עבור א', בעל אולם שמחות ותיק בצפון הארץ, המלחמה על הבית החלה הרבה לפני 7 באוקטובר. זה התחיל בשיחות טלפון ליליות, המשיך ב"ביקורי בית" של עבריינים, והסתיים בדרישה חד-משמעית: תשלום דמי חסות (פרוטקשן) בתמורה ל"שקט". א' בחר לא להיכנע. הוא האמין בחוק, האמין במדינה וסירב להעביר שקל אחד לארגוני הפשיעה.
המחיר לא איחר לבוא. לילה אחד עלה אולם השמחות שלו בלהבות. האש כילתה הכל, את הציוד, את המבנה ואת מפעל חייו. לאחר מאבק משפטי ובירוקרטי, חברת הביטוח פיצתה אותו והוא שיקם את העסק מן היסוד. אך כעת, כשהוא מוכן לפתוח דף חדש, הוא נתקל בקיר אטום מסוג חדש: חברות הביטוח מסרבות לבטח אותו לאירועי מזיד.
בשיחה שקיים א' עם נציגת אחת מחברות הביטוח הגדולות והמוכרות בישראל, נאמרו לו הדברים בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: "מאחר שהעסק נשרף כתוצאה מהצתה מכוונת על רקע סירוב לפרוטקשן, הסיכון מבחינתנו גדול מדי. זה פשוט לא שווה לנו כלכלית לבטח עסק שנמצא על הכוונת".
גם יריב בן עמי, תושב מטולה, נתקל בתופעה דומה: "שרפו לי את העסק לפני שלוש שנים לאחר שלא נכנעתי לתופעות פרוטקשן. חברת הביטוח החזירה לי את הפוליסה ואמרה שהיא לא מבטחת אותי בגלל שזו פעם שנייה של הצתה במזיד. בתביעה נגדית הצלחתי לקבל 600 אלף שקלים מתוך נזק של ארבעה מיליון ש"ח. אני אומר לעבריינים, אנחנו לא נזוז מכאן. יש כאלה שטסים לאיראן, יש כאלה שנלחמים בג'באליה ויש אותנו שגרים על הגדר, זה המילואים שלנו"
בן עמי אומר כי תופעת הפרוטקשן גדלה מאוד בחודשים אחרונים: "כל שנה זה נעשה קשה יותר, יש אנשים שמתפעלים את העסק שלהם מהבית כדי שלא יחטפו פרוטקשן, יש אחרים שנוסעים ברכב ישן כי הם לא רוצים לעות על הרדאר של העבריינים, חייבים לשים סוף לתופעה הזו".
"זה מצב בלתי נתפס", אומר א' בכאב. "לא ייתכן שמי שלא נכנע לסחטנות ופרוטקשן והעסק שלו נשרף, ימצא את עצמו מופקר פעם נוספת הפעם על ידי חברות הביטוח של המדינה. זו כניעה מוחלטת לארגוני הטרור כאן באזור. אם אני לא יכול לבטח את העסק, אני לא יכול לקבל אשראי, אני לא יכול לעבוד. בעצם אומרים לי: 'או שתשלם לעבריינים, או שתסגור'".
התופעה הזו, כך נראה, אינה מקרית. בעלי עסקים נוספים בצפון מדווחים על קשיים דומים, מה שיוצר "רצועת הפקרה" כלכלית שמשלימה את הטרור האזרחי ברחובות.
ד"ר רות קבסה אברמזון, יו"ר הפורום ליהוד הגליל, תוקפת בחריפות את התנהלות חברות הביטוח וקוראת לממשלה להתערב באופן מיידי: "כשחברת ביטוח מסרבת לבטח עסק בגלל איומי פרוטקשן, היא מעבירה מסר ברור לכל בעל עסק: 'תשלמו לעבריינים, כי אנחנו לא נהיה שם בשבילכם אם העסק שלכם יישרף'. זוהי כניעה מבישה וחסרת אחריות לאומית, לא ייתכן שהמגזר העסקי יפקיר את חלוצי הגליל בשעתם הקשה ביותר.
"אנו דורשים מממשלת ישראל לחוקק לאלתר חוק שיאסור על חברות ביטוח לסרב לבטח עסקים שנפגעו מפעילות חבלנית או פלילית על רקע לאומני ופרוטקשן. המדינה חייבת להקים קרן ערבות ממשלתית או לכפות על החברות ביטוח חובה לעסקים אלו. מי שעומד בחזית מול הפשיעה בצפון לא יכול להישאר חשוף בצריח מול הציניות של חברות הביטוח. בד בבד, על המדינה להגדיר את הפרוטקשן כפשע לאומני ולהפעיל את כל הכלים העומדים לרשותה על מנת למגר אותו".
בשלב זה, א' ובעלי עסקים נוספים נותרים תלויים באוויר. ללא כיסוי ביטוחי, כל יום של פעילות הוא הימור על כל הקופה. "הצלחתי להקים את המבנה מהאפר", מסכם א', "אבל נראה שהאטימות של חברות הביטוח עלולה לשרוף לי את העתיד יותר מהאש של העבריינים".