עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת, הגישה לוועדת הכנסת את החוקים שיש להחריג לדעתה מחוק ההסדרים. בין החוקים שמבקשת אפיק להחריג נמצאים גם חוק הגפ"ם, חוק החלב, הקמת שדה תעופה משלים באמצעות גורמים פרטיים, וחוק הבנקאות שלושה מהמהלכים הכלכליים המרכזיים ביותר שמבקשת הממשלה לקדם במסגרת תקציב 2026.
לקראת הדיון בוועדת הכנסת על פיצול הצעות חוק ההסדרים, שיגרה אפיק מכתב חסר תקדים בחריפותו לחברי הכנסת, ובו היא תוקפת את היקפו של החוק, ומזהירה כי רוב מוחלט של הרפורמות בו כלל אינו קשור לתקציב המדינה. אפיק דורשת לפצל שורה ארוכה של סעיפים מחוק הענק, המשתרע על פני 420 עמודים, וקובעת: "מוטל צל על יכולת הכנסת להוציא תחת ידה חקיקה מיטבית".
אפיק לא חוסכת בביקורת על הדרך שבה הוגש חוק ההסדרים הנוכחי. היא מזכירה כי הצעות חוק התקציב וההסדרים נחתו על שולחן הכנסת באיחור ניכר של כחודשיים וחצי, מה שמקצר משמעותית את לוח הזמנים להעמקת הדיון. לטענתה, השימוש בכלי של חוק ההסדרים גורר פגיעה בכנסת בשל הצורך לאשר מכלול עצום של רפורמות בהצבעה אחת, תוך שהיא מצביעה על "חוסר בשלות" של חלק מההסדרים המוצעים.
בעמדתה נטען כי מדובר ברפורמות רחבות ומורכבות, שאינן עומדות בתנאי היסוד של חוק ההסדרים: זיקה תקציבית ברורה ודחיפות המצדיקה חקיקה מזורזת. לטענת אפיק, הכנסת אינה יכולה לשמש מסלול עוקף לדיון פרלמנטרי מלא, כאשר מדובר בשינויים מבניים עמוקים בעלי השלכות רחבות על הציבור.
השנה, האזהרות הללו מקבלות משנה תוקף לאור פסיקת בית המשפט העליון, שהציב לדברי אפיק "תמרור אזהרה" נגד השימוש בחוק ההסדרים כמסגרת לחקיקה שחורגת באופן מובהק מתכליותיו הכלכליות.
הנתונים שאפיק מציגה חושפים את היקפו הבלתי נתפס של החוק: כ-420 עמודים של חקיקה, וזאת למרות האיחור בהגשה ואחרי שבשלוש השנים האחרונות הכנסת כבר העבירה שמונה תקציבים. לדבריה, המצב השנה הוא חסר תקדים: "רוב כמעט מוחלט של ההסדרים נעדר זיקה ישירה לתקציב המדינה".
קביעתה של אפיק לא מחייבת את וועדת הכנסת, שתנהל דיון בהחרגות המוצעות והיא משמשת כהמלצה בלבד.
כך למשל, פרק הבנקאות כולל רפורמה מקיפה שנועדה לשנות את מבנה הרישוי הבנקאי ולאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק. מדובר במהלך רחב היקף שמשפיע על היציבות הפיננסית, על התחרות ועל ציבור הלקוחות, ולכן דורש דיון יסודי ומעמיק בהליך חקיקה רגיל ולא במסגרת חוק ההסדרים.
גם רפורמת החלב, המבקשת לפרק את משטר התכנון בענף, לבטל מכסות ולשנות את מנגנון קביעת המחירים, מוגדרת כמהלך דרמטי בענף המתנהל במתכונת מתוכננת מאז קום המדינה. אפיק מציינת כי שינוי כה עמוק מחייב עבודת מטה מקצועית והכנה יסודית, ולא ניתן לקדמו בלוחות הזמנים הדחוסים של חוק ההסדרים.
בנוסף נכלל ברשימה גם חוק משק הדלק, שמבקש להסדיר הקמה ומימון של מתקני אחסון ותשתיות חדשות. מדובר בחוק מורכב ורחב, עם השלכות על משק האנרגיה ועל הצרכנים, שאף הוא, לפי עמדת הייעוץ המשפטי, אינו מתאים למסלול החקיקה המזורז.
אלא שבכנסת מכירים גם את הצד השני של המשוואה: חוק שמוצא מחוק ההסדרים ומועבר למסלול חקיקה רגיל עלול להיתקע שם לשנה או לנצח. כך שהדרישה של אפיק אינה רק משפטית, אלא גם מהלך בעל משמעות פוליטית ומעשית: בין הרצון להבטיח דיון דמוקרטי מעמיק, לבין החשש שתקציב, 2026, יהפוך לחסר משמעות לחלוטין.
ליקויים משמעותיים
מעבר להיעדר הקשר הכלכלי, אפיק חושפת ליקויים משמעותיים בעבודת המטה הממשלתית. היא מציינת כי חלק מהרפורמות גובשו ללא שיתוף פעולה עם המשרדים הרלוונטיים שאמורים ליישם אותן, ובמקרים מסוימים המשרד האמון על התחום אף מתנגד נחרצות למהלך שמנסה האוצר לקדם מעל ראשו.
בנסיבות הללו, אפיק קוראת לוועדת הכנסת לבצע "פיצול נרחב" של סעיפי החוק ולהעבירם למסלול חקיקה רגיל. היא מדגישה כי ישנה השנה "משמעות עצומה" להקפדה על העברת פרקי החוק לוועדות המקצועיות המוסמכות, במקום לנסות "לעקוף" אותן.
החשש המרכזי של הייעוץ המשפטי הוא שחברי הכנסת לא יוכלו באמת להשתתף בתהליך, מה שיפגע באיכות החקיקה. אפיק מזהירה כי כבר בשלב זה "מוטל צל" על היכולת של הכנסת להוציא תחת ידה חקיקה מיטבית ושלמה.
אפיק מפנה חץ ישיר לייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרד האוצר. לטענתה, העובדה שהחוק גדוש ברפורמות ללא זיקה תקציבית מוכיחה שנוהלי העבודה הפנימיים של הממשלה פשוט לא עובדים. היא מבקרת את העובדה שהנהלים הקיימים אינם כוללים קריטריונים בעלי השפעה ממשית, ואינם נותנים מענה לשאלות קריטיות כמו מהו ההיקף הראוי לחוק הסדרים בשנת בחירות, כולל סוגיות של "כלכלת בחירות".
כעת, הכדור עובר לוועדת הכנסת, שתצטרך להחליט אילו מהרפורמות יישארו במסלול המהיר ואילו יישלחו לדיון מעמיק - כפי שדורשת היועצת המשפטית.