1.
צמיחת המשק אדירה ועומדת השנה על 5.2% - ובשנה הבאה 4.3%, כך עפ"י הערכת מחלקת המחקר של בנק ישראל אותה הציג הנגיד פרופ' אמיר ירון לוועדת הכספים של הכנסת. משלחת של קרן המטבע הבינלאומית שזה עתה סיימה ביקורה המקצועי בישראל אומרת כי המשק הישראלי גילה חוסן ניכר ולאחר הפסקת האש הפעילות הכלכלית הואצה באופן ניכר.
חברי המשלחת בדעה כי הצמיחה אף תואץ בטווח הקרוב. עוד אומרים חברי הקרן כי ישנם גם סיכונים, כולל כתוצאה ממתחים אזוריים מחודשים.
עוד מצביעה הקרן על מספר נקודות כנגזרת מהלמחמה: הוצאות הביטחון נותרו גבוהות, פרמיות הסיכון גבוהות יותר והיצע העבודה מוגבל עקב גיוס צבאי ממושך וזמינות מופחתת של עובדים שאינם ישראלים. לחצים אלה יחמירו אתגרים מבניים ארוכי טווח. חברי קרן המטבע הבינלאומית אומרים ללא כחל וסרק כי העלאת היצע העבודה והפריון הפכו דחופים יותר ויותר כדי להתגבר על האילוצים ולהגביר את הצמיחה בטווח הבינוני.
ולמרות הסכנות בתחום המחסור בכוח העבודה, ההערכה של קרן המטבע הבינלאומית היא כי התוצר יעלה השנה ב-4.8% - פחות מהתחזית האמורה של בנק ישראל וזאת לאחר צמיחה של 2.9%, להערכתם, ב-2025. סוכנות הדירוג מודי'ס צופה השנה צמיחה של 5% ובשנה הבאה, 2027, 3.5% - גם כאן פחות מבנק ישראל.
2.
אחת הסיבות לסיכון לטווח ארוך, אומרים חברי קרן המטבע הבינלאומית, היא השתתפות נמוכה מתמשכת בשוק העבודה בקרב קבוצות ספציפיות - כלומר, חרדים - שתכביד על התחזית הכלכלית לטווח הבינוני.
נחזור לדברי הנגיד, שאומר כי מה שמדאיג בנתונים שהונחו בפני ועדת הכספים של בית הנבחרים הישראלי הוא הנתון כי המשק נמצא כיום עדיין ב-3.5% מתחת לפוטנציאל הצמיחה שלו, "פער התוצר" בשפת הכלכלנים, דהיינו ההפרש בין התוצר בפועל לבין התוצר שהמשק יכול לייצר בתעסוקה מלאה, מבלי לגרור ללחצים אינפלציוניים.
עפ"י הבנק המרכזי, פער זה שהוא למעשה הפסד תוצר פוטנציאלי, יישאר ברמה של 1.5% אפילו בסוף 2027. לטווח הארוך צוות קרן המטבע הבינלאומי מחזיק בעמדה כי הצמיחה תהיה בשיעור שנתי של 3.5% לעומת 4% לפני המלחמה. הירידה הצפויה בקצב הצמיחה נובעת מהשפעות המתמשכות הקשורות לסכסוך, כולל עלייה בהוצאות הביטחון וגיוס כוחות מילואים, פרמיות סיכון גבוהות יותר וכן זמינות מופחתת של עובדים שאינם ישראלים.
השפעות אלו מחריפות אתגרים מבניים קיימים, כגון ירידה בגידול האוכלוסייה בגיל העבודה והשתתפות נמוכה בשוק העבודה ובכישורים בקרב קבוצות ספציפיות, בתרגום חופשי אין לעובדים, מהסקטור החרדי בעיקר, כישורים להתמודדות עם משק מודרני צמא לצמיחה מוטת טכנולוגיה וחידושים.
3.
מה עוד גורם לפער בתוצר? מחסור בעובדים. פשוט אין מספיק עובדים במשק לעבודות צווארון אפור. חסרים גם עובדים בעלי מיומנויות גבוהות בתחומי תעשיות העילית. נמנה את הסיבות למחסור בעובדים: בראש ובראשונה - הירידה לחו"ל בשלוש השנים האחרונות בהיקף נטו (יורדים לעומת חוזרים) של 136,594 נפ, כפי שציינו כאן בשבוע שעבר. קרן המטבע הבינלאומית מזהירה כי חידוש הסכסוכים האזוריים יהדק את מגבלות ההיצע, יגביר את ההגירה, יפגע באמון המשקיעים והצרכנים ובכך יחליש את הצמיחה תוך העלאת האינפלציה.
