1.
המתקפה נגד איראן היא עניין של זמן, ואולי בזמן או לאחר פרסום שורות אלה היא כבר מתבצעת. תקיפה שיכולה לשנות המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון ובכל העולם. תקיפה שמביאה שינוי במערך הכוחות הבינלאומי. במקביל קיימת, למרבה הצער, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מאז הפלישה של רוסיה לפני כארבע שנים ב-24 לפברואר 2022, שמביאה לשינוי במצב הגיאופוליטי באירופה, לאחר שרוסיה למעשה עוצרת התפשטות האיחוד האירופי מזרחה.
מוקד נוסף חדש של מתיחות עולמית היא ההתרסה של ראש ממשלת קנדה מארק קרני נגד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הלגלוג על טראמפ, הרגיש לכבודו, היה בוועידת הפורום הכלכלי העולמי בשבוע שחלף בשוויץ.
נאומו של הכלכלן, ראש הממשלה קרני, הביא למהומה פוליטית, לאחר השמצתו הגלויה של נשיא ארה"ב והכרזה על שיתוף פעולה הדוק עם סין, כולל פתיחת שווקי קנדה לרכב חשמלי סיני והגברת הסחר בכיוון מערב - סין - במקום דרומה, לכיוון ארה"ב.
קנדה הכריזה למעשה כי הסחר, כולל נמליה, יהיה מול סין, שתקבל גישה למקורותיה של קנדה, החולקת כמובן גבול של 8,891 ק"מ עם ארה"ב. עסקאות כאלה יביאו למכס של 100% על ייבוא קנדי לארה"ב, כך הכריז טראמפ. קנדה אף מתכוננת לאפשרות של פלישה צבאית אמריקאית.
מוקד מתיחות נוסף הוא הודעת ארה"ב כי לא תאפשר לסין לכבוש את טאיוואן. ועל רקע הטירוף הגיאופוליטי העולמי, באין עוגן להיאחז בו, משקיעים בעולם פונים למתכות המסורתיות לאצור כספם ורכושם. ואכן, הזהב והכסף עלו בשנה האחרונה עד לתחילת השבוע ב-80% וב-237% בהתאמה, וממשיך לעלות.
2.
בשנת 2018 מערכת הבנקאות האיראנית נותקה סופית ממערכת התשלומים הבינלאומית סוויפט, על רקע סנקציות שהטיל עליה המערב, ובעיקר ארה"ב, בעקבות סירובה להימנע מהמשך פיתוח תוכניות הגרעין.
איראן, שנזקקה למט"ח חלופי לדולר אמריקאי עובר לסוחר, עברה בהדרגה לצבור זהב כתחליף מט"ח, בעיקר למערכת התשלומים הבינלאומית שלה. הזהב עבור איראן נרכש גם בעזרת סוחרים טורקיים, שרכשו זהב בשביל איראן בשווקים הבינלאומיים תמורת רווח נאה.
בשנת 2022 נותקה גם רוסיה ממערכת סוויפט, בשל הפלישה בפברואר של אותה שנה לאוקראינה. בכך הצטרפו הרוסים לעשרות מדינות מצורעות, בהן צפון קוריאה ואפגניסטן, שנזרקו ממערכת התשלומים החיונית לסחר, השקעות והעברות הכספים. רוסיה החלה אף היא לרכוש זהב לשימוש מוניטרי בכמויות גדלות והולכות, כתחליף למט"ח שהחזיקה בחו"ל. ניסיונה היה מר: חלק מיתרות המט"ח שלה שהחזיקה בחו"ל הוקפא ע"י המעצמות המערביות כעונש על הפלישה לאוקראינה.
כתוצאה מכך נרשמו גלי עלייה במחיר הזהב בהתאמה בשנים של ניתוק המדינות מסוויפט. כך נרשמו שני גלי עלייה במחירי הזהב: פעם ב-2018, אחרי הדרת איראן ממערכת התשלומים הבינלאומית, ופעם נוספת ב-2022, על רקע הוספת רוסיה לרשימת המדינות המודרות.
