1.
אם הישראלים בפריפריה לא יורדים מהארץ בהמוניהם ואין הממשלה נזעקת לעזור להם, למה לעזור למי שבלאו הכי נאמן לארצו? כך לדוגמה, בסוף השנה שחלפה, עפ"י נתוני הביטוח הלאומי גרו בבאר שבע 216,277 נפש, מתוכם בעיר לומדים גם 30,000 סטודנטים, שלמרבה הצער רובם עוזבים בתום הלימודים.
העיר טרם עברה את המסה הקריטית המאפשרת חיים קהילתיים רחבים של רוכשי ההשכלה הגבוהה. באר שבע הצליחה להביא לעיר מפעלים אדירים: אלביט, שממשיכה להרחיב פעילותה גם לרמת בקע; רפאל, ענקית הטכנולוגיה שכל העולם מבקש ממש בימים אליה את מוצריה הביטחוניים ושכבר מעסיקה 300 מהנדסות ומהנדסים; אלתא, המקימה קמפוס בתחום הסייבר; ובדרך בניין התקומה במרכז הרפואי סורוקה.
חמש שנים קודם לכן מנתה האוכלוסייה כ-210,000 נפש. למעשה, באר שבע הפסיקה לצמוח, אף שהייתה עלייה בחשיבותה בשנים האחרונות כבירת הסייבר של ישראל. באר שבע, כעיר מטרופולין, מעניקה שירותים לכ-750,000 אזרחים המתגוררים סביבה. לאן עזבו הבאר שבעים בשנת 2023?
ליישובים עם הנחות במס הכנסה, כגון אופקים, אליה היגרו בשנת 2023 629 נפש - עם הנחה במס של 18% עד להכנסה של 259,920 שקל עפ"י טבלת 2025; לנתיבות, אליה היגרו 478 נפש - עם הנחה של 16% במס הכנסה עד להכנסה של 226,560 שקל בשנה; וגם לדימונה, אליה היגרו 224 נפש - עם הנחה של 18% במס הכנסה עד להכנסה של 245,400 שקל בשנה.
הגירה של תושבי באר שבע הייתה גם לתל אביב, המקבלת כמו מרכז הארץ את מירב תשומת הלב של כל הממשלות לאורך שנים, אליה היגרו 420 נפש בשנת 2023. לירושלים היגרו 200 נפש.
2.
הממשלה במו ידה עצרה את גידול האוכלוסין בבאר שבע והביאה ל-9,055 תושבים לעזוב אותה בין 2021-2025. כיצד? הטבת מס הכנסה לתושבי באר שבע ניתנה במסגרת חוק הנגב בשנת 1998 בשיעור 12.5%. בשנת 2000 הופחתה ההנחה ל-7.5% ובשנת 2021 בוטלה כליל. התוצאה - צמיחת האוכלוסין של אחד מארבעת המטרופולין החשובים של ישראל כמעט קפאה. התוצאה באה במהירות בדמות הגירה שלילית של רבע מהתושבים האקדמאיים והצעירים בעיר.
ההגירה אל מחוץ לבאר שבע מהווה חסם משמעותי לבניית מעמד מבוסס, מעמד גבוה יותר שיסייע בשגשוג העיר. מעבר תושבים מבאר שבע לעיירות ויישובים אחרים לא מחלישה רק את באר שבע ואת איתנותה הפיננסית, אלא פוגעת ביכולתה של העיר לשמש מטרופולין חזק של הדרום, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה - ערים המהוות מוקד לפעילות הסביבה הקרובה והרחוקה מסביבן בכל התחומים. באר שבע מספקת שירותי איכות בתחומי ההייטק, המדע, התרבות, הבריאות, הפנאי והמנהל לכל הדרום. דווקא בשל כך חייבים להגדיל את חלקה של האוכלוסייה החזקה והמבוססת עם מרקם חברתי רחב ובר-קיימא.