הסיבה השניה למחסור בעובדים: כישלון המדינה להגדיל את שיעור השתתפות החרדים (הגברים) בשוק העבודה המודרני, שחלקו נובע מכך שהגברים החרדים אינם מתגייסים לצבא, מה שהיה מגביר את רצונם להיכלל בכוח העבודה הישראלי המתוחכם והיעיל. היעד המוצהר של הממשלה היה להגיע בשנת 2030 לשיעור תעסוקת חרדים של 65%, אך הוא הגיע לשיא של 55.5% בלבד בשנת 2022 ושב וירד בשנת 2023 לאחר שהממשלה הגדילה את תקציב הישיבות.
לגברים החרדים אין מיומנויות של משק מודרני, הם אינם שולטים במתמטיקה ובאנגלית ואין להם שום אוריינות דיגיטלית, שהיא ממש הכרחית בחברה הישראלית המודרנית שכבר רחוקה שנות אור מהשטעטל במזרח אירופה. מנגד, אצל נשים חרדיות שיעור התעסוקה עומד על 88%, בעוד אצל לא חרדיות 82.4%. החרדיות עובדות גם בחלק מצורכי תעשיית העילית.
עוד בתחום התעסוקה - הגברים הערבים, ששיעור תעסוקתם יורד (בין השאר בגלל המשבר בנדל"ן) לכ-75%, בעוד אצל הנשים הערביות חלה עלייה לכמעט 45%. קרן המטבע הבינלאומית ממליצה לממשלה להמשיך בשנת 2027 בתוכנית לקידום חרדים ונשים ערביות ולצמצם את פערי המיומנויות, כפי שהוחל בשנת 2022 עם מעט הצלחה בקרב החרדים.
בנוסף נדרשת פעולה נחרצת יותר, כולל אכיפת תוכניות ליבה במתמטיקה, מדעים ואנגלית, הרחבת הכשרה מקצועית וטכנולוגית ועיצוב מחדש של תמריצים פיסקליים לעידוד כניסה לשוק העבודה, אומרת קרן המטבע הבינלאומית. תמריצים פיסקליים - הכוונה להפחית את התשלומים לחרדים בכדי לאלץ אותם לצאת לשוק העבודה.
סיבה שלישית למחסור בעובדים היא הפחתה משמעותית של מספר העובדים הפלסטינים. עד לרבע השלישי של 2023, טרם הטבח בשמחת תורה, עבדו בישראל 128,100 ערבים המתגוררים בשטחי הרשות, וברבע הרביעי של 2024 מספרם ירד ל-41,200, כך עפ"י הלמ"ס. בפועל, ישנם עשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים (אחד מהם אף נתפס בביתו של מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך).
סיבה רביעית היא העובדים מחו"ל, שמספרם אומנם גדל מ-132,300 ברבע הרביעי של 2023 ל-165,200 ברבע האחרון של 2024, אבל אין בכך מספיק כדי לפצות על אובדן העובדים הפלסטינים. כלל העובדים הזרים במשק - מחו"ל, יהודה ושומרון וחבל עזה - עמד בנובמבר האחרון על 221,136 לעומת 192,557 שנה קודם לכן, ועדיין נמוך בהשוואה ל-232,242 ערב המלחמה, עת עבדו בישראל גם העזתים, שחלקם אספו מודיעין על ישראל.
סיבה חמישית למחסור בעובדים היא כי בסוף שנת 2024 עדיין היו 67,400 מפונים מבתיהם בגבול הצפון שעדיין חוששים לחזור ולגור ביישובים, בעיקר לאלה במרחק עד 5 ק"מ מהגבול. אומנם מדובר בירידה מ-128,600 מופנים בסוף 2023, אך עדיין חלק לא חזרו לביתם וחלק לא התערו מחדש בשוק העבודה. שיעור התעסוקה אצל בני 15 ומעלה במרחק עד 5 ק"מ מהגבול הלבנוני ירד מ-63% לפני המלחמה ל-58.5% ברבע הראשון של 2025, כך לפי הלמ"ס, שמצאה כי ביישובים צמודי גדר בגבול עזה הייתה ירידה בשיעור התעסוקה מ-74.2% לפני המלחמה ל-67.1% בשנת 2024 והתאוששות ל-73.1% ברבע הראשון של 2025.
