1.
זהו נכנסנו כבר לתוך שנת 2026, בה נחגוג 78 שנות עצמאות לאחר מלחמת השחרור המקורית וגם התקומה המחודשת. המלחמה הסתיימה לאחר שנתיים בהן נהרגו קרוב ל-2,100 ישראלים, מעל מחציתם לוחמי צה"ל, כולל למעלה מ-470 גיבורים מאז התמרון ברצועת עזה, חללי משטרת ישראל עם גבורה עילאית שהצילו בגופם ממש את יישובי עוטף עזה הבוערים שנכבשו ע"י החמאס; רכזי ביטחון שוטף צבאי, הם הרבש"צים; וחברי כתות הכוננות, שזעקו לעזרה שדממה.
עלות המלחמה, כולל התשלומים מקרן פיצויים, הגיעה עד כה ל-226.9 מיליארד שקל, כך עפ"י נתוני החשב הכללי באוצר. כוח החיות של הישראלים חוזר בשאגה למרות הכאב, האבדון והזיכרון המכביד המנקר ושאינו מרפה. מספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא זינק בנובמבר בשנת 2025 בעוד 207,200 - עלייה של 7.2% לעומת אוקטובר - ל-3.0872 מיליון.
מספר העובדים במשרה חלקית צנח בנובמבר ב-197,100 - ירידה של 14.6% - ל-1.1495 מיליון. עוד ועוד ישראלים רוצים לעבוד, ככל האפשר, בכדי לשמור על רמת החיים שהיו רגילים לה לפני המלחמה ולפני הטלת מסים כבדים מנשוא מאז ינואר 2025.
2.
מספר הנעדרים מעבודתם למשך פחות משבוע ירד בנובמבר ב-222,200 ל-363,500 - ירידה של 37.9% בתוך חודש אחד בלבד, הכל עפ"י נתוני הלמ"ס הטריים. מספרים אלה מייצגים את הירידה הדרסטית בקריאה לימי מילואים, הן בגלל הפסקת האש (גם אם אינה מוחלטת) והן משום שהאוצר שם את ידיו על הבזבוז של קריאה למילואים שלא חיוניים, שהצבא דרש כמעט ללא הגבלה.
מספר המועסקים במשק,, עפ"י נתונים מנוכי עונתיות, עלה בנובמבר בעוד 15,400 ל-4.482 מיליון. בעלייה גם מספר שעות העבודה למועסקים הרעבים להכנסה נוספת, גם בגלל המחסור בעובדים בכלל המשק.
מספר שעות העבודה למועסק עלה בחודש נובמבר ל-35.3 שעות בשבוע לעומת 34.1 שעות באוקטובר. אחוז העובדים במשרה מלאה בנובמבר עלה ל-78.4% לאחר 78.1% באוקטובר. עיקר העלייה אצל הנשים, ששיעור העבודה שלהן בהיקף מלא עלה ל-69.6% לאחר 69.1%. מרבית הגברים חזרו ממילואים, מה שמאפשר לנשותיהם להגדיל את היקף המשרה. עוד בדק הלמס את מצב הרוח הלאומי בשנת 2024: 91.1% שבעי רצון מהחיים, 56.6% עם ציפיות ביחס לעתיד.
שביעות הרצון מהעבודה עמדה בשנת 2024 על 91.9%. שיעור המרוצים מההכנסה - 66.9%. שביעות רצון מהדירה - 88.5%. שביעות רצון מאזור המגורים - 85.5%. שיעור השבעי רצון מהאיזון בין עבודה לתחומי חיים אחרים היה בשנת 2024 68.4%.
3.
רמת החיים ברבע השלישי של 2025 הייתה כבר גבוהה ב-4.2% מעל רמת החיים ברבע השלישי של 2023, הרבע האחרון טרם המלחמה. רמת החיים בישראל עולה, לפי שעה, בשיעור של 1.8% לאחר עלייה של 2.5% בשנת 2024, וזאת אחרי נפילה של 2.5% בשנת 2023, שהיא שנת תחילת המלחמה - והיא באה לאחר עלייה אדירה של 5.3% ברמת החיים בשנת 2022. אגב, רמת החיים בשנת 2024 הייתה גבוהה ב-43.4% לעומת שנת 2000.
