אם מישהו היה מחפש את עסקת השנה של 2025, ייתכן שהיא לא הייתה מגיעה משוק המניות, לא מקריפטו ואפילו לא מ-AI. הזהב והכסף, שני נכסים שנתפסו במשך שנים כמשעממים ויציבים, הפכו בשנה האחרונה לכוכבים הבלתי מעורערים של השווקים. עם ימים ספורים לסיום השנה, שתי המתכות נסחרות בשיאים היסטוריים ומסמנות את השנה הטובה ביותר שלהן מאז 1979.
מחיר אונקיית זהב טיפס ביותר מ-70% מתחילת השנה, ונגע לאחרונה ברמות של כ-4,500 דולר, אחרי לא פחות מ-50 שיאים חדשים שנקבעו לאורך 2025. הכסף (Silver) הלך אפילו רחוק יותר, עם זינוק של מעל 100% מאז ינואר ושיא שנע סביב 69 דולר לאונקיה. מדובר בקצב עליות חריג, גם בסטנדרטים היסטוריים, שממקם את המתכות היקרות בראש טבלת הביצועים של השנה.
לא רק מקלט בטוח
בשוק מתחזקת התחושה שהזהב כבר לא נתפס רק כסחורה או כהגנה מפני משברים, אלא כסוג של נכס רזרבה אלטרנטיבי. מנהלי השקעות מצביעים על שינוי תפיסתי עמוק, שבו הזהב חוזר לתפקיד מוניטרי מובהק, במיוחד בעידן של גירעונות פיסקליים, ריביות יורדות וחוסר אמון במדיניות כלכלית. גם הבנקים המרכזיים משחקים תפקיד, עם רכישות עקביות של זהב כחלק מגיוון עתודות המט"ח.
הרוח הגבית למתכות מגיעה מכמה כיוונים במקביל. היחלשות הדולר, ציפיות להורדות ריבית נוספות בארה"ב והאפשרות למינוי יו"ר פד חדש בגישה מרחיבה יותר, כולם תומכים במחירי הזהב והכסף. בנוסף, המתיחות הגיאופוליטית והחשש מהאטה כלכלית עולמית מחזקים את הביקוש לנכסים שנתפסים כבטוחים יותר, בעיקר בתקופה שבה שווקי הסיכון נראים תנודתיים במיוחד.
בשונה מהזהב, הכסף מקבל דחיפה משמעותית גם מהביקוש התעשייתי. שימושים גוברים באנרגיה סולארית, רכבים חשמליים וטכנולוגיות מתקדמות יצרו לחץ אמיתי בצד ההיצע, מה שהעצים את העליות. השילוב בין מחסור פיזי, עניין ספקולטיבי וביקוש תעשייתי יצר תנאים כמעט מושלמים לראלי.
מעבר לזהב ולכסף, גם מתכות נוספות מציגות השנה מהלך מרשים, שמחזק את התחושה שמדובר בתופעה רוחבית ולא בראלי נקודתי. הפלטינה בלטה במיוחד עם זינוק של יותר מ-140% ונעה סביב רמות של כ-2,200 דולר לאונקיה, על רקע שילוב של היצע מוגבל וביקוש תעשייתי גובר.
הפלדיום, שנפגע בשנים האחרונות מירידה בשימוש במנועי בעירה, רשם קאמבק מפתיע עם עלייה של מעל 100%, בעיקר בזכות התאמות מחדש של שרשראות אספקה וחזרה חלקית לביקושים מצד תעשיית הרכב.
גם המתכות התעשייתיות הקלאסיות מצטרפות לחגיגה: הנחושת עלתה בכ-36% השנה, נהנית מהשקעות עתק בתשתיות, חשמל ואנרגיה ירוקה, בעוד האלומיניום טיפס בכ-16%, בין היתר על רקע עלויות ייצור גבוהות, רגולציה סביבתית והאטה בהיצע הגלובלי. התמונה הכוללת ברורה - לא רק נכסי מקלט נהנים מהרוח הגבית, אלא גם מתכות שמחוברות ישירות לכלכלה הריאלית.
האם מתפתחת כאן בועה?
לצד האופטימיות, מתחילות להישמע גם אזהרות. אנליסטים ותיקים בשוק הסחורות מזכירים שהיסטורית, אחרי ראלי חד כזה מגיעות גם תקופות תיקון כואבות. יש מי שמאמין שהזהב יכול להמשיך עד אזור 5,000 דולר לאונקיה, אך במקביל מזהיר שטווחי תנודה חדים הם חלק בלתי נפרד משוק שנמתח עד הקצה.
הזהב והכסף הפכו ב-2025 מהשוליים למרכז הבמה. בין אם מדובר בהגנה מפני מדיניות מוניטרית רופפת, חשש גיאופוליטי או פשוט חיפוש אחר יציבות בעידן רועש, נראה שהראלי הזה משקף הרבה יותר מספקולציה רגעית. השאלה הגדולה שתלווה את 2026 היא האם מדובר בפרק נוסף בסיפור ארוך, או בנקודה שממנה שוק המתכות היקרות, יתחיל להירגע.