סיבה שישית למחסור בעובדים במשק הישראלי היא העובדה שחלק מציבור העובדים והתורמים הגדולים למשק הישראלי הלך, ועדיין הולך, למילואים ארוכים. עם פרוץ המלחמה 3.4% מכלל העובדים במשק היו במילואים, מספר שירד אט-אט ל-0.5% ברבע הראשון של 2025. זה המקום להדגיש כי היוצאים למילואים הם בדרך כלל אנשים יותר מיומנים, יותר חרוצים, יותר תורמים למשק בימים רגילים, החסרים במקומות העבודה בחברה האזרחית היצרנית.
סיבה שביעית היא העובדה כי מספר הישראלים שסובלים ומוכרים במרשם הציבורי כאנשים עם מוגבלויות עלה מ-1.163 מיליון בשנת 2023 ל-1.32 מיליון בשנת 2024. שימו לב, מספר האנשים שקיבלו מהמוסד לביטוח לאומי גמלת נכות וגמל סיעוד קפץ מ-385,200 בשנת 2023 ל-416,900 בשנת 2024. כך לדוגמא מספר האנשים עם מוגבלות נפשית ביישובים צמודי גדר מול עזה עלה מ-1,600 בשנת 2023 ל-8,600 בשנת 2024, וביושבי עזה במרחב מ-9,500 ל-21,300. בגבול לבנון מספר הזכאים לגמלה בגין מוגבלות נפשית עלה מ-68,900 ל-74,800 נפש.
סיבה שמינית ועצובה למחסור בעובדים היא העלייה המשמעותית שחלה במספרם של נכי צה"ל, מ-69,700 לפני המלחמה ל-72,500 בשנת 2024. עלייה משמעותית חלה בקרב בני 18-24 בשעור של 21.6% ובקרב בני 25-39 עליה של 9.9%. בקרב נכי צה"ל מספר הסובלים מפגיעה נפשית עלה ב-18.1% ל-16,100, נכי צה"ל עם צלקות - עלייה של 6.6% ל-18,600. נכי צה"ל, להם אנו חייבים את המשך שגרת חיינו, עובדים ברובם ככל הנראה, אך מטבע הדברים אינם יכולים לעבוד בעוצמות שהיו להם טרם הפציעה. אנו חייבים להם טיפול מתמשך.
4.
מטבע הדברים, וכיוצא מהאמור לעיל, מספר המשרות הפנויות עולה בד"כ בהתמדה מאז המלחמה, מ-128,115 ברבע הראשון של 2024 ל-138,640 ברבע הראשון של 2025 ועד ל-147,210 ברבע השלישי של 2025. מחסור של בעלי משלח יד אקדמי עלה מ-19,717 ברבע הראשון של 2024 ל-25,093 ברבע השלישי של 2025.
מספר המשרות למנהלים על מ-2,210 ל-3,408. המחסור של הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה עלה מ-9,961 ל-12,506. ככל הנראה חלק מהטכנאים והנדסאים נספג במערכת הצבאית והבטחונית, כך שנותר פחות לתעשייה האזרחית. אפילו פקידים כלליים ועובדי משרד מחוזרים, והביקוש עלה מ-6,165 ל-10,369 במחסור.
באין אבטלה, הציבור רוכש וקונה כפיצוי על הדיכאון הלאומי, והתוצאה היא שמספר עובדי המכירות והשרותים במחסור עלה מ-36,425 ל-42,140. הביקוש לעובדים בלתי מקצועיים עלה מ-17,260 ל-17,730. רק בביקוש לעובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי הייתה ירידה במספר המשרות הפנויות מ-37,069 ל-33,277 ברבע השלישי של 2025, ההאטה בענף הבנייה נותנת אותותיה.
המחסור בעובדים גורר לעלייה בשכר. כל עובד שמציע עצמו, נחטף לאחר שבהרבה מקרים דרישותיו נענות בהעלאות שכר ניכרות למעסיקים. פשוט אין להם ברירה. השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים, כולל זרים, היה כבר בנובמבר 2025 13,588 שקל - עלייה של 4.6% במשך 12 חודשים, שהיא עליה ריאלית, כלומר בניכוי אינפלציה של 2.2%. בדצמבר, עפ"י נתוני הבזק, כלומר לא סופיים, השכר הנומינלי כבר זינק ל-14,349 שקל - הפעם עלייה בקצב של 3.1% לעומת דצמבר 2024.
