1.
האיום האיראני החדש מבוסס על שיקום מואץ של המאגר הדינמי של הטילים הבליסטיים, כולל טילים היפר-סוניים, הגדלת קצב הייצור השנתי ל-3,000 טילים, פיתוח טילים עם דלק מוצק לשיגור מהיר ושיפור יכולות דיוק ותקיפה משולבת של טילים וכטב"מים.
בדיוק לשם כך שם ראש הממשלה בנימין נתניהו פעמיו לארה"ב, שם יפגוש את הנשיא דונלד טראמפ ויציע היפותזה חדשה, לפיה על אף שהאיום הגרעיני נוטרל ע"י ישראל וארה"ב (לפי שעה), הרי שאיראן מציגה מוכנות גבוהה יותר להשמיד את ישראל באמצעות יכולות תקיפה משולבות, כשהיא בונה בקדחתנות מערכי התקפה ומתאמנת ומאיימת בנחרצות, מה שמחייב את ישראל להיערך לאיום מחודש ומתקדם.
האיום הוא בעיקר על תשתיות אזרחיות ומערכות צבאיות, ובדברים שאציג כאן אגע בעיקר בצורך לשמור ולפזר את יכולות ייצור האנרגיה של ישראל החיוניים לכל פעילות כלכלית, צבאית וכמובן גאו-פוליטית, אם חפצי חיים אנו.
ברבע השלישי של 2025, 28% ממסירות כלי הרכב היו של רכב חשמלי. עד סוף 2030 צפויים לנסוע בכבישי ישראל 1.3 מיליון כלי רכב חשמליים. לפי משרד האנרגיה, 90% מכלי הרכב שייכנסו לשוק בשנת 2030 יהיו חשמליים. כלי הרכב החשמליים הללו יצרכו 6% מכלל הביקוש לכוח חשמלי. עמדות הטעינה יגדלו פי עשרה לעומת היקפן כיום.
בהחלט ייתכן כי התיאבון של האוצר במסוי כלי רכש חשמליים, שכבר מוסו בתחילת השנה במס קנייה כבד בשעור של 45%, יגדל - מה שיביא להאטה בקצב כניסת רכב חשמלי לישראל. שוק יד השנייה של רכב חשמלי אינו מבטיח תמורה למוכר כלל ועיקר ואינו מפותח כמו רכבי בנזין וסולר, מה גם שבכוחו להביא להאטת בכניסת הרכה החשמלי לישראל.
הביקוש הגובר לחשמל - בין אם בשל כניסת כלי רכב החשמליים ובין אם בשל המשך פיתוח מערך המסילות החשמליות של רכבת ישראל, צריכה שוטפת של משקי הבית שמעלים את רמת החיים, התעשייה המתרחבת, בדגש על התעשייה הצבאית, וכן צורכי זרועות הבטחון - יגבר עוד יותר עם העלייה בבניית חוות שרתים אדירות בישראל, כמו בהשקעה המוכרזת של אנבידיה להקמת חוות השרתים הגדולה ביותר בישראל בתוך מספר שנים.
כל זאת, בנוסף לצורכי הקמת חוות שרתים עבור מערכת הבטחון וגופים ציבוריים אחרים שכבר לא יכולים לסמוך על חוות השרתים מחוץ לישראל. "העננים" של מייקרוסופט, אמזון וגוגל סופגים אש וקיטור מצד שונאי ישראל בארה"ב ובעולם, וגם אם לפי שעה הן לא נענות ללחצים, אין לדעת מה יקרה בעתיד
על כל פנים, התפשטות הבינה המלאכותית תגביר את הביקוש השוטף לחשמל, מה שיעלה את מחיר החשמל בעסקאות בין יצרניים פרטיים וצרכנים גדולים במסגרת הסכמים שיהיו מחוץ לפיקוח של רשות החשמל. לדוגמה, השנה חתמה חברת המים הלאומית, מקורות - צרכנית של 4% מהכח בישראל - עם הסכם לאספקת חשמל מול יצרנית החשמל דוראד, בשווי 1.3 מיליארד שקל. אין פלא ששערי המניות של יצרניות החשמל הפרטיות בישראל עולות, מה עוד שחלקן פועלות גם בחו"ל.
