בצל אישור רפורמת החלב על ידי הממשלה, מחיר גביע 250 גרם של קוטג' כבר האמיר ל-7 שקלים במרכולים העירוניים ומהווה דוגמה לנטל יוקר המחיה על כיסי הישראלים. באתרי השוואות המחירים אף מציינים כי יש מקומות בהם הוא נמכר בכ-7.4 שקל.
גובהו הנוכחי של מחיר הקוטג' זהה לתקופה שבה הוצתה מחאת הקוטג' ב-2011, אשר הובילה למחאה חברתית רחבה יותר בנושא יוקר המחיה כמה שבועות לאחר מכן.
גם אז הודיעה הממשלה בראשות בנימין נתניהו כי תבחן ייבוא מוצרי חלב כדי לעודד תחרות בשוק החלב המקומי, ואף הוגשו לה המלצות של ועדה ייעודית לבחינת תחרות בענף המזון - ועדת קדמי.
ממצאי אותה ועדה העלו כבר אז כי עליית המרווח הקמעונאי של רשתות השיווק היוותה הגורם העיקרי לעליית המחירים, לצד המרווח של המחלבות הגדולות, כאשר מחיר החלב שנמכר על ידי הרפתנים נמצא כתורם הקטן ביותר לעליית המחירים.
כלומר הוועדה מצאה כי הרפתנים אינם הבעיה, אלא המחיר שנגבה על ידי מחלבות החלב הגדולות ועל ידי רשתות השיווק.
גם אז שר האוצר דאז יובל שטייניץ הפחית את המכס על יבוא גבינות קשות והוביל למחאת רפתנים. ומה השתנה מאז אתם בוודאי שואלים? במקום יובל שטייניץ יושב במשרד האוצר בצלאל סמוטריץ', ואת שאר השינויים, אם חלו, תשפטו בעצמכם על פי המחירים הצמודים למוצרים ברשימת הקניות שלכם.
יש ביניכם שישאלו איזה מוצר נשאר דומה במחירו כפי שנמכר ב-2011? התשובה המפתיעה היא כי מלבד המוצרים שבפיקוח, דווקא הקוטג' היה זה ששמר על מחיר יציב שעמד סביב ה-6 שקלים. הסיבה העיקרית לכך הייתה היותו סמל למחאה החברתית כנגד נטל יוקר המחיה שמכביד על הישראלים אפילו ברכישת מה שנתפס בעיניהם כמוצר בסיסי.
סקירה כלכלית שנערכה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיון ועדת הכלכלה בנושא יוקר המחיה במחצית נובמבר האחרון, העלתה כי עד לקורונה מדד מחירי המזון היה יציב, אך לאחריה חלה עלייה חדה.
כלומר, במשך כעשור מחירי המזון היו יציבים ולא השתנו באופן משמעותי, ורק לאחר הקורונה חלה עלייה חדה מעלה.
במסגרת הסקירה נמצא כי בשנים 2018 עד אוקטובר 2025 עלה מדד המחירים לצרכן ב-20.1% (עיקרו מ-2021), בעוד מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלה ב-24.1%, מדד מחירי הירקות הטריים עלה ב-45.9% ומדד מחירי הפירות הטריים ב-45.5%.
כמחצית מהעלייה חלה בתקופת המלחמה, כאשר הנתונים מראים כי מדד מחירי המזון הישראלי עלה בכ-8% מאז מרץ 2023 ועד מרץ 2025, ובתוספת פירות וירקות הזינוק מגיע לכ-10%. העלייה אמנם נראית נמוכה יחסית, אך כאשר סל הקניות החודשי שלנו במרכולים נאמד בממוצע של כ-3.5-4.5 אלף שקל מדובר בהעמקת ההוצאה על אותם מוצרים בכ-350-450 שקל נוספים.
רפורמת החלב נוגעת בסל מוצרי המזון הבסיסי ביותר שהאמרת מחירו מורגש ביתר שאת בקרב המשפחות הישראליות, אך אין כל ודאות כי הרפורמה המוצעת אכן תסייע בהורדת מחירי מוצריו.
כבר בקיץ 2023, עת הורגש בישראל מחסור בחלב המפוקח, אושר למספר רשתות שיווק מקומיות לייבא חלב ארצה לאחר שמשרד האוצר ביטל זמנית את המכס על היבוא.
