מיד עם פתיחת המסחר במניות ביום שני השבוע זינקו שערי המניות הביטחוניות באירופה ובהמשך בארה"ב, קודם לכן גם בישראל, כתגובה למתרחש בוונצואלה. הפשיטה של כח דלתא לבירה קראקס וחטיפת נשיא ונצואלה ניקולס מדורו מצביעה, כבר בתחילת 2026, על המשך הפעילויות המלחמתיות והעימותים הצבאיים מסביב לעולם. התוצאה צפויה להיות המשך העלייה בביקוש למניות חברות העוסקות בציוד ומערכות צבאיות ובטחוניות, כולל כלי טייס ומערכות סייבר לתקיפה והגנה מסביב לעולם.
גם השלטון המתערער באיראן מוסיף שמן למדורת הביקוש למערכות ציוד בטחוני בעולם. מניות חברות העוסקות בתחום הבטחוני נוסקות מאז שציבור המשקיעים הבין כי המלחמה בין באוקראינה הנמשכת כבר ארבע שנים אינה עומדת להסתיים. הצדדים מאבדים עשרות אלפי חיילים בחודש, כך עפ"י דו"חות מודיעין המגיעים לשולחנו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. האיחוד האירופי תומך באוקראינה, בעוד שהנשיא טראמפ מגלה אמביוולנטיות וקשה לו להשלים עם המשך הסיוע האמריקאי לאוקראינים, שהפך לבור תקציבי ללא תחתית.
הסיוע הצבאי האמריקאי מתחילת המלחמה לאוקראינה מגיע כבר ל-66 מיליארד דולר, והתחיל עוד מתקופתו של הנשיא הקודם ג'ו ביידן. התחייבויותיה והוצאותיה של ארה"ב לסיוע לאוקראינה מגיעות ל-100 מיליארד דולר, כך שהסיוע יימשך לפי שעה, אף שדי נמאס לטראמפ לסבסד את המלחמה נגד הרוסים. כיום התורמות העיקריות למאמץ המלחתי האוקראיני באירופה הן גרמניה ובריטניה.
בשטח, עשרות מיליארדי יורו מוזרמים לאוקראינה מדי חודש - החל מהלוואות, מענקים, סיוע תקציבי לתקציב השוטף האזרחי של אוקראינה, ועד לסיוע הכולל אימון חיילים אוקראיניים. עד כה אירופה השקיעה בצבא האוקראיני קרוב ל-70 מיליארד יורו. הסיוע הכולל של האיחוד האירופי - הכולל גם סיוע הומניטרי, תקציבי, כלכלי וכמובן צבאי, עזרה לפליטים, התחייבויות ומענקים - מגיע כבר ל-135-158 מיליארד יורו. סכומי עתק גם עבור אירופה.
הבריטים, שאינם חלק מהאיחוד האירופי, השקיעו עד כה, בפועל ובהתחייבויות כ-22 מיליארד ליש"ט, מהם 13 מיליארד ליש"ט בסיוע צבאי ישיר, כולל תרומת ציוד, כלי טיס ומערכות הגנה אווירית. בריטניה התחייבה כי תעניק סיוע צבאי שנתי לאוקראינה של 3 מיליארד ליש"ט עד לשנת התקציב 2030/31. בריטניה העבירה לאוקראינה 85,000 כטב"מים בתוך שישה חודשים בשנת 2025, וגם טילי הגנה ומערכות ניידות לפריסה מהירה של הגנה אווירית. כמו כן הועבר ציוד ומכונות לתעשייה הצבאית האוקראינית. כ-62,000 חיילים ואנשי צוות אוקראיניים אומנו בבריטניה עד כה. עוד מעניקה בריטניה הלוואות לאוקראינה דרך הבנק העולמי.
פריחה גלובלית
הזרמות עתק אלה גוררות עלייה חדה בהזמנות מחברות מסביב לעולם של ציוד ביטחוני, כולל כמובן סייבר. יותר הזמנות משמען יותר רווחים לחברות בכל העולם העוסקות בתחום הבטחוני והצבאי. מדד FTSE, העוקב אחר מניות בבריטניה בתחום הצבאי והתעשייה האווירית, עלה בשנה האחרונה בשיעור של 80%. מחיר מניית BAE, חברה בריטית בינלאומית למוצרי ביטחון ואוויוניקה, עלתה בשנה האחרונה בכ-60%. מניות יצרנית מנועי הסילון האגדית רולס רויס עלו בשנה האחרונה ב-111%. מניית Senior plc, העוסקת בפתרונות הנדסיים לפריטים בתעשיית ההייטק ושילוב ציוד זינקה בשנה האחרונה ב-26%.
מי מבין המשקיעים שאינו מבקש להשקיע במניות ספציפיות, עבורו נמצא שוק של "תעודת סל", ETF, המכילות מגוון חברות בתחום הביטחוני. הנה רשימה של תעודות סל וביצועיהן: Select STOXX Europe Aerospace & Defense ETF (EUAD), המנהלת מניות בהיקף של 1.035 מיליארד דולר - עלייה של כ-74% בשנה האחרונה; Select STOXX Europe Aerospace & Defense ETF (ITA), תעודת הסל הגדולה ביותר המנהלת 12.93 מיליארד דולר - עלייה של כ-.49% בשנה האחרונה.