בכדי להגיע להישגים בתחומים האמורים, חייבים להגיע למסה קריטית של אוכלוסייה משכילה בעלת אמצעים העובדת ויוצרת במניפה רב-שכבתית מתגלגלת לאורך שנים. רק השכבה החזקה תטווה חברה חזקה עם הפריה הדדית ארוכת טווח, הגוררת לביסוסה של באר שבע כעיר מחוז חשובה. באר שבע עשתה מאמצים בתחום, פתוח אזור ההייטק האדיר, ממש סמוך למרכז הארצי לניהול אירועי סייבר, עוד בנין הייטק ועוד בניין הייטק שהופך את אזור לפרח עסקי חכם במה שהיה פעם מדבר.
העירייה בחוכמתה דחפה לבניית מגורים איכותיים סביב קמפוס ההייטק בכדי לעזור לבני הזוג לעבוד ולהפריח את התעשייה - והכל בעטיפה הכוללת תחבורה נגישה עם כבישים רחבים, אוניברסיטה, בית חולים גדול (ועוד בית חולים חדש, "שיבא-פרס נגב", שייבנה בהשקעה של 3 מיליארד שקל), לרגיעה פארק נחל באר שבע ולקינוח מדבריום, הוא גן חיות ופארק חיות מדברי שהוקם בשנת 2023 ונפתח רשמית לציבור בפברואר 2024.
קריית המודיעין שירדה לבאר שבע מהווה נדבך נוסף מהמרקם החדש של הפלא הבאר שבעי, ותאוכלס עד 2028. קריית התקשוב תאוכלס השנה עם 8,000 משרתים. בח"א 21, שהועתק מחיפה, יאוכלס בשנת 2027. אבל, חבל, אין אפשרות להחזיק מים מבלי שהעיר תגדל למסה קריטית עם ראייה חיובית לעתיד של 400,000 נפש לפחות. בדיוק לשם כך חייבים להחזיר לעיר, ממנה כמעט לא ירדו לחו"ל, את הטבות מס הכנסה שהיה לה ונלקחו ממנה ללא ראייה לאומית ארוכת טווח.
3.
עוד לא יבש הדיו על ייבוש הפריפריה, ובאה עבודה שפרסם זה עתה עדי פינקלשטיין מבנק ישראל, הקובעת את הרחבת מספר היושבים בפריפריה הזכאים להטבות מס בשנים 2019-2016, מכפילה את מספר הזכאים להטבות ומגדילה את העלות למדינה דרך הפחתת מס הכנסה בעוד 0.7 מיליארד שקל לשנה.
המדיניות הצליחה להשיג את מטרתה המוצהרת בעלות גבוהה, ונוספו לכלל הישובים הזכאים 5,500 מוטבים, קובע החוקר. בנק ישראל ממליץ לשקול את מיקוד ההטבה לזכאים לתקופה תחומה, את צמצום מספר הישובים המוטבים וכן לבחון את ההטבה לעומת צעדים חלופיים, כגון הגדלת תקציב התשתיות, חינוך, עידוד תעסוקה. בקיצור, לבחור בכלי היעיל ביותר מההשקעה של המדינה באמצעות ויתור על מס הכנסה. אני טוען כי למרות שהעבודה של פינקלשטיין יסודית, היא לא שקלה מנגד את השקעות המדינה באזורים אחרים במדינה באמצעות כלים אחרים.
הראייה של פינקלשטיין מצומצמת ואינה בוחנת את כל היריעה. הניתוח נכון רק לתחם הצר בו הוא דן. אני טוען כי את עיקר ההטבות הסמויות מקבלים תושבי המרכז דווקא, ולא תושבי הפריפריה - או במקרה שלנו, עיר המחוז באר שבע. הממשלה התחייבה ומקיימת השקעה של 20 מיליארד שקל בנתיבי איילון בעשר שנים עד סוף שנה זו, לטובת יישובי המרכז המבוססים יותר מאשר בפריפריה. מרבית הכנסות נתיבי איילון באים מתקציב משרד התחבורה. לא זו בלבד, בעוד תושבי הפריפריה וחיפה משלמים בגין כבישי אגרה כגון כביש 6, הנתיב המהיר לתל אביב, כביש 6 צפון ומנהרות הכרמל, תושבי המרכז עושים שימוש אדיר בנתיבי איילון, שנבנה ממשלם המסים הכללי, ובכך פטורים מכל תשלום. למה? כי הם שייכים למרכז.
