מלחמת הכוכבים, הגרסה המבצעית: האם ישראל באמת ניצחה במירוץ הלייזר העולמי?

יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, התגאה אתמול שבזכות מערכת אור איתן שנמסרה לחיל האוויר הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם עם מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים, כולל טילים ורקטות.

למערכת המבצעית יש עוצמה של מעל 100 קילוואט, ומשרד הביטחון כבר הזמין עשרות יחידות ממנה בהשקעה של מיליארדי שקלים.

"60 שנה עובדים על זה בעולם ורק ארבעה מדענים מרפאל הצליחו", התגאה שטייניץ', יו"ר רפאל.

המערכת שפיתחה רפאל כקבלן ראשי, ביחד עם אלביט, SCD ושפיר מערכות, אמנם זכתה לניסויי מבצעי במלחמה, מיירט עשרות רקטות וכטב"מים, אחרי תהליך פיתוח של יותר מעשור. אבל האם ישראל באמת הראשונה בתחום?

"האמריקאים מקדימים אותנו ואת שאר העולם בלייזר, אנחנו לא ראשונים", אומר ד"ר יהושוע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, פיסיקאי בהכשרתו ומומחה ללייזרים, שנטל חלק בעבר בפיתוח הלייזר הישראלי. "האמריקאים הדגימו כבר לפני 20 שנה יירוט של טיל סקאד בלייזר ממרחק מאות קילומטרים באמצעות לייזר שהותקן בחרטום של בואינג 747. לפרויקט קראו ABL והייתה לו עוצמה של מגה וואט, 1,000 קילוואט, שהיום מנסים לשחזר עם לייזר חשמלי.

"האמריקאים כבר פיתחו והציבו מערכות לייזר קטנות וחלשות יותר. וכך גם הסינים, שאפילו השתמשו בלייזר שנועד ליירוט כטב"מים כדי לסנוור טייסים אמריקאים בסומליה, ומנסים לסנוור בעזרתו לווייני ריגול בחלל. והסינים גם מתקדמים מאוד בתשתית וברכיבים, באלקטרוניקה, באופטיקה ובייצור הגבישים והסיבים למערכות".

אז במה אנחנו ראשונים?
"אנחנו לא ראשונים מבחינת הפיתוח, אלא מבחינת השימוש המבצעי במערכת בעוצמות כאלה. אור איתן מבוססת על פיתוחים קיימים עם כמה פטנטים שלנו, כמו ביכולת תיקון העיוותים בקרן הלייזר, שהופכת אותו יעיל ממערכות אחרות".

למה כל העולם נמצא כעת במירוץ לפיתוח מערכות לייזר?
"הרעיון של שימוש בקרן לייזר רבת עוצמה כנגד איומים או אויבים אינו חדש, אך המימוש התעכב בגלל חסמים טכנולוגיים והנדסיים. בשני העשורים האחרונים חלו התפתחויות משמעותיות בפיתוח מקורות ללייזרים רבי עוצמה תוך שמירה על התכונות הייחודיות של קרן הלייזר, מה שמאפשר להשתמש בה סוף סוף כנשק.

"עקרונית כל לייזר וכמובן לייזר צבאי הוא מקור אור נראה או בלתי נראה, שנע במהירות האור (300 אלף ק"מ בשנייה), מוגדר ומוגבר, בעל יכולת לייצר קרינת אור אנרגטית למרחקים ארוכים, מכוונת היטב וממוקדת. קרינת הלייזר יכולה לגרום כשל מכני במטרה שבה היא פוגעת באמצעות חימום שלה. נשק הלייזר זול לתפעול ובלתי מתכלה, וניתן לשימוש חוזר במהירות.

"בזכות המהירות האין-סופית ביחס למטרה נשק הלייזר יעיל כנגד מטרות עוינות שנורות מטווח קצר, או מטרות מנמיכות טוס הנמצאות בקו ראייה עם המטרה. נשק לייזר הוא גם נשק אסטרטגי נגד טילים וטילי שיוט ואמצעי טקטי נגד רקטות, ארטילריה, רחפנים וכטב"מים או פצצות מרגמה".

נשמע כמערכת הנשק המושלמת.
"בתיאוריה כן. מעשית לייזר מושפע מסופות חול ועננות, צריך לספק לו עוצמה חשמלית מתאימה מה שמהווה אתגר בשטח בעיקר, ועדיין אין מערכות לייזר חשמלי בעוצמה מספיקה כדי ליירט טילים בליסטיים למשל".

ואיפה שאר העולם? עם מערכות חלשות יותר, בעיקר.

בסדרת סרטי מלחמת הכוכבים ועוד לפני כן במסע בן כוכבים יש לחלליות האמריקאיות כבר מזמן לייזרים עוצמתיים. אבל החיים האמיתיים מורכבים יותר, ולמרות השקעות של מיליארדים בפיתוח סוגים שונים של מערכות, בפעול רק מעטות הגיעו לשירות מבצעי או קרוב לכך.

