איפה באמת תקנו בזול: הג'וקרים של בלק פריידי

נובמבר הפך בישראל לחודש הצרכנות הדומיננטי ביותר בשנה. כמעט כל רשת, אתר, מרקטפלייס ומועדון צרכנות מותחים את יכולות השיווק לקצה ומציגים מבצעים, קופונים, באנדלים ושלטי הנחות בולטים. אך מאחורי החגיגה הפרסומית מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה. חלק מהמבצעים אמיתיים ומשקפים הוזלה אמיתית במחיר, חלק אחר הוא טקטיקה שיווקית, ואחרים כלל אינם קשורים לבלאק פריידיי אלא לתחרות עסקית עמוקה שמתרחשת כל השנה.

בשנים האחרונות הצטברו מחקרים רבים בארצות הברית ובאירופה שבדקו אלפי מחירים ומצאו פער גדול בין מה שהצרכן חושב שהוא מקבל לבין המציאות. כאשר משווים את השוק הישראלי לשוקי הענק בחו"ל מתגלים דפוסים שמתאימים לאופי המקומי: תחרות חזקה בחלק מהקטגוריות, אשליות תמחור באחרות, ושימוש אינטנסיבי בנרטיב "מבצע מוגבל בזמן" כדי לייצר לחץ קנייה.

זוהי תמונת המצב המלאה של בלאק פריידיי 2025.

ארגוני צרכנות בארצות הברית ובאירופה בחנו בשנים האחרונות עשרות אלפי פריטי צריכה סביב בלאק פריידיי ומצאו נתון שחוזר על עצמו: חלק ניכר מן ההנחות שמפורסמות אינן באמת הנחה.

מחקר מקיף בספרד שבחן כ־16 אלף מחירים מצא שכמעט כל המבצעים היו מבוססי מניפולציה תמחורית. ההנחה שלכאורה הייתה עשרים אחוזים ויותר, התבררה כהנחה המסתמכת על מחיר גבוה מלאכותי שהוצמד למוצר זמן קצר לפני תחילת המבצע. מחקרים בבריטניה מצאו כי כ־80 אחוז מהמוצרים שהוצגו בבלאק פריידיי היו מוזלים יותר במהלך השנה או מיד לאחר תקופת המבצעים.

באירופה נמצאו עשרות אחוזים של מוצרים שבהם "מחיר השוואה" אינו משקף את המחיר האמיתי של החודשים הקודמים.

בארצות הברית מתגלה תמונה דומה: לצד הנחות אמיתיות, בעיקר בטלוויזיות, מחשבים, קונסולות וצעצועים, חלק גדול מהמבצעים מבוססים על תמחור שהועלה לפני נובמבר כדי לייצר אחוז הנחה גבוה. זוהי טקטיקה ידועה שמכונה Anchor Price. היא מייצרת תחושה שמדובר בעסקת השנה למרות שהמחיר התחרותי באמת הופיע חודשים קודם.

המשמעות ברורה: גם בשווקים גדולים ומפוקחים יותר מישראל, הקמפיין השיווקי של בלאק פריידיי גדול בהרבה מההנחה בפועל.

אחד הממצאים הבולטים שמופיעים שוב ושוב הוא העלייה בחוב הצרכני לאחר תקופת המבצעים. בארצות הברית, החוב שנוצר סביב בלאק פריידיי וסייבר מאנדיי מגיע לעשרות מיליארדי דולרים בשנה. הקונה האמריקאי הממוצע מסיים את תקופת החגים עם חוב של מעל אלף דולר, כאשר חלק ממנו נפרס למשך חודשים ארוכים.

מה שמדאיג עוד יותר הוא שיותר ממחצית מהצרכנים שנכנסים לחוב מציינים שהם עשו זאת מרצון, מתוך תחושה ש"זו הזדמנות שלא תחזור". זה מחזק את ממצאי המחקר ההתנהגותי שמראה כי לחץ זמן, ספירה לאחור וטקסטים כמו "מלאי מוגבל" מפחיתים באופן משמעותי את זמן קבלת ההחלטה וגורמים לצרכן לקנות מהר יותר.

גם באירופה התופעה דומה, אך מעט מתונה יותר. הנתונים מראים על עלייה קבועה בשימוש באשראי, בפריסות תשלומים ובשירותי "קנה עכשיו שלם אחר כך". עם זאת, לכלכלה האירופית יש מסגרת רגולטורית שמחייבת שקיפות גדולה יותר במחירי השוואה, ולכן הצרכן האירופי נחשף פחות להטעיה תמחורית מאשר הצרכן הישראלי.

בישראל, התופעה מתחזקת: נובמבר ודצמבר הם החודשים עם רמת האשראי הגבוהה ביותר בשנה. רבים ממשקי הבית מכירים את התוצאה רק חודשים לאחר מכן, במרץ ובאפריל, כשהתשלומים מצטברים וההוצאות הקבועות גדלות.

דווקא בישראל התמונה מורכבת במיוחד. מצד אחד, ישנם מבצעים אמיתיים שהופכים את נובמבר למשתלם. מצד שני, חלק גדול מההנחות אינו קשור לבלאק פריידיי, אלא למהלכים מבניים שהחלו מוקדם יותר השנה.

