הברכה שהופכת לקללה: האם ישראל בדרך למשבר כלכלי בגלל עודף הצלחה?

"המחלה ההולנדית" פשטה בישראל מבלי שקברניטי המשק שמו לב. המחלה אובחנה לראשונה בשנת 1959 וגרמה נזק כבד למשק ההולנדי, שהוא בייסודו בעל מאפיינים חזקים, חסון ויעיל. עכשיו, מבלי שתשימו לב, החלה המחלה להתפשט במשק הישראלי ואין מושיע.

המחלה ההולנדית היא תופעה כלכלית בה גילוי וניצול נרחב של משאב טבע, כמו גז או נפט - או במקרה שלנו: הצלחות אדירות בתחומים מכניסי מט"ח בשיעור אדיר - מביאים לזרם אדיר של מטבע חוץ פנימה למשק, מה שגורם להתחזקות המטבע המקומי מול מטבעות של מדינות הסחר העיקריות של המשק שמצא ומנצל משאב הטבע.

במקרה הראשון שזוהה הייתה זו הולנד. זרם זה של מט"ח לא צפוי, או חסכון ביבוא הכרוך בתשלום מטבע חוץ, מביא לפגיעה קשה בכושר התחרות של ענפי יצוא אחרים, בעיקר מסורתיים. ההולנדים גילו שדה גז אדיר בים הצפוני בשם חרונינגן. מה יותר טוב מגילוי גז וירידה מהותית בהסתמכות על יבוא גז יקר ובכלל תלות בגורם זר?

יצואו המשמעותי של הגז ההולנדי החל בשנות ה-60, אך "הברכה" של מציאת שדה הגז ויצואו הפכה מיד לקללה למשק ההולנדי, ייסוף הגילדן ההולנדי, טרם היורו שנכנס לתוקף כ-40 שנה לאחר מכן, גרר פגיעה קשה בתעשייה ההולנדית, הביא לירידה ביצוא התעשייתי של הולנד ופגיעה במגזרים שאינם תלויים במשאב הטבע.

בעקבות כך חלה צמיחה מוגבלת של המשק ההולנדי. המחלה ההולנדית הובילה לירידה ביצוא בשל התייקרות הסחורות של הולנד בשווקים הבינלאומיים במונחי מט"ח, צמיחה מוגבלת של המשק ההולנדי ופגיעה במגזרים מסורתיים, כפי שקרה בעקבות גילוי שדה הגז חרונינגן. הירידה בקצב הצמיחה גררה מטבע הדברים הביאה לעליה בשעור האבטלה.

מדינת ישראל למדה את נושא קללת משאבי הטבע והקימה, כמו נורווגיה המשופעת בנפט מהבארות בים הסמוכים לחופיה, את "קרן העושר", אליה מוזרמים חלק מתקבולי ההטילם ומסים על תעשיית הגז. סינגפור אף היא הקימה קרן עושר כתוצאה מהצלחותיה בתחום ההייטק. זוהי פעולה חוץ-תקציבית שזרמי ההכנסות שלה אינם עוברים דרך שער החליפין.

"כאב הראש הראשון" של ישראל הוא כי מאז מהפכת הגז בשנת 2015, הכנסות המדינה ממתווה הגז עומדות על כ-32 מיליארד שקל, והמדינה צופה כי הן יעלו מדי שנה ב-10 מיליארד שקל תוך מספר שנים. רשות המסים מעריכה כי סך הגבייה מהיטלים בלבד יגיע ל-57-74 מיליארד דולר בעשור הקרוב.

אגוד חברות הגז מעריך כי בין 2015-2062 ישולמו לקופת המדינה 475 מיליארד שקל. החל משנת 2028, אם לוקחים בחשבון גם ריבית, ההכנסה למדינת ישראל יכול להגיע למיליארד שקל לחודש (החישוב נעשה לפי 3.5 שקל לדולר). למרות האמור, מתווה הגז היה חכם טוב למשק הישראלי והתבססותו של המשק בתחום ובעיקר הביא ליציבות בתחום האנרגטי וכן להגברת תלות של מצרים וירדן בישראל, חשובה גיאופוליטית.

