המחאות הסוערות ששוטפות את רחובות טהראן וערים נוספות באיראן בימים האחרונים אינן מקריות. הן התפרצו כתגובה ישירה לפרסום תקציב המדינה החדש, שמטיל גזירות כלכליות כבדות על הציבור, מקצץ בסובסידיות ומזניק את מחירי הדלק והמזון.
אך מעבר לכעס על יוקר המחיה, המפגינים מפנים אצבע מאשימה כלפי מעלה, אל הכתובת הכלכלית העשירה ביותר במזרח התיכון: לשכת המנהיג העליון. בזמן שהממשלה האיראנית דורשת מהאזרח הפשוט להדק את החגורה בשם "כלכלת ההתנגדות", המנהיג עלי חמינאי ממשיך לחלוש על קונגלומרט עסקי אדיר שנותר חסין מכל קיצוץ - ומחזיק בשווי של כ-300-250 מיליארד דולר - פי שלושה מתקציב המדינה של איראן.
הזעם הציבורי מתמקד בפער הבלתי נתפס בין הנתונים היבשים של התקציב לבין העושר הסמוי של המנהיג. חמינאי אינו רק סמכות דתית, הוא עומד בראש ארגון "סטאד" (Setad), אימפריה כלכלית ששוויה נאמד בעשרות מיליארדי דולרים. הארגון, שהוקם במקור כדי לנהל נכסים שהוחרמו לאחר המהפכה האסלאמית, הפך תחת חמינאי למונופול דורסני ששולח זרועות לכל פינה במשק - מהנדל"ן המניב ביותר בטהראן ועד לתעשיות הנפט, התקשורת והתרופות.
השיטה שמאחורי צבירת ההון של חמינאי אינה מבוססת על צמיחה, אלא על מנגנון משומן של הפקעות. בתי המשפט באיראן מכשירים באופן קבוע השתלטויות של "סטאד" על קרקעות ונכסים של אזרחים, לעיתים בטענות שווא על "אי-נאמנות למשטר". הנכסים הללו נמכרים במחירי שוק או משמשים כבסיס לחברות בת רווחיות, כשהכסף זורם ישירות לקופותיו של חמינאי ומשמש למימון משמרות המהפכה וזרועות הדיכוי.
במילים אחרות, הכסף של האזרח האיראני משמש בסופו של דבר למימון המנגנונים שמדכאים אותו כשהוא יוצא למחות נגד התקציב.
העושר הזה אינו נעצר במוסדות השלטון, וזולג באופן בוטה למעגל המשפחתי הקרוב של חמינאי. בעוד המפגינים נאנקים תחת הנטל, הדיווחים על חשבונות הבנק הנפוחים של בניו של חמינאי מציתים את האש.
לפי חשיפות מהשנים האחרונות, בני המשפחה מחזיקים בנכסים ובהשקעות זרות במיליארדי דולרים בחו"ל. הניגוד המקומם בין הדרישה מהציבור להסתפק במועט לבין סגנון החיים של שכבת האליטה הדתית, הפך לאחד הדלקים המרכזיים של המחאה הנוכחית.
בסופו של יום, חמינאי הצליח לייצר מציאות שבה המדינה היא רק קליפה ריקה, בעוד הכוח הכלכלי האמיתי מרוכז בידיו ובידי מקורביו. וכל עוד האימפריה של "סטאד" תמשיך לפעול בחשיכה, ללא שקיפות וללא תרומה לקופה הציבורית, נדמה כי הרחוב האיראני ימשיך להפגין נגד המנהיג העליון.