פתח תקווה יקרה מאוקספורד, באר שבע עקפה את וינה: ישראל בטופ העולמי של יוקר המחיה

אתר numbeo עוקב אחר יוקר המחייה ברחבי העולם כבר הרבה שנים. המדד שלו Cost of Living Index .לוקח בחשבון הרבה פרמטרים כגון כוח קנייה יחסי, מחירי שכירות, מחירי מזון, מחירי מסעדות ועוד. ככה מ-2009 עד 2026.

באופן מאוד לא מפתיע, הערים הכי יקרות לחיות בהן ב-2026 הן בשווייץ. ציריך, באזל, ז'נבה, לוזאן, לוגאנו, ברן הן בטופ 6. הסיבה לכך היא שהמשכורות בשווייץ הן בין הגבוהות ביותר באירופה, הפרנק השווייצרי איתן בצורה בלתי רגילה, הרגולציה המקומית מחייבת רכישות של ביטוחי בריאות ושאר שירותים ממשלתיים במחירי פרמיום. כמו כן, יש חובה על חברות להשקיע בחומרי גלם מקומיים ויש מיסים גבוהים מאוד על מותרות.

העיר הלא שווייצרית הראשונה ברשימה היא ניו יורק בארה"ב, השנייה היא ריקיוויק האיסלנדית, הונולולו שבהוואי וסן פרנסיסקו הקליפורנית בהמשך ואז... תל אביב שלנו. במקום ה-24 בעולם נמצאת רמת גן ובמקום ה-26 ירושלים. כאשר חיפה במקום ה-34 פתח תקווה במקום ה-49 (מעל אוקספורד הבריטית מכל המקומות בעולם!) ובאר שבע, בירת הנגב, במקום ה-54, ממש מקום מתחת לשיקגו.

5 ערים ישראליות ברשימת 60 הערים היקרות בעולם - כאשר רובן ככולן ממערב או צפון אירופה וארה"ב. עכשיו תקראו לי עוכר ישראל אבל אין מצב שחיפה היא עיר שטוב יותר לחיות בה מאשר הארלם, פרבר ציורי של אמסטרדם (מקום 37). אני מתקשה להאמין שבבאר שבע יש איכות חיים טובה יותר מאשר דנבר (מקום 61), ברייטון (64), הלסינקי (65) או וינה (69).

אבל לפי המספרים האובייקטיביים יקר יותר לחיות בבאר שבע או פתח תקווה מאשר פרנקפורקט, מילאנו, מלבורן, אוסטין או ונקובר.

ובישראל לא יקר בגלל שיש רגולציה שמחייבת את מקדונלד'ס להשתמש אך ורק בפרודוקטים מקומיים מעל איכות מסוימת כמו בשווייץ. כאן בישראל יקר כל כך בגלל מחירי דיור ומזון גבוהים ב-30%-50% מהממוצע ב-OECD, שכר נמוך יחסית לפריון, וריכוזיות בשוקי המזון והשירותים.

אין במי להאשים את זה מלבד את הרשויות והממשלה שרק לאחרונה, למשל, למדנו שקרן העושר מהכנסות הגז החלה לאחרונה להעביר כספים למטרות כגון ישיבות הסדר, לגרעינים ‏תורניים ולמרכזי מורשת. כן, שוב פעם החרדים והדתיים הלאומיים, מיעוטים שפוליטית הן מאוד חזקים, שואבים משאר אזרחי מדינת ישראל את הכסף שיכול להוריד את יוקר המחיה המטורף שהם עומדים בו.

הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, הבטיחו באינסוף קמפייני בחירות "לבלום מחוללי אינפלציה", "להילחם ביוקר המחייה" ו"להוזיל את מחירי מזון עם אישור תקנים אירופיים, הפחתת מכסים ומאבק בריכוזיות". אבל זה לא קרה. ההפך. הכל הרבה יותר יקר מאי פעם.

ב-2011 אמר נתניהו בהקשר של קרן העושר: "בכוונתנו להקים קרן לעתיד ישראל מפירות התקבולים, אשר תוקדש לחינוך, חינוך ושוב חינוך. לבתי ספר יסודיים, תיכוניים והשכלה גבוהה. היעד הנוסף לכסף - ביטחון". ב-2015 הבטיח ש"כספי הגז יניבו מאות מיליארדים לחינוך והשקעות חברתיות". ב-2022 הציע לממן חינוך חינם לגיל הרך (0-3) מכספי הקרן, בהיקף של כ-6 מיליארד שקל בשנה, כחלק מתוכנית כלכלית רחבה יותר".

זה פשוט לא קורה כאמור. היחידים שנהנים מהכסף הזה שאמור להיות של כולנו הם מקורבים ומגזרים קטנים הקיצוניים.

בנורבגיה, הכסף מקרן ההשקעות הלאומית , מממנת שירותים ציבוריים כמו חינוך חינם ובריאות חינם - לכל האזרחים ולא רק למגזרים המקורבים לממשלה.

נורבגיה, אגב, עדיין יקרה מאוד, בין המדינות הכי יקרות בעולם, בעיקר בגלל מיסים גבוהים - אבל עדיין אוסלו זולה יותר מאשר תל אביב ולנורבגיה יש רק 4 נציגות בטופ 500 ערים הכי יקרות על הפלנטה.

והבעיה הכי גדולה היא שבישראל לא מבינים עד כמה אנחנו נדפקים כלכלית על ידי הממשלה. משלמים הכי הרבה בעולם על ממשלה מושחתת ורשויות רקובות.