לפני כמה חודשים, אחרי שנכשל כליל במלחמה ביוקר המחיה, שלף שר האוצר שפן: הכפלת שווי הסחורות המותרות לייבוא לישראל ללא מס מ-75 דולר (כ-250 שקל) ל-150 דולר, (קרוב ל-500 שקל) שיוכל כל אזרח ישראלי "לייבא" (כלומר לרכוש אונליין מאתרים בחו"ל, לא כולל סיגריות ואלכוהול) מבלי לשלם מיסים.
אגודות הסוחרים בישראל כמעט שיצאו מדעתן: המסחר הקמעונאי, שאך התאושש ממשבר הקורונה ונפגע קשות מחודשי הלחימה הממושכים, עוד לא הספיק לנשום לרווחה - וכבר מהלומה שכזאת?
ברשותכם נחסוך את הדיון המחודש בביטול המס על סחורות בשווי של עד 150 דולר, ורק נציין כי הצעד הזה, שבקרוב ימלאו לו חודשיים, נמצא בסכנה ברורה ומיידית של ביטול, עת תתכנס מליאת הכנסת בשבוע הבא כדי לדון בביטול הפטור ממס שהעניק שר האוצר.
עוד נוסיף, מבלי לשקוע בנבכי הבירוקרטיה, כי גם במקרה של החלטה של הכנסת על "ביטול הביטול", לא מדובר בסוף פסוק, אלא רק בחזרת הנושא לוועדת הכספים, שכן שר האוצר רשאי לבטל מס גם ללא אישור מליאת הכנסת. מבולבלים? גם אנחנו - וזה בדיוק העניין.
נדמה שהפרשה הזאת משקפת ומזקקת את כל תחלואי הכלכלה הישראלית: שר אוצר שנכשל בהכנסת תחרות בריאה למשק הישראלי, בעיקר בכל הקשור למוצרי צריכה, מחליט לפתוח את המשק לתחרות מחו"ל, באופן שאולי ייטיב עם הציבור, אבל יפגע קשות בסוחרים המקומיים, שמעסיקים לא מעט עובדים.
לובי אפקטיבי
מיותר לציין שהעובדים בענפי המסחר באופנה למשל, מגיעים לא אחת מהשכבות החלשות ביותר בחברה הישראלית (למשל מוכרנים ברשתות אופנה).
אז הצעד שנוי במחלוקת, אבל אין ספק שהיה מקל מעט על כיסו של הציבור, כי לכולנו כבר נמאס לראות את אותו הבגד שנמכר באותה רשת בחו"ל במחיר X, עולה בישראל Y (שהוא לרוב X בתוספת 30%-40%).
הזעקה שקמה מצד הקמעונאיים ברורה ואולי אף מוצדקת, אבל גלגולה משקף את ההשפעה הפסולה שיש לקבוצות לחץ בעלות אינטרסים של רווח והפסד על פוליטיקאים, בעיקר ערב פריימריז. כך דחף הלובי את ח"כ אלי דלל ואחרים, ליזום את הדיון הדחוף במליאה.
בינתיים התברר שלא רק חלם יש כאן, אלא חלם על חלם על חלם... למה? כי מיד לאחר כניסת הכפלת הפטור לתוקף, הורה שר האוצר להקצות כמיליון שקלים מתקציב הפרסום של משרדו לטובת קמפיין שיפאר את המהלך.
למה נדרש קמפיין? ובכן זה קצת כמו הקמפיין של משרד התחבורה על הרפורמה בתחבורה הציבורית וקצת כמו הקמפיין הפופוליסטי לעידוד הקולנוע הישראלי הפופולרי מטעם משרד התרבות והספורט:
נועד לכאורה להסביר לציבור, אבל בעצם להחמיא לשרים שלא עושים למעננו דבר וחצי דבר - ועל הדרך לקנות אחיזה דרך הכיס בתקשורת - מי זקוק בכלל לחקיקה של קרעי כשאתה המפרסם הגדול ביותר בטלוויזיה (ולא רק בה)?
הפטור שנפטר
אז מה היה לנו כאן? צעד פופוליסטי של שר אוצר, שנועד לחפות מעט על כישלון מוחלט במלחמה ביוקר המחיה, חברי כנסת שנתונים למרותן של קבוצות לחץ בעלות אינטרסים, פטור שאולי ייגנז, מיליון שקלים מכספי הציבור שיושקעו בקמפיין לקידום "רפורמה" שחייה עלולים להסתיים בתוך כחודשיים - ובעיקר עם לקח אחד ברור: אנחנו, אזרחי ישראל, הלקוחות של הממשלה והצרכנים של המסחר, שוב נדפקנו.
כי עד שהממשלה כבר עושה משהו, מיד מתברר שהיא אולי לא בדיוק יכולה להשלים את המהלך, בטח לא בשנת בחירות, עניין שמלווה כצל את כל החלטות הממשלה בעת הזו.
זה לא משנה אפילו מי ינצח: אם הקמעונאות המקומית, בעיר בתחום האופנה, תקרוס - יפוטרו עובדים, יפונו שטחי מסחר ובסופו של דבר שכרנו לטווח הקצר עלול לצאת בהפסדנו בטווח הארוך. לעומת זאת אם תבוטל הכפלת סכום הייבוא הפטור ממס, נהיה שבויים בידי סוחרים מקומיים שיכורי-ניצחון ואולי גם נפסיד מיליון שקלים, ככה בקטנה, מקמפיין מיותר. הנה כי כן, גם הפטור הזה עוד יעלה לנו ביוקר.