"בטווח המאוד קצר ההשפעה של דחיית אישור תקציב 2026 לא תהיה משמעותית. אני לא אומר שזה בריא או שזה טוב. אם לא יהיה תקציב וניכנס לבחירות סביר שיתעוררו בעיות" - כך אומר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון.
לדבריו, "בתקציב 2025 לא הביאו בחשבון את התוספות הנדרשות למערכת הביטחון. אם נגיע לתקציב רק ברבעון האחרון של 2026, התקציב ההמשכי לא ייתן פתרון לאתגרי מערכת הביטחון. אז נכון שיתכן שיהיו קופסאות מיוחדות חוץ תקציביות אבל זו לא דרך אידיאלית או רצויה למשק".
על ההפתעה שבה התקבלה הורדת הריבית הוא מסביר: "הרבה מהנתונים שהובילו להחלטה התגבשו ממש בימים האחרונים, כולל נתוני השכר במשק. לאנליסטים היו רק נתונים מקדמיים". לדבריו הריבית ירדה אך ורק בזכות נתוני האינפלציה ולא בגלל שוק הנדל"ן, ההאטה בייצוא או התערבות פוליטית: "בשוק הנדל"ן יש רמה נמוכה יותר של פעילות אבל אתה לא רואה שוק אנמי. יש בשוק התחלות בנייה בהיקף גבוה וגם גידול ברכישת קרקעות ברמ"י. את היציבות של המערכת הבנקאית אנחנו מנטרים באופן שוטף ולא רואים פיגורים משמעותיים בצד המשכנתאות, והם ברמה נמוכה היסטורית. ליזמים וכרגע יש להם יכולת ספיגה פיננסית".
"השוק ימשיך לתפקד כרגיל למרות שיש מלאי דירות גבוה והבנייה נמשכת. יתכן שתהיה ירידת מחירים נוספת אבל זאת לא הייתה הסיבה שעמדה במוקד ההחלטה שבגללה הורדנו את הריבית. החלטת הריבית אינה מושפעת כהוא זה מכל האמרות והרעשים מסביב. הקירות של החדר של הוועדה המוניטרית מונעים את כניסת הרעשים, וחבריה רואים אך ורק את טובת המשק. ההחלטות מתקבלות על בסיס מקצועי בלבד וההתפתחויות העדכניות".
הנגיד שולל את מיסוי הבנקים ואומר כי "מיסוי סקטוריאלי הוא מהלך שמייצר עיוותים. אם מדברים על רווחיות עודפת ומעוניינים להכניס תחרות, המיסוי ימנע מגורמים נוספים להיכנס למערכת. גם אם נבטיח להם הגנת ינוקא. דרך המלך היא הכנסת שחקנים פיננסיים באמצעות מהלך הרישיון המדורג והגדלת היצע שירותים. הדרך לטיפול ברווחיות עודפת חייבת לעבור באמצעות ועדת מומחים חיצונית כמו ועדת שישינסקי, שבדקה בעבר את רווחיות חברות הגז. ההחלטה אם לעצור את מתווה ההטבות ללקוחות בעקבות המיסוי היא בסוף החלטה של הבנקים, כי המתווה היה וולונטרי. אני מקווה שהמתווה לא ייעצר".
בנוסף הוא התייחס לרווחי הבנקים ב-2025: "אין ספק שהמערכת הבנקאית הרוויחה רווחים גבוהים מאוד מבחינת הסכומים והתשואה על ההון שהגיעה לחלק העליון של ממוצע רווחי הבנקים במדינות OECD. הרווח נובע הן מגידול בהיקף המאזן והגידול בהיקף האשראי והן מגידול במרווח הפיננסי. הבנקאות הישראלית גם עברה תהליך התייעלות ודיגיטציה מקיף מה ששיפר את הרווחיות. אני מניח שהרווחיות העודפת תצטמצם במהלך השנה באופן טבעי ככל שהריבית תרד וכך גם המרווחים".
על היחלשות הדולר: "ההתערבות בשוק המטבע היא חלק מכלי הוועדה המוניטרית, שנועדה להשיג את מטרות הבנק המרכזי - שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בפעילות המערכת הפיננסית. רמת שער החליפין היא אחד השיקולים שהבאנו בחשבון נושא ניהול הסיכונים. אני לא רוצה להתבטא מהי רמת שער חליפין הרצויה, אבל ההתערבות במסחר בשוק מטבע החוץ היא חלק מארגז הכלים המוניטריים העומד לרשות בנק ישראל".