הבעיות של ישראל נובעות מהצלחותיה האדירות בתחום הכלכלי והמשקי בעשור האחרון, ואף קודם לכן. להלן כאב הראש השני: לישראל יש הצלחות גם בתחום תעשיית ההייטק המלווה באקזיטים אדירים. כניסת הון זה עובר גם דרך מענקים לעובדים, שכר גבוה יותר ויותר לכ-400,000 עובדי ההייטק, בונוסים וגם חלוקה של חלק מהעושר שנופל על חברות ההייטק ומשם מיד גם לעובדים בזמן מכירת חברה לחו"ל או אקזיטים מהותיים.

העובדים שטרחו, בעבודה ללא שעות וללא הפסקה, רואים ברכה בעמלם, ממירים את הדולרים שצברו לשקלים, ובכך גוררים לייסוף השקל ובעקיפין לעלייה במחירי הדירות בגוש דן עד לפני שמונה חודשים.

2025 הייתה שנה אדירה, שנת משמעותית בתולדות תעשיית ההייטק הישראלית. לאחר שנת 2024, חלשה בשיא המלחמה. עפ"י דו"ח האקזיטים 2025 של PwC Israel, נרשמה התאוששות עצומה, 84 אקזיטים לעומת 53 בלבד בשנת 2024, עלייה בשעור של 58%. ככל שמספר האקזיטים גדול יותר, כך פיזור הכסף בדולרים שנכנס לכיסי היזמים והעובדים מפוזר יותר, מה שמביא לעלייה בהמרת מט"ח לשקל.

מטבע הדברים, פיזור בהכנסות בקרב רבים מביא ליותר המרות מט"ח לצרכים מקומיים, כגון רכישת דירות, בעוד שבמקרה של מספר מצומצם של נהנים, הנטייה להמיר לשקלים את כל התקבולים נמוכה יותר. בשנת 2025 היו עסקאות קצה בגודל האקזיטים, גם גדולות וגם הרבה קטנות, ודווקא הקטנות הן במעמד ללחוץ על השקל בשל פיזור הכסף אצל הרבה עובדים מעבר לזרם שנכנס לכסי המייסדים והיזמים. שווי העסקאות הכולל, זינק ל-58.8 מיליארד דולר - קפיצה של כ-340% לעומת 13.4 מיליארד דולר בשנת 2024.

מדובר בשנה השנייה בגובהה אי פעם, שנייה רק לשיא החריג של שנת 2021. עפ"י הדו"ח השנתי החדש של פועלים טק ו-Dealigence, בשנת 2025 היו 110 אקזיטים, עלייה של 50% לעומת האקזיטים בשנים האחרונות.

כאב ראש השלישי למשק הישראלי, בעל מאפיינים של המחלה ההולנדית, הוא יצוא שרותי תעשיית ההייטק. ב-12 החודשים לאוקטובר הייצוא עלה ל-61.4 מיליארד דולר לעומת 55.7 מיליארד דולר שנה קודם לכן, לעומת 53.2 מיליארד דולר שנתיים קודם לכן ולעומת 49.5 מיליארד דולר שלוש שנים קודם לכן.

כלומר, גידול ביצוא שרותי הייטק של 24.1% תוך שלוש שנים - עלייה של 12 מיליארד דולר. אין להתפלא על תוצאות אלה: הוצאות המו"פ ביחס לתוצר עלו בשנת 2023 ל-7%, והערכות מוקדמות לשנת 2024 עומדות על 6.8%. שנייה בעולם בהוצאות מו"פ לתוצר היא דרום קוריאה (5%), שלישית ארה"ב עם מחצית מישראל (3.4%). טורקיה ואיטליה - 1.4% בלבד.

באיחוד האירופאי ההוצאה עומדת על 2.2%, ובגוש היורו 2.3%. ממוצע ה-ECD הוא 2.7%. סכומי עתק אלה של ייצוא השרותים המתורגמים לשכר, תשלום לספקים ותשלום מסים, לוחצים על שער החליפין להתחזקותו, מטבע הדברים.

