הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (שני) להפחית את הריבית בפעם השנייה ברציפות, בשיעור של 0.25 נקודת אחוז, לרמה של 4%. ההחלטה משקפת שילוב של התמתנות בסביבת האינפלציה, התחזקות השקל וסימנים ראשונים לרגיעה בלחצי שוק העבודה - לצד פעילות כלכלית שממשיכה להתרחב, למרות אי הוודאות הגיאופוליטית.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הסביר על ההחלטה: "מאז החלטת הריבית האחרונה נרשמו מספר התפתחויות משמעותיות: ראשית סביבת האינפלציה ירדה, שנית, חל יסוף נוסף בשע"ח, דבר שצפוי לסייע בהפחתת לחצי האינפלציה. בנוסף, שוק העבודה הדוק אך ישנם סימנים להתמתנות מגבלות ההיצע בשוק העבודה. לאור כל אלה, ולמרות שהמדד הבא צפוי להעלות את האינפלציה ואולי אף קרוב לגבול העליון של היעד, הוועדה החליטה להוריד את הריבית כבר כעת. זאת על רקע הערכתה שהעלייה הצפוייה באינפלציה משקפת אלמנטים טכניים, כאשר במדדים שלאחר מכן צפוייה האינפלציה לשהות בסביבת מרכז היעד. ההחלטה עולה בקנה אחד עם מה שכבר אמרתי בעבר, לפיו הוועדה פועלת בהתאם לנתונים ולהערכת ההתפתחויות הכלכליות העדכניות. תוואי הריבית ימשיך להקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.
"בהקשר זה אציין את תחזית חטיבת המחקר על פיה בתרחיש הבסיס בסוף שנת 2026 הריבית תעמוד על 3.5%. חשוב להדגיש כי הוועדה ממשיכה להעריך שבתרחיש הבסיס תוואי הריבית בעתיד יוסיף להיות הדרגתי וזהיר. במיוחד, יהיה חשוב לוועדה לבחון את השפעות הורדות הריבית שבוצעו עד כה על הפעילות והאינפלציה, ושזו מתייצבת בקרבת מרכז תחום היעד".
בין הסיבות להורדת הריבית מונה בנק ישראל את מדד המחירים לצרכן, שירד בנובמבר ב-0.5%, ואת העובדה שהאינפלציה השנתית עומדת על 2.4% - בתוך היעד. גם מדדי הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה ולשנים הבאות שוהים סביב מרכז היעד, אף שהוועדה המוניטרית מציינת סיכונים לעלייה מחודשת, ובראשם ההתפתחויות הגיאופוליטיות, הביקושים המקומיים והמצב הפיסקלי.
במקביל, השקל המשיך להתחזק מאז החלטת הריבית הקודמת, ופרמיית הסיכון של ישראל חזרה לרמות ששררו לפני המלחמה, תוך ביצועי יתר של שוק המניות המקומי לעומת העולם.
חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה, וצופה האצה חדה בפעילות בשנים 2027-2026, לצד אינפלציה מתונה, אבטלה נמוכה והמשך התרחבות האשראי. עם זאת, בבנק מדגישים כי תוואי הריבית יוסיף להיקבע בזהירות, בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות הכלכלית ולאי הוודאות הביטחונית והפיסקלית.
איך משפיעה עלינו הורדת הריבית?
באופן מיידי:
• רוב הציבור ירגיש זאת באופן בהחזרים החודשיים בהלוואות השוטפות, ירידה בחריגה החודשית, וכמובן ירידה בהחזר החודשי לתשלומי המשכנתא - ירידה בעלויות אלה תעודד צריכה גבוהה יותר.
• הבורסה והחיסכון הפנסיוני שלנו בהחלט ירגישו. שיעורי התשואה יורדים באופן מיידי מה שמעלה את שווי החברות הנסחרות בבורסה.
• גם עלויות החזר החוב הממשלתיות ירדו, קל יותר לממן גירעון.
ההשפעות בהמשך:
• תחום הנדל"ן למגורים צפוי בהחלט ליהנות מכך בהמשך בשל ירידה בעלויות המשכנתא וחזרה לרכישת דירות. כמו כן, החברות הייזמיות ייהנו מירידה בעלויות המימון והירדה במחיר הדירות תבלם.
• הבנקים והבורסה יגדילו את מקורות האשראי והיקף האשראי במשק יגדל.
• "תחושת העושר" אצל הציבור תגדל.