ב-1456 המציאו מכונה שעשתה מהפכה ושינתה את האנושות באופן הדרמטי ביותר. הספר הראשון, ספר תנ"ך, הודפס במכונה שיצר צורף הזהב הגרמני יוהנס גוטנברג.
לפרויקט המלא - כל הכתבות
גוטנברג בעצמו לא ראה את האימפקט הכביר שלו ומת, די חסר כל, ב-1468 - לפחות 61 שנה לפני ש"היוזרים" הראשונים של "האפליקציה" שלו נוצרו, כאשר ב-1517 כומר גרמני בשם מרטין לותר, תלה את מסמך "95 התזות שלו" על דלתות כנסיית הטירה בוויטנברג.
רק 12 שנה לאחר מכן, ב-1529, המושג "פרוטסטנט" נולד. המונח - שמגיע מהמילה הלטינית ל"מחאה" - הופיע לראשונה אחרי ש-14 ערים חופשיות ושישה נסיכים באימפריה הרומית הקדושה יצאו נגד החלטתו של הקיסר קרל החמישי, שהכריז שאסור לתת מקלט או תמיכה למרטין לותר, הכומר, שבין השאר עשה את הבלתי יעשה בזמנו ותרגם את הברית החדשה ואת הברית הישנה מלטינית לגרמנית - כדי שכתבי הקודש יהיו נגישים לאוכלוסייה ולמאמינים שבקהילתו.
במשך מאות שנים לפני האירועים האלה, הכנסייה הקתולית ששלטה באירופה התנגדה לכך שהאוכלוסייה הפשוטה תקרא בכתבי הקודש (או בכלל). כי ידע זה כוח, בעיקר מול אנשים חסרי השכלה ויכולת חשיבה ביקורתית - והכנסייה רצתה את כל הכוח לעצמה.
הפרוטסטנטים, בניגוד לקתולים, עודדו את המאמינים שלהם לקרוא את ספרי הקודש בעצמם, להעמיק את הידע שלהם בנושאי נצרות ולהבין טוב יותר את הרעיונות והסיפורים שהוצגו בתנ"ך ובברית החדשה.
כ-200 שנה אחרי, 8 דורות, הפרוטסטנטים הובילו את העולם המערבי וחיו בכלכלות מודרניות ומתקדמות בהרבה מאשר הקתולים. "הנס הכלכלי הפרוטסטנטי" הוא הבסיס לכלכלה המודרנית כיום.
קריאה קריאה קריאה
מה שהפרוטסטנטים גילו זה מה שהיהודים בגולה ידעו כל הזמן: קריאה מפתחת את המוח. קריאה מחדדת את הביצועים הקוגניטיביים, משפרת את מבנה המוח ועוזרת לבריאות המנטלית - של כולם, נוצרים, יהודים, מוסלמים, אסייתיים, אפריקאים, אירופאים - כולם. והכל הוכח מחקרית.
לפי מחקר בקרב 10,000 ילדים שערכו באוניברסיטאות ווריק וקרמברידג' (בריטניה) ואוניברסיטת פודאן (סין) קריאה למען הנאה משפרת את יכולות הלימוד, יכולות הזיכרון, יכולות הדיבור וגם את הציונים.
בסריקות MRI הראו שילדים שקוראים נהנים מחיבורים טובים יותר ברשתות המוחיות שאחראיות לדיבור והראייה. כמו כן, המוח של הילדים הקוראים פועל ביעילות גבוהה יותר. הסריקות גם מראות שחלקים במוח שלהם אשכרה גדולים יותר בזכות הקריאה מאשר אותם חלקים במוח של ילדים שאינם קוראים. בנוסף, ילדים שקוראים לחוצים פחות, חרדתים פחות, סובלים פחות מבעיות התנהגותיות ויכולים להתרכז במשימות לאורך זמן רב יותר.