מחיר החשמל בישראל בלאו הכי נמוך מאוד ביחס למדינות אירופה, ולפי משרד האנרגיה המחיר בישראל רק 0.13 יורו לקילוואט/שעה - בדיוק מחצית מאשר באירופה, שם מוטל אומנם מע"מ כמו בישראל, אבל גם מס פחמן שאגף הקציבים מקווה להכניס השנה בהצעת התקציב לשנת 2026 במסגרת חוק ההסדרים.
2.
רשות החשמל מתכננת לאפשר הקמת שמונה תחנות כוח חדשות בשנים הקרובות בכדי לענות על צורכי הביקוש לחשמל. התחנות החדשות מתוכננות בין השאר בנתב"ג, בגן שורק, בצור נתן ובראש העין. עוד יוקמו שתי תחנות כח ביהודה ושומרון שאמורות להקל על העומס בירושלים. לדעתי, בכדי לענות על צורכי האיום מאיראן (היום) ושל אויבים אחרים (בהמשך), צריך היה להוסיף תחנות כוח קטנות בסמוך לכל אחד מבסיסי צה"ל הגדולים, כולל של חיל האוויר וחיל הים, בבתי חולים מרכזיים ובכלל, בכל אזור בעל תשתית חיונית.
בארה"ב קיימות תחנות כח קטנות בשם Mini Grids, המספקות מתחת ל-1,000 MW. בישראל אפשר להסתפק ב-600 MW, כמו באלון תבור. כאן המקום להעיר כי בעוד שעד היום הוקמו תחנות כוח גדולות ויעילות יחסית לתפוקתן, חייבים עכשיו לעבור גם לבניית תחנות כוח קטנות עם הספק קטן יותר.
תחנות קטנות ופזורות בכל הארץ, שיהיו קרובות למרכזי הצריכה וגם רחוקים זו מזו, כגיבוי לכל צרה שלא תנחת עלינו, יהוו מענה להתחמשות האיראנית בטילים מדויקים בכדי להשמיד את מערך התשתיות החיוניות של ישראל. לבטח זה יהיה אחד הנושאים שיעלה ראש הממשלה עם נשיא ארה"ב בפלורידה. זו העת שרשות החשמל תשנה את טעמיה. ממשלת ישראל ומשרד האנרגיה צריכים לעשות שינוי בחשיבה, על רקע איום שכמוהו ישראל מעולם לא חוותה.
3.
להלן רשימת תחנות הכוח הוותיקות עם ההספקים הגדולים ביותר: אורות רבין בחדרה, בבעלות חברת החשמל, עם הספק של 2,600 MW, מונעת על פחם/גז ותעבור לגז בהדרגה. תחנת הכוח רוטנברג באשקלון של חברת החשמל, פחם/גז - 2,250 MW. אשכול, שהייתה של חברת החשמל, העובדת על גז/מזוט, נמכרה לאשכול אנרגיות - 1,700 MW. חגית (ואדי מילק), של חברת החשמל, המונעת בגז ושמחציתה נמכרה ליזמים פרטיים, עם הספק של 1,400 MW.
גזר של חברת החשמל, עם הספק של 1,340 MW, מונעת בגז. רמת חובב, תחנה פרטית בשותפות של אדלטק (שיכון ובינוי), מונעת בגז עם הספק של 1,130 MW. תחנת הכח דליה בצפית של דליה אנרגיות, מונעת בגז, עם הספק של 900 MW שצפוי להכפיל את עצמו. דוראד באשקלון, של דוראד אנרגיה, מונעת בגז ומספקת 840 MW. אלון תבור, השייכת לקונצטוריום MRC שבו שותפות מספר חברות, מונעת בגז והספקה עומד על 600 MW.
חשוב לשמור על הגיוון של תחנות כח מונעות בגז - כ-71% כיום לעומת 50% לפני עשור, וגם ייצור באמצעות פחם, המהווה 14% מהתשומות כיום לייצור חשמל, למרות היותו מזהם יותר. מובן שיש לשמור על החשמל המופק מאנרגיה מתחדשת, שחלקו עלה ל-14% מכלל ייצור הכח בישראל - פי עשרה מאשר לפני עשור. הסיבה שבעטיה יש להשאיר חלק מהייצור בפחם היא, שגם אסדות הגז ברשימת המטרות של האיראנים, ואולי מחר של חיזבאללה, המסרב להתפרק מנשקו, ואולי בהמשך גם של טורקיה.
כזכור: גם המלחמה האחרונה היו תקופות קצרות בהן הופסקה שאיבת הגז מטעמי בטיחות.