הקטגוריה המשמעותית ביותר היא מוצרי החשמל. השנה הצרכן הישראלי אכן נחשף להנחות עמוקות במסכים, מקרנים, מערכות סאונד, מחשבים ניידים ומכשירים חכמים. אך כאשר בוחנים את הנתונים, מתברר שהגורמים להנחות אינם קשורים לאירוע המסחרי הבינלאומי:

• ירידת מחירי ייבוא ושינויי שוק עולמיים: הובלה ימית התייצבה, מחירי אלקטרוניקה ירדו, ויבואנים נכנסו לתחרות על נפח שוק. התוצאה, גם ללא בלאק פריידיי, מחירי הבסיס נמוכים בהרבה מהשנה שעברה.
• התרחבות היבוא המקביל: יבואנים מקבילים דחקו יבואנים רשמיים ויצרו מלחמת מחירים. בישראל, בניגוד לאירופה, אין אחידות רגולטורית, ולכן התחרות המיידית מורגשת יותר.
• התופעה הישראלית המובהקת: רשתות המזון מוכרות נונפוד

אחת התופעות החריגות השנה היא כניסתן האגרסיבית של רשתות המזון לתחום מוצרי החשמל.
אושר עד, ויקטורי, יוחננוף, קרפור, נטו חיסכון, רמי לוי ושופרסל דיל מקדמות מסכים, מקרנים, מערכות שמע ומכשירי חשמל ביתיים במחירי שוק נמוכים מאוד. אלו אינם מבצעי בלאק פריידיי. זוהי אסטרטגיית תחרות שנועדה להגדיל את סל הקנייה ולמשוך טראפיק.

הצרכן נהנה מהוזלה אמיתית, אך החיבור לבלאק פריידיי הוא שיווקי בלבד.

בישראל, כמו בעולם, אייפון מוצג כ"מבצע". אך בפועל המחיר כמעט ואינו משתנה.

אפל כמעט שאינה מאפשרת הנחות משמעותיות, והיבואנים שומרים על מחיר יציב. למרות זאת, פרסום סביב המחיר של אייפון זוכה לעוצמה אדירה.

מדובר בדוגמה קלאסית לשימוש בציפייה הצרכנית כדי לייצר תחושת מבצע, גם כשאין מבצע אמיתי.

בכל רשת בישראל קיים "ג'וקר" שהוא מוצר אחד במחיר שובר שוק. המטרה שלו היא פשוטה: לגרום לצרכן להיכנס לסניף או לאתר. ברגע שהצרכן בפנים, שאר המוצרים מופיעים בהנחות נמוכות בהרבה.
זה עובד בכל מקום: ברשתות החשמל, במרקטפלייסים, ברשתות המזון ואפילו בחנויות מקומיות.

בישראל, המרקטפלייסים מציגים תחרות שמביאה להוזלות אמיתיות. ב KSP, סופר-פארם, וואלה שופס, שופרסל אונליין, מחסני חשמל אונליין ואיקאה אונליין, הנחות רבות אינן קשורות לבלאק פריידיי אלא לניהול מלאים, קופונים והטבות מועדון. בנוסף, מועדוני הצרכנות הגדולים התחזקו במיוחד.

חבר, בהצדעה, הוט, מאמי ושופרסל פלוס מציגים מבצעים אמיתיים על טיסות, מכשירי חשמל, אלקטרוניקה וציוד לבית. בניגוד לרשתות, המועדונים דורשים מהספק הטבה ייחודית ולכן ההנחה אמיתית יותר ולא אלמנט שיווקי בלבד.

מחקרים התנהגותיים מראים שבבלאק פריידיי קיים שינוי מחשבתי אצל הצרכן. הוא מקצר תהליכים, מצמצם חשיבה, ומגיב לגירויים חזקים כמו "זמן מוגבל", "סטוק אחרון", "מחיר שלא יחזור", "משלוח חינם היום בלבד". מנגנוני קבלת ההחלטות עוברים ממצב ניתוח למצב אינסטינקט. זוהי הסיבה שרבים מבצעים רכישות שלא היו מבצעים ביום רגיל.

אילת מציגה השנה עלייה יוצאת דופן בביקוש. הסיבה פשוטה: שילוב של מבצעים עם פטור ממע"מ. לקוח שקונה מסך או מערכת קולנוע ביתית יכול לחסוך מאות ואף אלפי שקלים. מנהלי חנויות בעיר מדווחים על פעילות שיא, חלקה מגיעה מלקוחות שעושים "מסע קניות מרוכז".

ראיתם פרסום על מסך טלוויזיה 70 אינטש באלף שקלים? חפשו שוב ותמצאו זול יותר לפני ואחרי הבלאק, שואב אבק ב 777 שקלים? תבדקו מלאי, דגם שנת ייצור ואולי תמצאו הצעה טובה יותר, הוזלות על מוצרי מזון? לא באמת קשור לבלאק פריידי אלא שימוש ציני באימוץ אירוע מכירתי.

ולסיכום - בלאק פריידי בישראל הוא שילוב של הנחות אמיתיות לצד מניפולציות שיווקיות. מי שמכיר את דפוסי השוק, מבין את תופעת התמחור הדינמי ומבין שהמבצע הוא לא תמיד המבצע הנכון, יכול לנצל את החודש הזה לטובתו.

הצרכן הישראלי יכול לנצח את המערכת אם יבצע בדיקה מהירה:
האם ההנחה אמיתית ביחס למחיר החודשי?
האם מדובר בקטגוריה שבה התחרות חזקה?
האם ההנחה מופיעה במרקטפלייס או במועדון צרכנות?

במקומות שבהם התשובה חיובית, יש הזדמנות אמיתית. במקומות שבהם לא, מדובר פשוט בקמפיין חכם שמוכר תחושת מבצע ולא את המבצע עצמו.