ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (שני) דיון סוער בנושא מדיניות בנק ישראל ואי החזקת זהב כחלק מיתרות מטבע החוץ של המדינה. במהלך הדיון עלו שאלות קשות בנוגע לחוסן הפיננסי של ישראל בעתות משבר, אל מול נתונים שהציג בנק ישראל המצביעים על כך שההשקעה במניות הייתה רווחית משמעותית עבור הציבור.
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, דרש לקבל נתונים השוואתיים בין הדולר לזהב, ותהה מדוע בנק ישראל נמנע מהשקעה בנכס זה. "אני לא מבין את החרגת הזהב מבין כל רכיבי ההשקעה", אמר מילביצקי. "אתה אומר שלארה"ב יש באופן היסטורי זהב ולכן הם לא צריכים לקנות - אם הם היו חושבים שלא נכון להחזיק בו, הם היו נפטרים ממנו בדרך מושכלת". מילביצקי הוסיף כי "יש תפיסה היסטורית בוועדה המוניטרית שלא טוב זהב. לא יכול להיות שלא הוצג גרף של זהב מול דולר".
מנגד, ד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, הגן בנחרצות על המדיניות הקיימת. "הזהב אינו נכס סולידי, הוא תנודתי ומסוכן לא פחות ממניות, כפי שראינו בנפילה הדרמטית של 20% ביומיים", הסביר בניטה. הוא חשף כי מאז 2012, ההשקעה במניות הניבה תשואה של פי שלושה לעומת הזהב. "החזקת מטילי זהב במרתפים אינה מספקת הגנה ממשית מסנקציות, שכן היכולת להנזיל ולמכור אותם בעת משבר מוגבלת ביותר".
בבנק ישראל הדגישו כי המדינות המפותחות דווקא מוכרות זהב בעשורים האחרונים, ומי שרוכש אותו הן בעיקר מדינות כמו סין, רוסיה, צפון קוריאה וקטאר. נציגי הבנק ציינו כי הזינוק במחיר הזהב ב-2025 נבע מגורמים ספקולטיביים, כאשר 90 מיליארד דולר זרמו לתעודות סל של זהב. "הזהב איבד את התפקיד הקלאסי שלו כנכס מגובה לדולר", ציינו
מנגד, מומחים שהגיעו לדיון התריעו מפני שאננות. פרופ' משה אליה כהן, מומחה למשפט השוואתי ממכון "מסד הארץ", קרא לבחינה דחופה של המדיניות: "ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם עם אפס אחוז אחזקות בזהב. מדובר בעניין של חוסן פיננסי. אם תהיה קריסה פיננסית, אילו בטוחות יש לנו כשכמעט כל ההשקעות הן במטבעות פיאט?". לירון רוז מהמכון הוסיף: "יפן מחזיקה 7% בזהב, הולנד 70%, ופולין 28%. בנקים מרכזיים בעולם רוכשים כאלף טון בשנה. זה עניין של ניהול סיכונים".
במהלך הדיון עלתה גם הצעה לשילוב נכסים דיגיטליים. ניר הירשמן רוב, מפורום חברות הקריפטו, קרא ליצור רזרבת ביטקוין מדודה: "זה יאפשר לישראל נגישות קריטית לשווקי ההון אם המערכות הרגילות יקרסו, כפי שארצות הברית כבר מבינה".
מנגד, ח"כ ולדימיר בליאק תמך בעמדת בנק ישראל: "הזהב הוא נכס ספקולטיבי שקשה להנזיל אותו במידת הצורך. עלינו לשמור על עצמאות בנק ישראל". גם ח"כ אורית פרקש הכהן החמיאה לבנק: "אתם עושים עבודה סדורה, התוצאות במניות מדברות בעד עצמן".
ד"ר עמית פרידמן מבנק ישראל סיכם את הגישה המקצועית: "מדינת ישראל חייבת להיות מושקעת במטבע חוץ לצורך יבוא בחירום. אנחנו משקיע אסטרטגי ולא נכנסים לנכס חדש בתקופה של עלייה חדה. זהב הוא נכס סיכון, ויש לנו נכסי סיכון טובים יותר".