אחת המתנות הגדולות שקיבל האזרח הישראלי השנה, אם אכן תצא בסופו של דבר אל הפועל, היא הפטור ממע"מ לחבילות בשווי של עד 150 דולר מחו"ל. חובבי השופינג ברשת כבר התחילו לדמיין חבילות שמנמנות יותר, ולהכפיל את הכמות שהזמינו עד היום, כשהפטור עמד על 75 דולר בלבד, מחצית מהסכום החדש.
אלא שבדרך ל"חלום הקניות" המיוחל ניצבים לא מעט מכשולים. המדינה לא השכילה, לפחות בינתיים, להתאים בין הגדלת הפטור על סכום המשלוח לבין הכמות שאפשר להזמין מחו"ל במסגרת משלוח אישי.
"אני שומע הרבה דיסאינפורמציה והבנה לא נכונה של אנשים על משמעות הגדלת הפטור והמשמעות שלו", אומר ליאור יואב, המנכ"ל והבעלים של "שיפינג טו גו", חברה טכנולוגית למשלוחים בינלאומיים שמתמחה בתחום. "אנשים לא מבינים שלמרות שגובה הפטור גדל, ישנן הגבלות מאוד נוקשות, שאם עוברים עליהן, החבילות יוחזרו לשולח או שיתקעו במכס ויושמדו, והמזמין יאבד גם את החבילה וגם את הכסף".
החברה מספקת מידע והכוונה בנוגע לכללי הייבוא האישי, כמות מותרת, ומוצרים המחייבים אישורים רגולטוריים, וכך מצמצמת משמעותית את הסיכון לעיכובים, קנסות ועוגמת נפש, ומאפשרת ליהנות מהפטור ממס בצורה חכמה ובטוחה.
יואב מסביר, שלמרות שהחל מ־1 בינואר 2026 תקרת הפטור ממע"מ תעלה מ־75 ל־150 דולר, מגבלות הכמות של המוצרים, שמשתנות ממוצר למוצר, נשארות בדיוק כפי שהיו קודם. "יש שתי רגולציות שצריך לקחת בחשבון. הראשונה היא הגבלת המחיר, שהיא פשוטה יחסית, עד 150 דולר לא משלמים על החבילה מע"מ, ומעל 150 דולר חייבים לשלם את המס. הרגולציה השנייה היא רגולציית הכמות, זאת אומרת כמה מותר להכניס לארץ מכל מוצר, אם ביחידות או אם במשקל.
"למשל, מותר להכניס עד חמש חולצות וחמישה זוגות נעליים. אם יהיו בחבילה שש חולצות, היא לא תיכנס לארץ ואין אפשרות לשלם יותר כדי להכניס אותה. אז נכון שעכשיו אפשר, לכאורה, לרכוש כפול בלי לשלם מע"מ, אבל כמות המוצרים שמותר להכניס לישראל נשארה אותו הדבר. ככה נתקעות בכל יום עשרות אלפי חבילות שלא מגיעות למזמין".
כלומר, הרגולטור הגדיל את הפטור ממע"מ, אבל לא הגדיל את הכמות באופן פרופורציונאלי.
"בדיוק. צריך היה לחשוב על זה מראש. ויש עוד רגולציה שצריך להיות מודעים אליה. יש מוצרים שאסור בכלל להכניס לארץ, כמו רכב דו גלגלי. הרציונל הוא שאפשר להכניס לכאן מה שיכול לפגוע, לכאורה, רק במזמין. אם הזמנת קרם קוסמטי מזויף מקוריאה, הנזק שעלול להיגרם יהיה רק לך ולא למישהו אחר. ואם כבר הזכרנו קרמים, גם כאן יש הגבלת כמות, ואי אפשר לפצל את ההזמנה לעשר הזמנות של שלושה קרמים בכל אחת, כי לא יתנו להן לעבור".
גם רחפנים וקורקינטים, לדבריו אסור להזמין. ראוטרים נדרשים לקבל אישור מיוחד ממשרד התקשורת, , וכיסאות בטיחות כמעט בלתי אפשרי להכניס לארץ: "ברגע שמוצר כזה מגיע, המזמין יתבקש למלא טפסים ולקבל אישורים מיוחדים, שיכולים לקחת הרבה זמן, או ייאלץ להעביר אותו בדיקה ידנית, שבה יפרקו את המוצר כך שיצא משימוש. זה כולל, למשל, חלקי חילוף לרכב או אפילו לכיסא. בוכנה לכיסא תיבדק ידנית ותפורק".
"צופה שיהיה כאוס גדול"
ומה אם למוצר יש תקינה אירופאית, ואפשר להפעיל את רפורמת "מה שטוב לאירופה".
"'מה שטוב לאירופה' לא כוללת יבוא אישי, ולכן אין משמעות לתקינה האירופאית".
האם הזמנה דרך חברת שילוח יכולה לסייע להכניס מוצרים בעייתיים לארץ?
"לא. כי חברות השילוח הן חברות תמסורת בלבד. הן יעלו את המוצר למטוס, ובישראל הוא ייתקע. לכן, ברגע שהפטור ממע"מ יעלה, אני צופה שיהיה כאוס גדול, ולכן כדאי לבדוק מראש אם יש מגבלות על המוצר שאתם רוצים להזמין לפני שאתם מזמינים אותו".
איך עושים את זה?
"לכל מוצר בעולם יש תעודת זהות שנקראת HS קוד. מקלידים את שם המוצר בגוגל ומבקשים את ה־HS קוד שלו, ואז נכנסים לאתר משרד הכלכלה ומקישים אותו שם. כמה דקות עבודה יכולות לחסוך הרבה כאב לב וכסף".