זכור במיוחד ה-ABL, לייזר בעוצמה של מאות קילוואט שהוצב בחרטום של בואינג 747 והצליח להפיל טילי סקאד בניסויים, אבל נזנח בגלל השימוש בלייזר כימי עתיר חומרי גלם רגישים ומזהמים ויקר להפעלה.

מערכת HELIOS שפיתחה לוקהיד מרטין מותקנת כבר בשתי משחתות של הצי האמריקאי. למערכת עוצמה שנעה בין 60 ל-120 קילוואט, והיא נועדה ליירט כטב"מים תוקפים וסירות תקיפה מהירות. עם זאת, ההצטיידות בה עדיין מוגבלת, מה שרומז ליכולות מוגבלות, או לשמרנות גדולה של מפקדי הצי ובכירי משרד ההגנה האמריקאי.

מערכת DE-M-SHORAD: לייזר בעוצמה של 50 קילוואט שפיתחה ריית'און ומותקן על נגמשי סטרייקר, להגנת כוחות קרקע אמריקאים. יחידות ראשונות נמסרו לצבא ארה"ב עוד ב-2023.

מערכת APM-HELL: בספטמבר קיבל צבא ארה"ב מערכות ראשונות של מערכת לייזר ניידת המותקנת על רכב טקטי, ואמורה להגן על יחידות בשטח מפני רחפנים וכטב"מים. עוצמה של 20 קילוואט מאפשרת יירוט בטווחים קצרים, להגנת נקודה. גם כאן, אין עדיין הצטיידות משמעותית.

התעשיות הצבאיות של סין מנהלות כמה פרויקטי נשקי לייזר מקבילים ומתחרים שנחשפו בשנים האחרונות. למרות שחלקם כבר נמכרו למדינות זרות, היכולות האמיתיות שלהן לא זכו בינתיים למחמאות מצד המפעילות.

מערכת Silent Hunter נמצאת בשירות מבצעי בסין כמערכת נייחת וניידת, כולל על ספינות. העוצמה שלה מוערכת בכ-30 קילוואט, והיא נמכרה בין השאר לסעודיה שרכשה אותה כדי להתגונן ממתקפות כטב"מים חות'יים.

הסעודים ביקרו קשות את ביצועיה: לדבריהם המערכת מתקשה להתמודד עם החום והאבק בממלכה, ולעתים לוקח לצוות עד 30 דקות לכוון את אלומת הלייזר למטרה כדי להשלמת יירוט מלא, מה שהופך אותו כמעט בלתי אפשרי בתנאי קרב. גם איראן ורוסיה רכשו את המערכת.

מערכת LY1 חדשה יותר ונחשפה במצעד הצבאי בביג'ינג השנה, כשהיא מותקנת על גבי משאיות 8x8 מתוצרת דונגפנג. לפי ההערכות יש לה עוצמה של כ-50 קילוואט, והיא מיועדת רשמית ליירט גם טילי שיוט ומסוקים. המערכת מוצאת גם לייצוא, אך לא מוכר עדיין שימוש מבצעי בה.

לבריטים יש מסורת ארוכה של פיתוח נשק מתקדם, וצורך להגן על הכוחות שלהם בעולם, ובראשם ספינות הצי המלכותי.

DragonFire: לייזר בעוצמה של 50 קילוואט שפיתחו MBDA וליאונרדו. חוזה רכש בשווי 350 מיליון ליש"ט כבר נחתם לאחר ניסויים מוצלחים אבל מערכות מבצעיות ראשונות יימסרו לצי הבריטי רק ב-2027, להתקנה במשחתות שלו נגד כטב"מים ורחפנים.


.

מאז עליית ארדואן לשלטון משקיעה טורקיה מיליארדים בתעשייה הביטחונית שלה, בפיתוח וייצור מטנקים ועד צוללות ומטוס קרב חמקן.

מערכת YESS: מתוצרת חברת ALKA והספק של 10-2.5 קילוואט, שמאפשר טווח יירוט של 1,500-750 מטרים, עם יכולות העסקת 100 מטרות בו-זמנית. המערכת משמשת להגנה על מתקנים צבאיים מפני נחילי כטב"מים מתאבדים ובנויה לפעולה ביום ובלילה. אמורה להשתלב במערכת "כיפת פלדה" המקומית שמחקה את מערך שכבות ההגנה האווירית הישראלי.

אוקראינה היא המדינה המותקפת ביותר בעולם כרגע בידי כטב"מים, רקטות וטילים. האוקראינים בוחנים כרגע כמה מערכות מפיתוח מקומי.

מערכת SlimBeam היא מערכת טקטית קטנה, בעלת עוצמה של 1.5 קילוואט, שאמורה ליירט רחפנים וכטב"מים בטווחים של 200-800 מטר. אבל עם עוצמה וטווח כזה לא בטוח שהלייזר יספיק בכלל לפוצץ את המטרה לפני שתפגע ביעדה.

מערכת נוספת TryZub ("קלשון) בעלת עוצמה של כ-50 קילוואט נמצאת גם כן בניסויים.