודות זיכוי לחיילי מילואים והרחבת מדרגות המס לשכירים שמרוויחים 16 אלף שקל ומעלה.
צעד פופוליסטי במיוחד הוא הכפלת תקרת הפטור ממע"מ על קניות באתרים בחו"ל ל-150 דולר בעלות תקציבית של כמיליארד שקל. מדובר בפגיעה לא פרופורציונלית בעסקים. כל הכבוד לכך סמוטריץ' שאתה מעודד את הכלכלה הסינית על חשבון המסחר המקומי.
מס על תיירות? אין תיירות
בשביל כל הפינוקים הללו חייבים הכנסות של מיליארד המתכוננים ממס רכישה של 1.5% על קרקעות ומע"מ על שירותי תיירות נכנסת. שר התיירות חיים כץ הודיע שכאשר ממילא אין תיירים המס לא רלוונטי.
איך אפשר בכלל לדון בתקציב חלטורה המוגש בהעדר ממונה על התקציבים שתפקידו לרכז את האירוע עם כל ניסיונו העשיר. אבל כבר נאמר שההצגה בתיאטרון האבסורד של ממשלת נתניהו חייבת להימשך.
במקום הורדת מיסים נקבל בפועל את המשך עלייתם. נתניהו וסמוטריץ' השלימו מלאכת מחשבת של עבודה בעיניים שעלולה להפיל בפח את התמימים. הם זורקים באוויר סיסמה חבוטה של מלחמה במונופולים ופצחו ברפורמת ייבוא בחלב כאילו חקלאי ישראל הם מונופול.
הסיכוי היחיד להקפאת המצב הוא הפחד של נתניהו מבחירות: לכן או שלא יהיה תקציב עם גזרות (והבחירות יוקדמו) או שיהיה תקציב עם שפע של גזרים.
היו זמנים שבהם האופטימיות חגגה ודיוויד ברוזה שר "עוד יהיה טוב". יהורם גאון טען שאפילו "אם יהיה רע והמיסים עוד יעלו, והסוכר גם הוא עוד יעלה במחיר אנחנו ממשיכים לשיר". אז מי שחושב עדיין שגם שבמצב הנוכחי יש מצב רוח להמשיך לשיר, שיקום.