התוצר לנפש ברבע השלישי של השנה שחלפה היה גבוה כבר ב-2.1% מעל התוצר לנפש ברבע השלישי של 2023. בהשוואה לשנת 2000, התוצר לנפש בשנת 2024 היה גבוה ב-47.6% - מעטים, אם בכלל, המשקים בעולם שרשמו נתונים כאלה. מה שמאפשר את העלייה ברמת החיים הוא גם שיעור האבטלה הנמוך מאוד במונחים בינלאומיים, שעפ"י נתונים מנוכי עונתיות עומד על 2.9% בלבד בחודש נובמבר.
מעבר לכך, מי שמבקש לעבוד ימצא שפע של מקומות עבודה: כרגע קיימות 151,354 משרות פנויות, ושיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק עלה ל-4.56% - שיא יחסי מאז נובמבר 2022 עפ"י נתוני המגמה של הלמ"ס. עיקר הביקוש הוא למפתחי תוכנה, מהנדסים מחשבים, מהנדסי תעשייה וחשמל ומכונות, הנדסאים וטכנאים. כן ישנו ביקוש לעובדי מכירות.
בנוסף קיים מחסור אדיר בנהגי משאיות ואוטובוסים, והממשלה כבר מתכננת לייבא נהגי רכב כבד. צורכי המלחמה וההצטיידות וכן העלייה ברמת החיים הביאו לעליה בפעילות התעשייתית בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר בשעור שנתי של 6.1% עפ"י נתוני המגמה, ובסך הכל עלייה מדהימה בשיעור של 8.9% בעשרת החודשים הראשונים של 2025, לפי נתונים מנוכי עונתיות של הלמ"ס לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העלייה בייצור התעשייתי נרשמה ללא שינוי במספר העובדים כלל וכלל, ובשעות העבודה הייתה ירידה של 4% עפ"י נתוני המגמה לאוגוסט-אוקטובר. המשמעות: מייצרים יותר, עם אפס גידול במספר העבדים ועם פחות תשומת שעות עבודה - בכל זאת עדיין היו חלק מהעובדים במילואים.
4.
יצוא סחורות ההייטק וציוד צבאי וביטחוני נוסק בשל האמון של העולם בתוצרת ישראל. בעשרת החודשים הראשונים של השנה יצוא טכנולוגיה עילית עלה בשיעור של 50% עפ"י נתונים מנוכי עונתיות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כלל היצוא של הסחורות עלה ב-32.5%. לשוק המקומי המכירות של טכנולוגיה עילית עלה ב-16% וכלל המכירות ב-8.2%.
היצוא של סחורות עדיין עולה בעצלתיים, הן בגלל ההפגנות נגד ישראל והן בגלל ייסוף השקל, המכביד על כדאיות היצוא. למרות זאת, היצוא לאיחוד האירופי חזר לעלות בשיעור שנתי של 22.3% בחודשים ספטמבר-נובמבר, לאחר ירידה של 11.9% בשלושת החודשים קודם לכן.
ישראל חזרה לעניין את המשקיעים: ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל, הוא ה-FDI (האינדיקציה לאמון העולם בישראל), זינקו ברבע השלישי של השנה ל-8.06 מיליארד דולר - שיא מאז הרבע האחרון של 2022 שעמד על 8.32 מיליארד דולר. במשך שנה, עד לרבע השלישי של השנה, ההשקעות הזרות הישירות בישראל עלו ב-48%.
אין פלא כי כתוצאה מכל האמור, "מדד אמון הצרכנים" היחסי עלה בחודשים אוקטובר-נובמבר לשיא מאז נובמבר 2022. גם התיירות המקומית מתאוששת: לינות הישראלים בבתי מלון בישראל עלו בשיעור ממוצע של 1.5% לחודש בשלושת החודשים ספטמבר-נובמבר. פדיון המסחר הסיטונאי והקמעונאי עלה באוגוסט-אוקטובר בשעור שנתי ב-8%, לאחר עלייה בשיעור שנתי של 4.9% בשלושת החודשים קודם לכן.
מעניין לציין את העלייה הצנועה בפדיון שירותי האירוח והאוכל, שעלה בשיעור שנתי של 2.1% לאחר עלייה של 1.9% בשלושת החודשים קודם לכן. גם ממשלת ישראל נהנית מהעלייה בפעילות הכלכלית: הכנסות המדינה עלו ריאלית בנובמבר בשיעור של 11% לעומת מקבילו אשתקד. ההכנסה ממס חברות עלתה בעיקר בענף הפיננסי וניכויי שכר.
