נתוני קרן המטבע הבינלאומית (IMF) לשנת 2025 מציגים תמונה מרתקת של המאזן הכלכלי במזרח התיכון, כאשר טורקיה ממשיכה להוביל עם תוצר מקומי גולמי (GDP) של כ-1.57 טריליון דולר, ואילו ישראל שומרת על מקומה השלישי באזור עם תוצר של 611 מיליארד דולר, גם כאשר היא מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים קשים.
טורקיה: כוח כלכלי אזורי עם אתגרים פנימיים
הכלכלה הטורקית מסיימת את 2025 עם תוצר של כ-1.48 טריליון דולר, המשקף עלייה דרמטית מ-238 מיליארד דולר בלבד ב-2002. לפי נתוני הבנק העולמי, צמיחת הכלכלה הטורקית צפויה להסתכם ב-3.5% ב-2025, כאשר מגמת הצמיחה נתמכת במדיניות מוניטרית הדוקה, צמצום פיסקאלי מתון וצמיחה גלובלית צנועה.
לפי דיווחים מספטמבר 2025, הכלכלה הטורקית רשמה צמיחה של 3.7% בשנה בשבעון השלישי של 2025, כאשר שר האוצר והכלכלה מחמט שמשק הודיע כי ההכנסה השנתית הלאומית חצתה את סף ה-1.5 טריליון דולר. יתרה מכך, הייצוא התורכי הגיע לשיא של 390 מיליארד דולר נכון לאוקטובר 2025, כאשר ייצוא הסחורות הגיע ל-270 מיליארד דולר.
אולם, האתגר המרכזי של טורקיה נותר האינפלציה הגבוהה. לפי נתוני נובמבר 2025, האינפלציה הגיעה ל-31.07%, הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, כאשר הבנק המרכזי הטורקי צופה אינפלציה של 31%-33% בסוף השנה, עם ירידה מתמשכת לכיוון 13%-19% ב-2026.
סעודיה: גיוון כלכלי תחת חזון 2030
המלכה הסעודית שומרת על מקומה השני באזור עם תוצר של כ-1.27 טריליון דולר. לפי נתוני רבעון שני של 2025 שפרסמה הרשות הכללית לסטטיסטיקה (GASTAT), התוצר הריאלי של סעודיה גדל ב-3.9% ברבעון השני של 2025 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2024. הצמיחה נבעה מעלייה בכל הפעילויות הכלכליות העיקריות, כאשר הפעילויות שאינן נפט רשמו את הצמיחה הגבוהה ביותר - 4.7%.
המלכה ממשיכה במאמציה לגיוון הכלכלה במסגרת תכנית "חזון 2030", אך נכון ל-2024, סעודיה הצליחה רק באופן צנוע להפחית את תלותה בנפט. הנפט והגז עדיין מהווים כ-22.3% מהתמ"ג הסעודי וכ-55% מהכנסות הממשלה.
לפי דוחות של PwC מנובמבר 2025, מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC), בראשות סעודיה, מציגות ביצועים חזקים בכל המגזרים כמעט, כאשר רוב המגזרים גדלו בלפחות 3% ובמספר מקרים נרשמו רווחים דו-ספרתיים.
ישראל: חוסן כלכלי תחת לחץ ביטחוני
על אף המלחמות והמשבר הביטחוני, ישראל שומרת על מקומה השלישי באזור עם תוצר של כ-611 מיליארד דולר. לפי קרן המטבע הבינלאומית, צפויה הצמיחה להסתכם ב-2.5% ב-2025. המשק הישראלי הוכיח חוסן יוצא דופן למרות האתגרים הביטחוניים המשמעותיים.
עם זאת, המחיר הכלכלי של המלחמות היה משמעותי. לפי נתוני ויקיפדיה, המשק הישראלי התכווץ ב-3.5 אחוזים ברבעון אפריל-יוני של 2025, כאשר המלחמה עם איראן סגרה עסקים רבים והשפיעה לרעה על הוצאות הצרכנים, היצוא וההשקעות.