החלב שנמכר אז היה חלב עמיד שנמכר אל מול החלב הטרי הישראלי במחיר שחסך לצרכן הישראלי כ-12.6%, שתורגמו לכ-90 אגורות בלבד לכל ליטר חלב.
נזכיר כי ישראל גם מייבאת חמאה מאז 2020, גם כן בעקבות מחסור בתוצרת המקומית, לאחר ששר האוצר דאז משה כחלון חתם על צו ייבוא חופשי של חמאה לישראל וביטל את המכס עליה.
באותה השנה נמכרה החמאה שיובאה במחירים גבוהים בכ-20% ממחירי הפיקוח בהם נמכרה החמאה המקומית. ובשנה שלאחריה, השנה בה הוסר הפיקוח על מחירי החמאה המקומית, זינקו מחיריה - הן למקומית והן למיובאת.
נתוני משרד החקלאות נכון לסוף 2022 הראו כי מחיר ממוצע לקילוגרם חמאה מיובאת היה יקר ב-25 שקל מאשר חמאה שיוצרה בישראל, שגם מחירה עלה, אם כי באופן מתון יותר יחסית.
מבקר המדינה הביע מספר ביקורות על הרפורמות הכושלות למיניהן של ממשלות ישראל לדורותיהן, ועל התחמקותן מאחריותן בנושאים הכלכליים השונים.
ייטב אם כך כי הממשלה תיקח יותר ברצינות את המושכות שנתן לה הציבור, ותפקח על הפועלים בתחומה באופן שבו האחרונים לא יעשקו את כיסי אזרחיה, ויש לה כלים רבים לעשות זאת.
הממשלה יכולה, לדוגמה, להורות כי מוצר מסוים, בין אם מיובא ובין אם מקומי, לא יימכר בשיעור אחוז כזה או אחר מעל מחיר הייצור או הייבוא - עד ליישומה ובחינתה של רפורמה כזו או אחרת.
הממשלה יכולה גם לוודא כי הורדת מסים אכן מגולגלת חזרה אל האזרחים, ולשלול אפשרות פעילות מאלו שאינם עושים זאת.
הממשלה יכולה (וצריכה) אולי יותר מכל לדאוג לאפשרות אזרחיה לרכוש מוצרי בסיס ולקיים עצמם מעבודה באמצעות אכיפה וענישה מהותיים יותר כנגד הפוגעים בתנאי ושכר העובדים, ואף לקבוע שכר מינימום שיאפשר כלכלה בסיסית למשפחה ישראלית ממוצעת.
ואפרופו שכר, הממשלה יכולה גם לדאוג כי משכורת כלל העובדים במשק תוצמד לשכר הממוצע, בדיוק כפי שהיא דאגה לעשות זאת לחבריה, חברי הכנסת, נשיא המדינה והשופטים.
הנטל על כתפי אזרחי ישראל צפוי להיות כבד יותר עת תקציב 2026 העלה את צפי הגירעון מ-3.2% מהתוצר המקומי הגולמי ל-3.9% בעקבות תוספת של כ-112 מיליארד שקל למשרד הביטחון. בשוק ההון אף מעריכים כי הגירעון יורחב ויעמוד על כ-4.5% מהתוצר.
שיעור גירעון זה עלול להוביל לצמצום שירותים ממשלתיים, כלומר פחות שרות עבורנו האזרחים, ולהעלאת מסים, שבתורם עשויים להעלות אף יותר את רמת המחירים במשק.
העלאת המחירים במשק תשאיר את גובה האינפלציה (ואולי אף תעלה אותה), ובכך תשאיר גם את הריבית ברמתה הנוכחית, המכבידה על החברות במשק, שבתורן מגלגלות אותה על הצרכנים.
אזרחי ישראל אמנם עדיין מתאוששים מהמלחמה שנכפתה עליהם ב-7 באוקטובר 2023, אך כבר מרגישים את המלחמה החדשה - זו על הכיס. העיניים כעת נשואות שוב אל עבר מחיר הקוטג' בבחינה האם תזוזתו תהווה שוב סמן לתחילת מחאה חברתית כנגד יוקר המחיה.