ישנן תעודות סל העוסקות יותר בתחומי התעופה הצבאית ובטחון כמו Invesco Aerospace & Defense ETF (PPA) המנהלת 6.9 מיליארד דולר, שעלתה בשנה האחרונה ב-43%; ואחריה בהיקף ההתחזקות Global X Defense Tech ETF (SHLD) המנהלת קרוב ל-5.2 מיליארד דולר ושמחירה עלה בשנה האחרונה בכ-85%. תעודת סל קטנה בשם Direxion Daily Aerospace & Defense Bull 3X Shares (DFEN) מנהלת רק 350 מיליון דולר ומחירה עלה בשנה האחרונה בכ-166%. נציין כי תעודת סל זו מחזיקה גם מניות של חברת אלביט הישראלית, שמנייתה עלתה בשנה האחרונה ב-85%.
גם בישראל ישנן העוקבות אחר התעשייה הבטחונית כמו, תכלית TTF אינדקס תעשיות ביטחוניות גלובלי Top30 EW, שעלתה בשנה האחרונה בכ-44% ומנהלת רק 205 מיליון שקל. לצדה, קסם KTF אינדקס תעשיות ביטחוניות גלובלי, המנהלת 388 מיליון שקל ומחירה עלה בשנה האחרונה ב-42%. חברות ישראליות בתחום הביטחוני המוחזקות ע"י תעודות סל או קרנות בתחום הבטחוני הן נקסט ויז'ן, שעלתה בשנה האחרונה ב-255%; עשות אשקלון, שעלתה ב-62%; אימקו, שעלתה בשנה האחרונה ב-144%; וארית תעשיות, שעלתה ב-372%.
ביקוש עולמי לנשק ישראלי
חברות ישראליות הגבירו ייצור עבור הצבא הישראלי עם עלייה כמעט בשני שלישים בתקציב הביטחון לשנת 2026 לעומת 2025 - תקציב שטרם אושר. בין החברות הישראליות בתחום נציין את בעיקר "אלביט מערכות", הנסחרת בבורסה בתל אביב. התעשייה האווירית רק "חברה מדווחת", שלוותה הון באמצעות אג"ח שהנפיקה, אך טרם הנפיקה מניות. חיל האוויר ההודי מזמין מהתעשייה האווירית הסבת שישה מטוסי בואינג 767 למטוסי תדלוק בעלות של 900 מיליון דולר. עוד רוכשת הודו טילי ברק 8 להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות וטילי שיוט. הייצור משותף לתעשייה ההודית והתעשייה האווירית. התעשייה האווירית עם מכירת מערכות חץ 3 לגרמניה וברק MX לסלובקיה. כן רוכשת הודו פצצות חכמות מונחות, ספייס, תוצרת רפאל.
ישנה עלייה ביצוא הבטחוני הישראלי על רקע הביקוש הגובר לכלי משחית מבוססי פעילות מוכחת בשדה הקרב, כפי שמערכות הנשק הישראליות יכולות להציג. רפאל, חברה ממשלתית, עם מכירת טילים נגד טנקים "ספייק" ומערכות הגנה אקטיביות "מעיל רוח". אלביט עם מכירה להולנד ודנמרק של מערכות ארטילריה ATMOS, שהיא מערכת תותח הוביצר מודולרי המורכב על משאית בעלת עבירות טובה וכן מערכת PULS - משגר רקטות רב-קני של אלביט, המותקן בדרך כלל על משאית ויכול לשגר מגוון רקטות ארטילריות לטווחים שונים, עד 300 ק"מ. מערכת ה-ULS נמכרת עתה גם ליוון בעסקה שאושרה לפני חודש ששוויה 750 מיליון דולר. היצוא הבטחוני הישראלי חצה ככל הנראה את רף ה-15 מיליארד דולר בשנת 2025 לעומת 12.5 מיליארד דולר בשנת 2022, טרם המלחמה.
שיא בייצוא שירותי ההייטק
היצוא הבטחוני עדיין אינו מגיע להיקף תרומתו של יצוא שירותי ההייטק של ישראל, שהסתכמו במשך 12 החודשים לאוקטובר 2025 ב-61.4 מיליארד דולר - עלייה של 10.4% (שהיא עליה של 5.8 מיליארד דולר לעומת שנה קודם לכן - והכל בזמן המלחמה). בתוך שנתיים עלה ייצוא שרותי ההייטק ב-8.35 מיליארד דולר - עלייה של 15.7%. יש סיבה לתוצאות האדירות האלה: הוצאות המו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל הגיעו בשנת 2023 ל-7%, הרבה מעבר לזה של המדינות המתקדמות ביותר בעולם - ובשנת 2024 עפ"י הערכות לכ-6.8%. במקום השני נמצאת דרום קוריאה עם 5%, ארה"ב 3.4% וטורקיה ואיטליה 1.4% בלבד.
על רקע נתונים אלה, אין פלא שבנק ישראל הולך בעקבות התחזיות האופטימיות שלי בשנתיים האחרונות. הערכת הבנק היא כי התוצר יעלה בשנת 2026 בעוד 5.2% ובשנת 2027 בעוד 4.3%. ההודעה על הפחתת הריבית ב-25 נקודות בסיס ל-4%, שהגיעה באיחור רב, תגביר את הפעילות במשק ותעודד עוד יותר את היוזמות וההשקעות והצמיחה ארוכת הטווח. מי שלא ייהנה מכך יהיו 69,300 היורדים מישראל בשנת 2025 בעוד ש-19,000 דווקא חזרו.
----------------------
אין לראות בנאמר במאמר זה לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עפ"י החוק. העושה שימוש במידע הנ"ל, עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. נציין כי הכותב עשוי/יכול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. עוד נציין כי השינויים בשערי מניות תעודות סל ואחרים נכונים ליום 6.1.2026.