תחנות כוח גדולות מספקות חשמל רציף למיליוני צרכנים לאורך שנים ולאורך היממה. בנייתן יקרה וקווי המתח שיוצאים מהן למרחקים ארוכים, אף הם נחשבים לתשתית יקרה. תחנות אלה מוכחות ןיעילות, והשבתה של תחנה כזו עלולה לגרום לשיבושים קשים באספקת חשמל בטווח כלל-ארצי, עם נזק לתעשייה, לתחבורה ולמשקי הבית. תחנות כוח קטנות תופסות שטח קטן (מה גם שבישראל ממילא שטח פנוי הוא עניין נדיר), ומספקות חשמל מיידי בזמן משבר או נפילת מתח בתחנות הגדולות. הן יכולות להיות מבוססות גם על רוח ואנרגיה סולרית.
מחד גיסא, תחנות כוח קטנות בדרך כלל יותר נקיות יותר ובנוסף בנייתן מהירה ומאפשרת פיקוח מקומי, ואולי עירוני. מאידך גיסא, ניהולן לעתים סבוך יותר, והן דורשות יותר עלויות תחזוקה. התחנות הגדולות דורשות ריכוזיות בקנה מידה גדול, חסרות גמישות, יציבות - אך פגיעות. לעומתן, הקטנות מקומיות, עומדות בדרישות, אבל סבוכות בניהול. תחנות הכח הקטנות אינן נדרשות למשוך קווי מתח לאורך מאות קילומטרים ולבלוע תוך כדי כך שטחי קרקע אדירים שאין בישראל, כולל פגיעה בטבע.
עכשיו, על רקע האיום הממשי מאיראן, תחנות כוח קטנות עם הספקים קטנים יותר יכולים להטות את הכף לטובתנו. שימוש באנרגיה סולרית בתחנות קטנות שאפשר להקים בכל מקום סמוך למרכזי הביקוש, יביא בהכרח להפחתת זיהום האוויר.
4.
במאי 2023 החליטה הממשלה לבסס גיוון יצרני בשוק האנריה, כך שגם רשויות מקומיות יצטרכו להיכנס לתחום. המטרה היא מעבר לאנרגיה מתחדשת ברשויות המקומיות, באמצעות מעבר לתחבורה נקייה, התייעלות באנרגיה, ייצור אנרגיה מתחדשת והטמעת פתרונות לאגירת אנרגיה בנכסי הרשויות, וכן מיזמים למעבר לאנרגיה מקיימת במגזר הביתי ובמגזר העסקי והתעשייתי.. השלטון המקומי יוכל להכשיר כוח אדם לבניית ייצור אנרגיה מתחדשת ולתכנן הקמת עמדות טעינה ציבוריות לכלי רכב, לאור הביקוש הגואה.
החל מהחודש, דצמבר 2025, ישנה חובה להתקנת פאנלים סולאריים בבנייה חדשה בישראל: בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר ובניינים שאינם למגורים עם גג מעל 250 מ"ר יחויבו בהתקנה, בעוד שבבנייני מגורים משותפים גדולים, עם גג של מעל 250 מ"ר, תהיה חובה לבצע הכנות לתשתית סולארית עתידית.
החובה חלה על בקשות להיתר בנייה שיוגשו מהמועד הזה ואילך, ומטרתה להגדיל משמעותית את ייצור האנרגיה המתחדשת. תקנות אלה באו ממש בזמן ומאפשרות פיזור ייצור החשמל של אנרגיה מתחדשת בכל המדינה, והכל יכול להיעשות במחיר סביר בשל צניחה אדירה במחירי הפאנלים הסולריים.
כלל לא ברור מה יהיו תוצאות השיחות של ישראל עם האמריקאים בנושא האיום הבליסטי מאיראן, גם על רקע דרישת הממשל האמריקאי לעבור לשלב השני של תוכנית הפסקת האש בעזה. לישראל אסור להמתין: חייבים לעבור למשק חירום מבחינה אנרגטית, ואחת הדרכים היא הבטחת כוח חשמלי רציף גם במקרה של פגיעה איראנית.
ישראל היא בבחינת "עם לבדד ישכון" בייצור חשמל, וללא חיבורים למדינות שכנות כמו באירופה או בצפון אמריקה, היא פגיעה במובן האנרגטי. אפילו אוקראינה, שמלחמתה עם רוסיה נמשכת כבר קרוב לארבע שנים, מחוברת ומסונכרנת לחלוטין עם רשת החשמל האירופית. נקווה לימים טובים.