עוד ישראל עסוקה למצוא פתרון לייסוף השקל וכאבי הראש דלעיל, באה המלחמה והגבירה ההזמנות ליצוא בטחוני של ישראל. כאב הראש הרביעי במקרה זה, עם תמורה ברורה: יותר יצוא, יותר שכר לעובדים שמקורו בתקבולים בדולר, בד"כ מחו"ל - לחץ נוסף על השקל שממשיך להתחזק ללא הרף. היצוא הבטחוני הישראלי הגיע ככל הנראה למעלה מ-15 מיליארד דולר בשנת 2025 לעומת 12.5 מיליארד דולר בשנת 2022, טרם המלחמה, כפי שכבר פרסמנו כאן.

מי שלא הבחין בסכנות ותרם בחודשים האחרונים לייסוף השקל היה בנק ישראל, שלא הפחית בזמן את הריבית. אומנם הבנק המרכזי הפחית הריבית פעמיים בשתי ההחלטות האחרונות, אך הנזק כבר נגרם וייסוף השקל התקבע.

מה שממשלת ישראל צריכה לעשות, ממש היום ולא אחרי הבחירות, הוא לעודד חברות ישראליות להשקיע בחו"ל בכל התחומים, גם בהייטק וגם בשיתופי פעולה בתחום הביטחוני כמו עם הודו - העיקר להוציא מט"ח לחו"ל. ישראל צריכה גם לעודד ישראלים לרכוש נכסים בחו"ל שיתנו בהמשך זרם הכנסות מהפעילות של הנכסים, העיקר שבשלב ראשון ייצא מט"ח רב להשקעה בחו"ל.

נכסים רבים באירופה, המתבוססת בחולשתה, נמכרים במחירים אטרקטיביים. יש לעודד יזמים להשקיע בחו"ל, אפילו באמצעות מערכת המסים.

במקביל, ממשלת ישראל חייבת להשקיע במערכות חינוך מודרניות על מנת למקצע את העובדים בתחומים של כלכלה מודרנית ויעילה, כדי שהמשק יוכל לעמוד בתחרות בעת ששער החליפין חזק מדי. במקביל, השקעה בחינוך גבוה בישראל כדי שנהיה יותר תחרותיים. התעשייה הישראלית מפגרת אחרי התעשיות בעולם בתחום הרובוטיקה, ויש ממש לעודד, באמצעות מסים ומענקים, את התעשייה המקומית להכניס יותר רובוטים, גם מוטי בינה מלאכותית. תעשייה יעילה וחזקה יותר תצמח ותוכל להתמודד עם שקל חזק.

משרד האוצר צריך לשים לב כי עליו להפחית גיוס ההון בחו"ל שאותו הוא מתרגם אומנם לשקלים, שלא דרך המסחר במט"ח, אבל בעקיפין מזרים יותר דולרים ויורו למשק. בשנת 2025 האוצר גייס בחו"ל סכום השווה ל-25.8 מיליארד שקל ופרע 11.1 מיליארד שקל, עדיין גיוס נטו של 14.7 מיליארד שקל.

עתה, כאשר העלייה בהכנסות ממסים מעבר לתחזיות והכנסות אחרות בהיקף של כ-35 מיליארד שקל מעבר לתקציב המקורי בשנת 2025, עם הלוואות בשוק המקומי, על משרד האוצר לפדות פדיון מוקדם של חובותיו בחו"ל ככל האפשר. אומנם מנגנון הרכישה אינה משפיע על שער החליפין, היות והוא נקנה ישירות דרך מסלקת בנק ישראל, ועדיין בעקיפין זה טוב למנוע את ייסוף השקל.

עוד שיטה להפחית העודף במט"ח היא השקעה בתשתיות במשק עתירות יבוא ציוד ומכונות, ואפילו כח אדם. פשוט להביא חברות קבלניות מחו"ל, כולל עובדים, ולשלם להם במט"ח, כולל בניית ערים חדשות מהמסד ועד הגמר באמצעות חברות זרות. אם כל האמור לא עוזר, יהיה צורך כי בנק ישראל ירכוש מט"ח בכדי למנוע את המשך הייסוף, עד להפחתות הריבית הבאות שלהן יש השפעה על שער החליפין.

הגם שארה"ב תכעס על התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, לתקופה מסוימת היא תעלים עין. חייבים למגר את המחלה ההולנדית, שתפגע בעיקר בפריפריה שהתעשייה שלה תהפוך ללא רלוונטית.