בית המשפט העליון בארה"ב סימן בשנה האחרונה, ארבעה חודשים לתוך כהונתו השנייה של דונלד טראמפ, את עניינו בהגנה על הפדרל ריזרב מפני התערבות פוליטית. כעת, כשהשופטים מתכנסים לדון בחוקיות ניסיונו של הנשיא לפטר את נגידת הפד, ליסה קוק, הנכונות שלהם לשמר את עצמאות הבנק המרכזי עומדת למבחן המכריע ביותר.
הקרב המשפטי על ניסיונו של טראמפ להדיח את קוק, כשעל הפרק עומדת השליטה במדיניות המוניטרית של ארה"ב, הוא התיק השני בעל חשיבות כלכלית אדירה שמגיע לפתחו של העליון בכהונה הנוכחית. התיק הקודם עסק במכסים הגלובליים הגורפים של טראמפ, שם הביעו השופטים ספקנות לגבי חוקיות המסים שהוטלו על כמעט כל שותפת סחר של ארה"ב תחת חוק שנועד למצבי חירום לאומיים.
קוק, שמונתה על ידי הנשיא לשעבר ביידן והיא האישה השחורה הראשונה בתפקיד, תבעה את טראמפ באוגוסט האחרון לאחר שניסה לפטר אותה - צעד חסר תקדים נגד בכיר בבנק המרכזי. טראמפ טוען כי קוק ביצעה הונאת משכנתא לפני מינויה ב-2022, טענה שהיא מכחישה בתוקף ומגדירה כתירוץ שנועד להזיז אותה מתפקידה בשל עמדותיה המוניטריות.
במקביל, גם יו"ר הפד ג'רום פאוול תקף את החקירה הפלילית שנפתחה נגדו על ידי משרד המשפטים, וכינה אותה תירוץ להשגת השפעה על הבנק המרכזי. המבקרים רואים בצעדים הללו ניסיון להפעיל לחץ על הפד להוריד את הריבית לפני בחירות האמצע בנובמבר, בהן הדמוקרטים מקווים להחזיר לעצמם את השליטה בקונגרס.
"השופטים חוששים מההשפעה שתהיה להסרת העצמאות של הבנק המרכזי על הכלכלה", מסביר ג'ון יו, לשעבר משפטן בממשל בוש וכיום פרופסור בברקלי. "זהו עיקרון בסיסי במאקרו-כלכלה: שליטה פוליטית באספקת הכסף, בשיעורי הריבית ובבנקאות המרכזית תוביל בהכרח לאינפלציה".
אף שבית המשפט, בעל הרוב השמרני של 6-3, גיבה את טראמפ בשורה של פסיקות דחופות בנושאי הגירה, פיטורים פדרליים המוניים ופירוק משרד החינוך, נראה כי בכל הנוגע לכלכלה השופטים מהססים יותר לחזק את ידו של הנשיא.
קוק טוענת כי חוק הפדרל ריזרב מ-1913 מגן עליה מפני פיטורים ללא "סיבה מוצדקת", ומחסן את החלטות הפד מפני מחלוקות על מדיניות. שופט פדרלי בוושינגטון כבר קבע כי טענותיו של טראמפ אינן מהוות עילה מספקת לפיטוריה, וכעת הכדור עובר לשופטי העליון.
החלטות בית המשפט בעניין המכסים ובעניינה של קוק צפויות להתפרסם עד סוף יוני, אך עשויות להגיע אף מוקדם יותר. מומחים משפטיים מציינים כי בית המשפט לא היה מעורב בצורה כה ישירה במדיניות הכלכלית מאז ימי "הניו דיל" בשנות ה-30. כפי שניסחה זאת פרופ' קתרין ג'אדג' מבית הספר למשפטים בקולומביה: "הגישה של בית המשפט הזה לסמכות המבצעת היא נרחבת מאוד, אך היא אינה חסרת גבולות".