המלחמה הנוכחית טרפה את הקלפים הכלכליים עבור משפחות רבות בישראל והפכה את ההתנהלות הכספית של משקי הבית לאתגר קריטי וחיוני. בעוד שמשברים כלכליים שגרתיים מתפתחים בהדרגה, מלחמת חרבות ברזל יצרה הלם כלכלי ונפשי שזיעזע את יציבות התעסוקה וההכנסה של מאות אלפי משפחות בישראל.
סקר חדש שנערך בקרב 50 יועצים כלכליים באיגוד היועצים לכלכלת המשפחה בישראל חושף את המציאות הכלכלית הביתית לאור השפעות המלחמה מנקודת מבטם של מי שפגשו את המשפחות ברגעים הקריטיים שלאורך המשבר.
את הסקר ערכה ד"ר אורלי רדליך, מרצה בתואר שני לייעוץ חינוכי במכללה האקדמית רמת גן, המשמשת כיו"ר ועדת מחקר באיגוד היועצים לכלכלת המשפחה בישראל. לדבריה, "המשבר הנוכחי הוא לא עוד משבר פיננסי שניתן להכיל לאורך זמן. זה מצב של אובדן שליטה כלכלית שמתרחש בין רגע. היועצים הם נקודת המפגש הראשונה של המשפחות עם המציאות הכלכלית החדשה, ולכן הם מזהים מגמות לפני שהן מגיעות לנתוני הלמ"ס או לדוחות רשמיים.
"המשפחות שמגיעות היום לייעוץ עושות זאת מתוך מצוקה מיידית ולא מתוך רצון לייעול או לשיפור הרגלים. אם בעבר הייעוץ נתפס לעיתים כ"לוקסוס", כיום הוא מורגש כצורך הישרדותי".
היועצים שהשתתפו בסקר דיווחו על עלייה חדה בפניות לייעוץ ועל שינוי באופי הפנייה: פחות תכנון עתידי, יותר ניסיונות "לכבות שריפות". משפחות שבהן אחד מבני הזוג יצא לחל"ת, פוטר או חווה ירידה דרמטית בהיקף העבודה מגיעות בחרדה ובסטרס כלכלי גבוהים יותר מהרגיל. במקום לדון בחלומות, בתוכניות פנסיוניות או ביעדים עתידיים, השאלות השתנו לחלוטין - מ"איך משפרים תקציב?" ל"איך שורדים את החודשים הקרובים?".
היועצים תיארו מיקוד כמעט מוחלט בניהול תזרים מזומנים, בסגירת חובות ובהבטחת קיום מיידי. עוד הם דיווחו על כך שמשפחות נאלצות לוותר על מטרות ויעדים עתידיים ולכוון את כל המשאבים לשימור היציבות הכלכלית הבסיסית ביותר.
הסקר הייחודי אף מצביע על שינוי מהותי בסדרי העדיפויות של המשפחות: ההתמקדות עברה מהשכבות העליונות של "פירמידת הצרכים הפיננסיים" - השקעות, חיסכון ויצירת עושר - אל הבסיס: יציבות, ביטחון, וניהול חובות. השיחות עוסקות כיום באיתור זכויות, מיצוי מענקים למילואים או פיצויים על ירידה בהכנסה, ובניסיון לייצר קרן חירום שתספיק לפחות לשלושה עד שישה חודשי הוצאות בסיסיות.
"רבים מהיועצים מתארים צמצום מהיר וחד בהוצאות על מותרות, לצד הימנעות מצעדים מסוכנים כמו רכישת דירה או כניסה להשקעות מסוכנות. תחושת הסיכון הגבוהה דוחפת משפחות לשמור על נזילות גבוהה יותר מאי פעם.
"עם זאת, במקביל נצפתה תופעה הפוכה מפתיעה", משתפת ד"ר רדליך. "אצל חלק מהמשפחות שנכנסו לקבלת מענקים או החזרי מילואים נוצרה 'אשליית שפע'. היועצים הכלכליים דיווחו על עלייה בצריכה, רכישת מוצרי חשמל חדשים ואף נטייה "לפצות את עצמם" על התקופה הקשה. מדובר בהטיה מוכרת של חשבונאות מנטלית - כסף שמגיע בהפתעה נתפס לעיתים ככסף שנועד לפינוק ולא כחלק מהתקציב המשפחתי הכולל", היא מציינת.
כמובן שהמשבר משפיע לא רק על הכיס, אלא גם על הנפש. היועצים תיארו עלייה חדה במתח, בלחץ ובתחושת הבלבול בקרב המשפחות. "אנשים מגיעים עם תחושת חוסר שליטה כללית, לא רק כלכלית", מסבירה ד"ר רדליך. "היועצים שיתפו שהעבודה שלהם בתקופה הזו היא לא רק מספרים. חלק גדול מהפגישות מוקדש להרגעה, להתאוששות רגשית ולבניית תחושת מסוגלות. רק אחר כך מגיעים התקציב, האקסלים והמספרים".
"ממצאי הסקר, המשקפים תמונת מצב מדאיגה ומחייבים את כולנו לערוך דיון כלכלי נרחב שאינו מתמקד רק בתקציב", מציינת ד"ר רדליך. "הסקר מוכיח כי משפחות בישראל של אחרי המלחמה זקוקות למענה כלכלי-רגשי משולב. החיבור בין פסיכולוגיה וכלכלה כבר אינו 'תוספת יפה', אלא צורך אמיתי. כמו כן, מהסקר עלה כי מערכת התמיכה הכלכלית בישראל אינה מותאמת למצבי חירום מסוג זה, ויש צורך ביצירת כלים פשוטים, נגישים ומדויקים לקבלת החלטות פיננסיות בזמן אי־ודאות", היא מדגישה.
לדבריה, המלחמה חשפה את גודל השבריריות של הכלכלה הביתית של משפחות בישראל. אך עם זאת, יש כאן הזדמנות משמעותית לחזק את החוסן המשפחתי של הישראלים דרך חינוך פיננסי, תמיכה רגשית וייעוץ מקצועי שמותאם למציאות המשתנה. "בתקופות שגרה זה נתפס כ'נחמד'. בתקופות משבר זה כבר לא בחירה, זה הכרח", מסכמת ד"ר רדליך.