ההכנסות העקיפות עלו מעלייה חדה בצריכה הפרטית. הכנסות המדינה ב-11 החודשים הראשונים של השנה ממסוי שוק ההון עלו ריאלית ב-37%. ההכנסות ממסוי מקרקעין עלו מתחילת השנה ב-20%. ירידה חריפה בגרעון הממשלתי ב-12 החודשים לנובמבר ל-4.5% מהתוצר, עקב עלייה נאה בגביית מסים.
5.
אבל לא הכל ורוד. אמון הציבור בממשלה בשנת 2024 עמד על 24.6%. האמון במערכת המשפט - 42.2%. שביעות רצון מהניקיון באזור המגורים - 58.3%. רעש חיצוני מפריע ל-30.9% מהאוכלוסייה. תחושת הדיכאון, לעתים קרובות או מדי פעם, בשנת 2024 נרשמה בקרב 33.9% מהאוכלוסייה.
תחושת בדידות נמצאת בקרב 21.6% ותחושת אפליה בקרב 22.1%. חוסר שביעות רצון בשנת 2024 ממשך ההגעה לעבודה - 45.5%, מה שמרמז על כך כי הפקקים והתחבורה הציבורית אינם עונים לצרכי המשק המודרני.
גם בדרכים אין ורוד. הציבור עצבני, למרות צי הרכב המשוכלל והדרכים המשופרות. הצפיפות איומה בכבישי ישראל, וב-11 החודשים הראשונים בשנת 2025, נהרגו 426 בני אדם בתאונות דרכים, עלייה של 8.1% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024. מספר הנפגעים 12,223 לעומת 13,378, בהתאמה. מדובר בנתונים הרשמיים של הלמ"ס.
אם נביט לפריפריה, שנפגעה קשות בגלל המלחמה, נמצא כי המצב שם עדיין קשה. בשלומי, עם אוכלוסייה של 8,000 נפש, ובמטולה, עם 2,500 נפש, המצב עדיין קשה לאחר הפגיעות קשות בבתי התושבים מהרקטות שנורו מלבנון. מתחילת המלחמה חלה ירידה חדה של 80% במדד הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי בשני היישובים האלה, ואלה נשארו ברמה נמוכה זו לאורך כל שנת 2024.
בעוד שבשלומי רמת הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי משולב בבחינת הפדיון עפ"י נתוני מע"מ חזרה בשנת 2025 לרמה שמלפני המלחמה, מדד הרכישות במטולה נשאר נמוך מאוד, כך עפ"י סקר מיוחד של הלמ"ס. הבדיקה נעשתה גם בשדרות ובקריית שמונה. בשני הערים האחרונות הייתה ירידה חדה ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי עם תחילת המלחמה, אך לעומת שדרות, שם מדד הרכישות חזר כבר באמצע 2024 לרמה טרם המלחמה ברבע השלישי של 2023, הרי שרמת הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי בקריית שמונה היה נמוך ב-74% מרמתו ערב המלחמה, על אף הפסקת האש.
היקף הרכישות והקניות באמצעות כרטיסי אשראי בקריית שמונה נמצא ברמה הנמוכה ב-42% בהשוואה ללפני המלחמה, מה שתואם ככל הנראה את מספר התושבים המועט שחזרו לקריית שמונה. רק ברבעון השלישי של 2025 מדד הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי בקרית שמונה הגיע לרמה הגבוהה טרם המלחמה.
ונסיים בנחמה: הציבור התעשר בשיעור אדיר בשנתיים האחרונות. יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הישראלים עלתה בשנתיים של המלחמה עד לסוף ספטמבר 2025 ב-1,540 מיליארד שקל, עלייה של 28.7%. קודם לכן לקח לציבור בישראל חמש שנים בכדי להגדיל הונו הפיננסי באותו סכום. ההון הפיננסי של הציבור, בעיקר בגלל העלייה בשערי המניות בשנה האחרונה ב-52%, נמצא במקום השני בעולם בפסגת הרווח העולמית, לאחר עלייה של 30% בשנת 2024. יתרת תיק הנכסים של הציבור בסוף ספטמבר 2025 הייתה 335% מהתוצר, שיא של כל הזמנים ולעומת 286% ערב המלחמה הארורה בספטמבר 2023. יש ממה להתעודד.