עוד אגלה לכם בסוד, כי ישנן רשויות מקומיות המקבלות ארנונה מאזורים גליליים לשעבר (הכוונה לשטחים שלא היו תחת רשויות מקומיות שצריך לשלם להן ארנונה). לאחר שנים של מאבק, בתי הזיקוק משלמים עתה ארנונה לעיר חיפה, קריית אתא, נשר, מועצה אזורית זבולון, ועתה ישנן עוד ישובים המבקשים חלק בשלל. עוד שטח גלילי שהפך לפרת מזומנים לרשויות המקומיות לפני שנתיים הוא נתב"ג, המשלם ארנונה לעיריית לוד, אור יהודה, מועצה אזורית דן ומועצה אזורית חבל מודיעין. הכל טוב בעיני המדינה לחלק הצפני והמרכז של ישראל, בשיוך של שטח גלילי כאמור, אבל באר שבע והדרום מקבלים יחס אחר ולא צודק.
לבאר שבע לוקח שנים בכדי לנכס את רמת חובב לשטח שיפוטה, מה שיאפשר הכנסה סבירה מארנונה לתפעול העיר. המלצה של "ועדה גיאוגרפית דרום" שהוגשה לשר הפנים ח"כ משה ארבל באמצע יולי 2023 מצאה כי הסיבות בשלהן הוקמה מלכתחילה "נאות חובב" כמועצה מוניציפלית תעשייתית, אינן רלוונטיות עוד וכי הפונקציות המבוקשות פיקוח על מחזור, בטיחות, כבאות, עזרה ראשונה ותחבורה אינן מחייבות יותר מעמד מוניציפלי נפרד.
בכל הארץ סוגיית האחריות ההולכת וגדלה של השלטון המקומי בחיי התושבים גדלה מעבר לתפקיד המסורתי שהיה בעשרות השנים הראשונות של המדינה. צירוף רמת חובב תגדיל הכנסות הארנונה של באשר שבע המשוועת להון להתפתח כעיר מחוז פורחת ומשגששת, כפי שהיא עושה היום במאמצים כבירים. ההמלצה של הוועדה היא לצרף את רמת חובב לבאר שבע, אך עד היום שר הפנים, הטוען לרדיפת צדק חברתי, לא חתם על מסקנות הוועדה.
לא חבל לעיר, המבקשת הגועשת והמגייסת כוחות ועובדים מישראל ובעולם בכדי לעמוד במשימות שממשלת ישראל הטילה עליה? בשנים הקרובות גלי עלייה חדשים יידפקו על דלתותיה של ישראל, באר שבע חייבת להיות מוכנה לקלוט את האוכלוסייה המשכילה שבדרך מחו"ל.
4.
נחזור לעניין הירידה מישראל. בתוך שלוש שנים, משנת 2023 ועד 2025, ירדו מישראל 206,831 ישראלים. ההגירה לחו"ל בשנת 2023 של 54,869 ישראלים נבעה אצל חלק מהמהגרים לחו"ל משנאת הממשלה והטינה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו, שניסתה לעשות רפורמה משפטית - ובהמשך עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר.
בשנת 2024 כבר ברחו לחו"ל 82,541 ישראלים, בעיקר על רקע המלחמה המרה והשסע העמוק בחברה הישראלית. בשנת 2025 היגרו לחו"ל עוד 69,421 ישראלים, שהשאירו מאחוריהם קרובי משפחה וחברים שהמשיכו להילחם באויב המר.
206,831 נפש. לא היה דבר כזה מעולם, גם לא בתקופות טרם הקמת המדינה במאי 1948. העימותים מול הערבים כולל הפרעות בתקופת המנדט וכן הקשיים הכלכליים, גררו בתקופת המנדט הבריטי, 1917-1948, לירידה מישראל של בין 60,000-80,000 נפש. ההערכה היא כי מתוך 600,000 יהודים שעלו לישראל מהעלייה הראשונה בשנת 1882 ועד קום המדינה, ירדו לפחות בין 100,000-150,000 נפש.