3.
עליית רמת החיים בהודו החלה בהדרגה לאחר שראש הממשלה הנוכחי, נרנדרה מודי, נבחר לתפקיד בשנת 2014. בהודו ישנה תרבות זהב, כל חתונה כרוכה בהרבה זהב בטקסי הנישואין, והעלייה ברמת החיים כרוכה בעליה בביקוש לזהב שרובו ככולו מיובא.
יותר ויותר מדינות בעולם מנסות להיפטר מהדולר האמריקאי כאמצעי תשלום עיקרי בעולם, חרף אזהרותיו של נשיא ארה"ב טראמפ כי יפגע במדינות שיזיקו להגמוניה של הדולר האמריקאי. בטרנזקציות בינלאומיות חלקו של הדולר עדיין מהותי ועומד על 90%. אלא שבמסחר, הודעות חיוב לתשלום, חלקו ירד ל-40%, ומטבע היורו מתחרה בו היטב. חלקו של הדולר בהעברות סוויפט עומד על 50%. ביתרות המט"ח - 58%.
בנקים מרכזיים בעולם פועלים להפחית את היקף הדולרים שהם מחזיקים כעתודות מט"ח באמצעות רכישת זהב מוניטרית לצורכי שמירת שווי יתרות המט"ח. בכיוון זה פועלות גם מדינות מערביות וגם, בעיקר, מדינות ה-BRICS שמעודדות מעבר לשימוש במטבעות אחרים על חשבון הדולר בכדי לפגוע בהגמוניה האמריקאית.
מדינות ה-BRICS הן קבוצת מדינות מתפתחות וכלכלות מפתח עולמיות שנועדה להגביר את השפעתן בזירה הגלובלית, מול הכלכלות המפותחות של המערב, ולקדם שיתוף פעולה כלכלי ודיפלומטי, עם דגש על פיתוח כלכלי, רפורמות במערכת הפיננסית הגלובלית, וקידום עולם רב-קוטבי. המדינה שעומדת בראש הארגון וגם הפעילה ביותר בו היא סין.
4.
העלייה כעת בביקוש של הבנקים המרכזיים לזהב על רקע אי הוודאות העולמית וערעור הסדר העולמי, גם בימים אלה, מגבירים את הביקוש לזהב, שמחירו נוסק. האינפלציה בארה"ב בשנים האחרונות הפחיתה את כח הקנייה של הדולר האמריקאי, וזו הסיבה לנטישת הדולר בידי הבנקים המרכזיים לטובת הזהב.
לאורך שנים היה הדולר האמריקאי לנכס בזירה הבינלאומית, מימי תום מלחמת העולם השנייה. למרות שינויים בחוזקו לאורך השנים - כמו אחרי מלחמת וייטנאם, עת החליטו המעצמות בשנת 1985 להחליש את הדולר במכוון עפ"י "הסכם פלאזה" בכדי להביא להתאוששות המשק האמריקאי. ההסכם נחתם אז במלון פלאזה בניו יורק על ידי שרי האוצר וראשי הבנקים המרכזיים של צרפת, גרמניה המערבית, יפן, בריטניה וארה"ב - הכל במטרה להחליש את הדולר האמריקאי ולהפחית בכך את הגירעונות המסחריים של ארה"ב.
מטבע הדברים, מחיר הזהב עלה עם הירידה בערכו של הדולר מול המטבעות העיקריים בעולם בשיעור של 40% בתוך שנתיים מהסכם פלאזה. בשנת 1987 נחתם הסכם חדש בין המעצמות, הוא "הסכם לובר", בכדי להפסיק את ההחלשה המכוונת של הדולר בשל המשברים שגרם הסכם פלאזה בכלכלות של יפן וגרמניה המערבית. הפסקת החלשת הדולר הביאה לחידוש לירידה במחירי הזהב.