אצל העובדים הישראלים השכר טיפס ל-14,677 שקל לחודש. מספר המשרות בדצמבר האחרון כבר הגיע ל-4.361 מיליון - עלייה של 2.3% לעומת דצמבר 2024, מזה של ישראלים 4.161 מיליון - עלייה של 1.6% לעומת דצמבר 2024. קצב גידול המשרות גבוה מקצב גידול האוכלוסייה (1.1%). ובאין מספיק עובדים וכשהשכר עולה וישנה דרישה לעלייה ברמת החיים, נוצר כח הנעה, מוטיבציה, בקרב העובדים. מפיקים יותר ממה שנתון מבחינת כח העבודה וההון המושק בייצור התעשייתי.
ואכן, ב-11 החודשים הראשונים של שנת 2025 הייצור התעשייתי זינק עפ"י נתונים מנוכי עונתיות של הלמ"ס בשיעור שנתי של 10%, בעוד מספר המשרות עלה רק ב-1.2% ומספר השעות ב-0.7% בלבד. מדהים כיצד מייצרים הרבה יותר עם פחות כח אדם ושעות תשומה נדרשות.
בשלושת החודשים ספטמבר-נובמבר הפלא התעצם: הייצור התעשייתי עלה בשעור שנתי של 17.1% עפ"י נתוני המגמה, ומספר המשרות עלה בשיעור שנתי של 1.6% בלבד ומספר שעות העבודה עלה בכלל בשעור שנתי של 1.2%. מפליא. נכון מרבית ה"פלא" טמון בתעשיית הטכנולוגיה העילית, והעלייה בפריון העבודה הייתה בקצב נמוך בהרבה מההייטק, גם בתעשייה המסורתית.
5.
ללא ספק מי שמציל את המשק הישראלי הוא מגזר ההייטק. עפ"י נתוני הבנק המרכזי שהוצגו ע"י הנגיד לוועדת הכספים של הכנסת, מעל 40% מצמיחת התוצר העסקי בשנים האחרונות מקורו בסקטור ההייטק, ו-16% מהתוצר בישראל מיוצר ע"י חברות הייטק. שימו לב: כשליש מהכנסות המסים מעבודה הוא משכירים בענפי ההייטק, המהווים 11.5% מכלל השכירים במשק ו-15% מכלל השכירים בסקטור העסקי.
השכר בהייטק עמד בנובמבר 2025 על 28,262 שקל לחודש, פי 2.1 מהשכר הממוצע במשק, כך הלמ"ס. עפ"י הבנק המרכזי, כ-57% מכלל ייצוא סחורות ושרותים מיוחס לחברות ההייטק. נאמר שזה מסביר את ייסוף השקל האדיר. נציין כי כאשר עמיר פרץ היה יו"ר ההסתדרות הוא התחייב בשנת 2006 לשכר מינימום של 1,000 דולר לחודש. בחודש דצמבר האחרון השכר הממוצע במשק היה 4,342 דולר לחודש, ושכר המינימום יהיה באפריל השנה 6,443.85 - כ-2,066 דולר בזמן כתיבת שורות אלה.
כדי להמשיך ולצמוח היטב בשנים הקרובות, צמיחה שהיא חיונית לחוזקו של המשק עליו מסתמך העם, חייבים לנקוט בצעדים הבאים: להגביר את השימוש בבינה מלאכותית שיכולה לחסוך כוח אדם רב חסר שהמשק משווע אליו; להעלות את גיל הפנסיה באופן חוקי ולא וולונטרי, כנהוג בדנמרק, שם גיל הפנסיה עולה ככל שתוחלת החיים עולה. הגיל יעלה מ-67 השנה ל-68 בשנת 2030 ובהמשך לגיל 70. לזקנים יש מה לתרום, אז למה שהמשק לא יעשה בזה שימוש?
שימוש בבינה המלאכותית חייב להיעשות גם בתחום גביית מסים בכדי להקצות עוד תקציב להכשרה מקצועית רלוונטית לאלה שנשארו מאחור מבחינת היכולות, למשק הישראלי, השכלה עכשווית ולא השכלה של המאה ה-19, כפי שחלק מהאוכלוסייה אוחז בה בעודו מקבל קצבאות והקצבות ללא תרומה לחברה.