למרות זאת, מגזר הטכנולוגיה הישראלי רשם עלייה היסטורית בפעילות היציאות ב-2025, עם שווי כולל של מיזוגים, רכישות והנפקות ראשוניות המגיע ל-58.8 מיליארד דולר - עלייה של 340% לעומת 13.4 מיליארד דולר שדווחו ב-2024. בנוסף, כ-1,686 חברות טכנולוגיה ישראליות העסיקו למעלה מ-30,000 עובדים באירופה נכון לינואר 2025.
איחוד האמירויות: מנהיגות בגיוון כלכלי
איחוד האמירויות במקום הרביעי עם תוצר של כ-569 מיליארד דולר, כאשר הכלכלה צפויה לצמוח ב-4.9% ב-2025 על פי תחזיות של רויטרס. האמירויות הצליחו לבצע גיוון אפקטיבי מעבר לנפט, כאשר מגזרים שאינם נפט (תיירות, תעופה, סחר, פיננסים, נדל"ן, טכנולוגיה) מהווים כעת חלק ניכר מהתמ"ג.
לפי נתוני ה-IMF, תוצר לנפש של איחוד האמירויות (PPP) מוערך ב-82,000 דולר, והתוצר הנומינלי לנפש הוא כ-51,290 דולר. המדינה גם מקדמת אזורים חופשיים, בעלות זרה ליברלית ומושכת עסקים רב-לאומיים - מה שמאפשר לה להתחרות ברמה גלובלית.
מדינות נוספות: מצב מעורב
איראן (מקום חמישי - 356.5 מיליארד דולר): התחזית עבור איראן הידרדרה בחודשים האחרונים. הידוק הסנקציות הבינלאומיות מאז ספטמבר מאיים לשחוק עוד יותר את הכנסות הנפט וימנע השקעות פרטיות נחוצות. קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית צמיחת התוצר ל-2025 ב-0.9 נקודות אחוז, ל-0.7% בלבד.
מצרים (מקום שישי - 349.3 מיליארד דולר): הכלכלה המצרית גדלה ב-4.9% בשנה במחצית הראשונה של 2025, בסימן הביצועים הטובים ביותר של שישה חודשים מאז 2021. עם זאת, מצרים נותרה מדינה מתפתחת עם תוצר לנפש של כ-5,500 דולר.
קטאר (מקום שמיני - 222.1 מיליארד דולר): קטאר נחשבת למדינה העשירה ביותר במזרח התיכון על פי מדדי תוצר לנפש (PPP). ההכנסה הגבוהה לנפש נובעת ממאגרי הגז הטבעי העצומים, יצוא LNG והשקעות ריבוניות גדולות.
מסקנות: אזור בשינוי
הדירוג הכלכלי של מזרח התיכון ב-2025 משקף אזור הנמצא במעבר. בעוד טורקיה מובילה מבחינת גודל כלכלי מוחלט, היא מתמודדת עם אתגרים של אינפלציה גבוהה. סעודיה ומדינות המפרץ מתקדמות במאמצי גיוון, ואילו ישראל מפגינה חוסן מרשים למרות האתגרים הביטחוניים.
לפי דוח של הבנק העולמי מאוקטובר 2025, התמ"ג האזורי צפוי לצמוח ב-2.8% ב-2025 וב-3.3% ב-2026, עלייה מ-2.3% ב-2024, מונע על ידי ביצועים טובים יותר מהצפוי במדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ וביבואניות נפט מתפתחות.
הסיכונים כוללים ביקוש גלובלי חלש יותר, תנאים פיננסיים מחמירים, התחדשות מתחים גיאופוליטיים ומכות אקלים - כל אלה עלולים להכביד על הצמיחה, מה שמדגיש את הצורך בזהירות פיסקלית ורפורמות מבניות.
**הנתונים מבוססים על תחזיות ואומדנים של קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וארגונים בינלאומיים אחרים נכון לסוף 2025. נתונים סופיים עשויים להשתנות.