שיא הסופה עוד לפנינו אבל יש עסקים שכבר סופגים פגיעות

נדמה שאין ישראלי שלא מכיר כבר את ביירון, שם שהיה ידוע בעיקר לחובבי שירה (והיסטוריה יוונית מודרנית) ועתה שגור כבר בפי כל.

מיהו אותו ביירון? ובכן הוא זה היא: סופה עזה שעומדת להכות בישראל בכל רגע, למעשה כבר התחילה, "אבל השיא עוד לפנינו" כפי שמזהירים החזאים. ובכן האמנם מדובר בסופה, או שמא בסערה בכוס מים?

תלוי את מי שואלים. מערכות התקשורת למשל אוהבות מאוד את הכותרות שמבשרות על בוא הסופה. הנה לכם סוף סוף עניין שאין לגביו מחלוקות של כן-ביבי, לא-ביבי, אין בו ימין ושמאל, אין מלחמות דת, גזע ומגדר: הגשם יורד על כולנו.

לא רק מערכות החדשות מתות על סופות, אלא גם ראשי ערים שזו להם הזדמנות לככב בתקשורת כמי שנערכים ל"סופה", למען תושבי עירם - ולא חלילה באיזו פרשייה תורנית מתחום טוהר המידות.

גם גורמים שלא תמיד זוכים לאזכור חדשותי חיובי מתים על סופות: אין בכיר במערך ההצלה, מהמשטרה, דרך מד"א ועד ללוחמי האש, שלא התראיין ב-48 שעות לגבי ה"היערכות".

ההייפ התקשורתי הזה מזכיר קצת את עמדתו החריגה של פרופ' יורם לס בעת הקורונה, אותה כינה כ"שפעת עם יחסי ציבור". האם "סופות" בכלל ובכלל זה "ביירון" הנוכחית, הן לא יותר ממה שקראנו לו פעם "מערכת חורפית" עם יחסי ציבור?

קטונתי מלהשיב על שאלות בנושאי אקלים. גם לגבי הסיקור התקשורתי הדעות יכולות להיות חלוקות: מצד אחד יש חובה להזהיר ולהתריע - למשל את מי שתכנן דווקא היום נסיעה לאזור ים המלח או הערבה. מצד שני, אין ספק שהאינטרס התקשורתי הוא להגזים: "מיד ידווחו כתבינו מכל מוקדי הסופה" הוא משפט שנשמע לא מעט בתקשורת הישראלית על שלל ערוציה.

נזכיר שאנו, כלומר תושבי ישראל, התברכנו במזג אוויר נוח למדי, בעיקר בחורף. חזיתות קרות אינן זרות לנו, כך גם מופעים קיצוניים (יחסית) של גשם, ברד ופה ושם אפילו שלג, אבל כל אלה הם בעירבון מוגבל של אקלים ים תיכוני נוח: מושגים כמו הוריקן וטורנדו למשל, שמכניסים לחרדה עשרות מיליונים אפילו במדינה מפותחת כארה"ב, זרים לנו לחלוטין, לעומתם אפילו "ביירון" נראה כטפטוף.

לכאורה אין בהגזמות של התקשורת הישראלית בנושאי מזג האוויר כל נזק. למעשה יש להן השלכות על לא מעט עסקים, בעיקר עסקים קטנים בתחומי המסחר, המסעדנות, הבילוי ותיירות הפנים.

רבים מאלה טרם התאוששו מירידה בפעילות במהלך חודשי השיא של המלחמה (יש כאלה שירחיקו עד לקורונה) וכבר נפגעים מהסערה התקשורתית שמתלווה למזג האוויר הסוער.

"בשנים האחרונות החלה התקשורת לטפח אווירה של פאניקה סביב אירועי מזג האוויר. אנחנו מדינה שבה הטמפרטורות ב-95% מהימים נעות בין 10 מעלות ל-30 מעלות. כלומר, הכי נוחות לגף האדם, אבל מאז שהחלו בתקשורת להזהיר מפני 'סופה' בחורף או 'גל חום קיצוני' בקיץ, העסקים שלנו נפגעים" - אומר בעלים של כמה בתתי קפה בתל אביב.

לטענתו ימים שבהם מפורסמות בתקשורת אזהרות לגבי מזג האוויר, גורמים לו לירידה של עד 70% בהכנסות.

אין לו בעיה כמובן עם מידע חיוני שתפקידו להזהיר את הציבור מפני סכנות, אבל לדבריו ההחרפה בדיווחים בשנים האחרונות גורמת לתבהלה מיותרת: "אנשים שומעים על 'גל חום קיצוני' באוגוסט, שהוא ממילא חודש חם ולח מאוד בתל אביב, או על 'סופה' בדצמבר-ינואר, מה שפעם קראנו לו סתם 'גשם' ונשארים בבית, כאילו טילים מאיראן אמורים להגיע" הוא מסכם.

לא רק ענף המסעדנות נפגע מהנטייה של הישראלים להסתגר בבתים נוכח האזהרות, חלקן מופרזות, מפני פגעי מזג האוויר. גם חיי המסחר נפגעים. יש מי שמפחדים להירטב, יש מי שחוששים מהפקקים שיגרום הגשם - ומבטלים יציאות לא חיוניות מהבית. זאת למרות שמי שכבר מעז ויוצא, יגלה להפתעתו שבגלל מיעוט קונים השירות הוא מהיר ואדיב יותר.

עוד נפגע ענף תיירות הפנים. שלג בחרמון (למשל) עושה נפלאות לענף הצימרים בצפון, אבל מערכת חורפית שמוצגת לציבור כ"סופה" חריגה, פוגעת בהם קשות, עת נרשמים לא מעט ביטולים של הרגע האחרון. לא רק בגליל ובגולן נפגעים מהסיקור התקשורתי המוגזם אלא גם בדרום.

ייאמר מיד: לא צריך להקל ראש בסכנות אפשריות שטומן בחובו מזג אוויר סוער. אלא שאם לא תכננתם טיול לאחד הוואדיות במדבר יהודה או בנגב או אם לא תכננתם לינה בחניון בשטח, אין באמת סיבה להסתגר בבתים, להימנע מקפה ועוגה בבית הקפה או לבטל רכישות בגדים בקניון. גם בשעה שלא ברור עדיין מה יהיו נזקי "ביירון" לתשתיות, רכוש וחלילה גם נפש, דבר אחד ברור: יש בעלי עסקים, בעיקר עסקים קטנים, שמשלמים כבר את מחיר התבהלה המיותרת.