5.
הגרעון התקציבי הבלתי נפסק של ארה"ב בתקופתו של הנשיא האמריקאי הקודם ג'ו ביידן והמשך הגרעון, לפי שעה, בשל מדיניות ההוצאות הצבאיות של ארה"ב שממשיכות לנסוק, גורר להמשך העלייה בחוב ביחס לתוצר בארה"ב לכיוון 120% - סכום של 37 טריליון דולר.
מסכום זה הזרים מחזיקים ב-28 טריליון דולר חוב אמריקאי. רק בשנת הכספים האחרונה של ארה"ב, שהסתיימה בספטמבר 2025, נרשם גרעון של כ-1.8 טריליון דולר. לעולם פשוט נמאס לממן את הגרעון האמריקאי, שצפוי לעלות בכל שנה בכ-2.2 טריליון דולר בעשור הקרוב. התוצאה - פנייה לזהב כעוגן לאצירת הון.
עד לפני מספר חודשים היו מדינות שהאמינו ב"זהב הדיגיטלי" - הקריפטו. שווי מטבעות הקריפטו עלה ועלה, ככל שארגונים בינלאומיים ומדינות וגם העולם התחתון והאפל, כולל סוחרי נשק וסמים, מצאו כי מדובר בדרך נוחה להעברת כספים במהירות ללא עקבות. בכך ניתן היה לעקוף גם סוכנויות מעקב של המדינות החזקות בעולם. היו גם מדינות שהפכו את הביטקוין, המטבע המוביל מבין מטבעות הקריפטו, למטבע עובר לסוחר בתחומן.
באוקטובר 2025 היה מחיר הביטקוין כבר מעל 123,500 דולר, אך מאז סר חינו: מחירו ירד וירד, התייצב ושב וירד אל מתחת ל-90,000 דולר לביטקוין אחד. ככל שמחיר הביטקוין ירד, כך עלה מחיר הזהב עוד ועוד בחודשים האחרונים, ולמעשה מחירה של המתכת היקרה נוסק, בעוד הביטקוין גורר הפסדים כבדים לכל החברות והמדינות שהשקיעו בו.
קולם של המשקיעים המתוחכמים בביטקוין, נדם, ועתה גובר קולם של המשקיעים בזהב. המשקיעים, מוסדיים ופרטיים, שברחו מהדולר ונתקעו ונכוו עם ביטקוין, חזרו למתכת המסורתית זה אלפי שנים.
6.
מה שמוביל בחודשים האחרונים לעלייה נוספת במחיר הזהב הוא הנתק הגובר בין אירופה לארה"ב, מדיניות הנשיא דונלד טראמפ בשם "אמריקה תחילה" בכל מחיר - גם על חשבון אירופה המערבית שלארה"ב הייתה עמה ברית מתום מלחמת העולם השנייה.
המאבק המסחרי בתוך המערב גובר: ארה"ב הופכת מידידה ותומכת באירופה ליריבה מסחרית. ארה"ב מחזיקה באירופה לפחות 80,000 חיילים ומוציאה להגנת אירופה לפי הערכות שונות בין 35-70 מיליארד דולר בשנה.
העימות במזרח התיכון, כולל המתיחות מול איראן רק מוספים דלק למדורת אי הוודאות. התוצאה, שוב, היא ביקוש לזהב, שהוא נייטרלי, אינו שייך בהנפקתו לשום מדינה, ומדינות יכולות לחצוב אותו, לסחור בו ולהחזיק בו, וכך גם פרטים וחברות אם אין עליהם הגבלות שלטוניות.
בראייה רב-שנתית נציין כי מאז 1971, עת הנשיא ניקסון זנח את בסיס הזהב של הדולר האמריקאי, 35 דולר לאונקיה, מחיר הזהב עלה ריאלית בשיעור שנתי ממוצע של 4%. כמה זמן יחזיק "עגל הזהב" החומרני המודרני? ימים יגידו.