הפרוטסטנטים ב-1600 לא ידעו את כל זה, אבל הם אמרו לילדיהם לקרוא את התנ"ך מדי יום וככה הם יצרו חברה משכילה יותר, חדשנית יותר ויעילה יותר. ברגע שהם פתחו את עולם הספרים לעצמם ולילדיהם, הם היו יכולים ללמוד מטעויות העבר, היו יכולים ללמוד על דרכי עבודה יעילות מעולמות רחוקים מהם, הם היו יכולים לקרוא כתבים של דורות קודמים על צמחים שמרפאים מחלות או על ממציאים שעלו על רעיון מבריק אבל לא היה להם את החומרים להוציא אותו לפועל.
המפקדים בצבא היו יכולים ללמוד על טקטיקות צבאיות מוצלחות של מצביאים צבאיים דגולים מהעבר, ויזמים היו יכולים "לגנוב" רעיונות מוצלחים מהעבר כדי לתת להם טוויסט מודרני.
מה יקרה למוח שלנו?
ככה כלכלה מתפתחת. ככה מדינות הופכות לטובות יותר. דרך פיתוח אזרחיהם עם פעולות שמשפרות ומגדילות את המוח שלהם.
570 שנה בדיוק אחרי המצאת מכונת הדפוס, אנחנו בתחילת עידן של טכנולוגיה משנה עולמות - אבל הפעם הטכנולוגיה הזו לא בהכרח משפרת את הביצועיים המוחיים שלנו.
ייתכן שהיא עושה ההפך.
מהמחקרים שנעשו בשלוש השנים של צ'אטGPT בחיים שלנו, עולה תמונה מורכבת עם כמה תוצאות מדאיגות בכל מה שקשור להשפעת השימוש בבינה המלאכותית על היכולות הקוגניטיביות והזיכרון שלנו.
במחקר שנערך ב-MIT הראו שהסתמכות כבדה על כלי AI כמו צ'אטGPT בשביל להחליף פעולה כמו כתיבה - פוגעת ברשתות ובאזורים של המוח שקשורים לזיכרון וגם, מדאיג יותר, ההסתמכות המוחלטת על צ'אטGPT פוגעת בחלקים במוח שאחראים על חשיבה ביקורתית (היכולת לנתח מידע וטענות בצורה רציונלית).
במחקרים הראו שמשתמשים ב-AI אולי "כתבו" יותר, אבל גם עם פחות כישורים קוגניטיביים ואינטלקטואליים, מה שהוביל לפגיעה ברשתות הנוירולוגיות שלהם. המסקנה של החוקרים היתה ששימוש רב מדי בצ'אטGPT ודומיו עלול אף להוביל לאטרופיה קוגניטיבית - כלומר אובדן תאי מוח.
איכר אנאלפבית
כאן צריך לומר שמחקרים אחרים הראו שהשימוש בבינה מלאכותית ובכלים כמו צ'אטGPT יכול לשפר יכולות קוגניטיביות, אבל זה תלוי איך בני האדם ניגשים למערכת היחסים שלהם עם מודל השפה הגדול שהם הפכו לחברם הטוב ביותר.
בגדול, לפי המחקרים, קיצורי דרך פאסיביים - כלומר לקחת את כל מה שה-AI אומר ולא לחשוב על זה כאילו אתה איכר אנאלפבית שמקשיב לדרשה של כומר קתולי ב-1450 - יובילו, בהכרח, למה שמכונה "Brain Rot" (ריקבון מוחי) - מונח המתאר "תוכני רשת בעל ערך ירוד, או את ההשלכות הנפשיות והאינטלקטואליות, הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת לתוכן זה".
ואולם, להשתמש בצ'אטGPT כחבר שיודע המון ומשתמשים בידע שלו כדי לשפר את יכולת החקירה שלכם - זה כבר ממש להיות ילד פרוטסטנטי בן 8 שקורא את התנ"ך שהביאו לו ב-1670. וזה מה שאנחנו רוצים להיות, כן?
לאור ההיסטוריה האנושית, מי שלא רוצה להיות כזה, ימצא את עצמו מפגר - תרתי משמע - במרוץ הזה שנקרא "החיים האמיתיים". עם או בלי צ'אטGPT.