מול העוזבים היו ישראלים שחזרו לישראל - 70,237 במשך שלוש שנים, 2023-2025, אם למקומות עבודה ואם למשפחות ואם להתגייס ולהילחם במשך מאות ימים. נטו, עזבו את ישראל 136,594 ישראלים שהחלישו את ישראל בזמן קריטי, כשהמדינה נזקקה להם ולכישוריהם. כשני שלישים מהיורדים בשנה הראשונה למלחמת עזה היו בגיל העבודה, בני 18-64.
נכון, היו גם עולים לישראל, אבל מגמה זו נמצאת בירידה ובשנת 2025 הגיעו לישראל מחצית ממספר העולים לעומת 2023 (בשלוש שנים האחרונות עלו ביחד 104,650 יהודים). מטבע הדברים, תפוקתם של העולים למשק ויכולתם להשתלב ולהחליף את היורדים נמוכה. הלוא צריך שנים בכדי להתברג ולהתייעל בתוך המערכת המשקית הישראלי.
בין 2022-2024 כ-54% מכלל היורדים היו ממחוז המרכז ותל אביב, שלבדה אחראית ל-14% מכלל היורדים. חיפה מיד אחריה עם 7.7%, ובהמשך ירושלים, נתניה, בת ים ורמת גן. חלקה של הפריפריה בעזיבה, רק 10%, מספר קטן מחלקם באוכלוסייה הכללית.
ולמי הממשלה עוזרת? כרגיל, למרכז השבע. האוצר מימן את הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה ב-18 מיליארד שקל, ועוד היד נטויה לקו הסגול בהשקעה של 11 מיליארד, ולקו הירוק בעלות 20 מיליארד. מי נהנה מכל הטוב הזה? תושבי הגליל, קריית שמונה, טבריה, צפת או באר שבע? מי שנהנה מכך הם תושבי מרכז הארץ, הקבוצה המועדפת על ידי כל הממשלות לאורך שנים, שקידשה את המרכז בכל מחיר על חשבון שאר האזורים בישראל, עם סגידה למרכז הפיננסי, העסקי וההייטקסטי של ישראל - גם על חשבון אחרים.
מסיבה זו אני מתנגד להנגיש את תל אביב ומרכז הארץ על חשבון כלל משלמי המסים, עם הקמת מערכת מטרו אדירה שעלותה 200 מיליארד שקל (מה שאומר, מהניסיון שלי, כי העלות תגיע בסופו של דבר ל-500 מיליארד) על חשבון כל משלמי המסים מכל הארץ, מקריית שמונה ועד לדימונה ושאר פזורות ישראל. רק עכשיו, עפ"י תחשבי בנק ישראל המפורטים, אנו מלקקים את פצעי מלחמת עזה הארורה, בעלות למשק המוערכת ב-352 מיליארד שקל. אפשר לעשות הפסקה בהוצאה הממשלתית, קודם לשוב ולחזק מטרופולין הזועק לעזרה וביסוס, הוא באר שבע, לפני שרצים לפרויקט העיר המקודשת תל אביב.
מדיניות של בניית ערי לוויין מוחלשות סביב באר שבע אינה מחזקת את העיר אלא מחלישה אותה. פיזור אוכלוסייה ללא ריכוז הון אנושי, תעסוקה איכותית ואיכות חיים עירונית מונע מבאר שבע להפוך למטרופולין דרומי אמיתי. כדי לאפשר צמיחה בת קיימא, על באר שבע למשוך ולשמר מעמד ביניים ומעמד גבוה לאורך שנים, מתוך ישראל ומחו"ל, באמצעות שכונות איכותיות, בתי קרקע, חיי תרבות, מסעדות ופנאי, וריכוז מצוינות בתחומי החינוך, הרפואה, המדע והטכנולוגיה.
אם חברת הענק אנבידיה מרחיבה פעילותה בעיר פי שלושה, ברור כבר שבאר שבע אינה יותר ברירת מחדל. "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה", נכתב במלכים א, פרק ה' פסוק ה. מה שטוב בתקופת השגשוג האדיר של שלמה המלך, טוב גם לישראל.