1.
מודל הבינה המלאכותית "קלוד" של אנטרופיק לקח חלק במבצע של הצבא האמריקאי ללכידתו הנועזת של נשיא ונצואלה לשעבר ניקולס מדורו בתחילת ינואר, כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל בשבוע שעבר.
הסטארט-אפ העומד בראש חנית מהפכת הבינה המלאכותית, הממוקם בסן פרנסיסקו, מאיים על חברות תוכנה ויישומים בכל העולם, שמניותיהן צוללות כתוצאה מכך.
הפעילות של אנטרופיק נחשבת לאחד מעמודי התווך של המהפכה התעשייתית החמישית, Industry 5.0. הפריסה של "קלוד" הגיעה דרך שותפות של אנטרופיק עם חברת הנתונים פלנטיר טכנולוגיס, שפלטפורמות שלה נמצאות בשימוש נרחב על ידי משרד ההגנה האמריקאי ומשמשת גם לאכיפת החוק הפדרלי בארה"ב. הפנטגון דוחף חברות טק מובילות להנגיש את כלי הבינה המלאכותית שלהן ברשתות מסווגות, ללא רבות מהמגבלות הסטנדרטיות שהחברות מיישמות על משתמשים.
חברות בינה מלאכותית רבות בונות כלים מותאמים אישית עבור צבא ארה"ב, שרובם זמינים רק ברשתות לא מסווגות המשמשות בדרך כלל לניהול צבאי. אנטרופיק היא היחידה הזמינה במסגרות מסווגות דרך צדדים שלישיים, אך הממשלה עדיין מחויבת למדיניות השימוש של החברה. מדיניות השימוש של אנטרופיק, שגייסה 30 מיליארד דולר בסבב הגיוס האחרון שלה וכעת מוערכת ב-380 מיליארד דולר, אוסרת על שימוש בקלוד לתמיכה באלימות, תכנון כלי נשק או ביצוע מעקב.
2.
מיום ליום גובר איום הבינה המלאכותית, ה-AI, על חברות תוכנה, ועם פרסום יכולותיה של אנטרופיק בוחנות החברות הוותיקות את אסטרטגיית הקיום שלהן והפיתוח הייחודי בעתיד. היות והאינטליגנציה המלאכותית של אנטרופיק תתחרה ישירות ובקלות בחברות קיימות בתחום החדשנות והפיתוח באמצעות אוטומציה של תהליכים רבים שיובילו לחסכון אדיר בזמן ומשאבים, החברות בתחומי ה-AI בלחץ אדיר.
אנטרופיק בידלה את עצמה על ידי התמקדות בהכשרת המודלים שלה בקידוד, כאשר הקוד של קלוד צובר תאוצה חזקה בקרב מפתחים ומסייע לחברה להשיג יתרון על פני יריבותיה בשוק הבינה המלאכותית הארגונית.
קלוד הוא צ'טבוט בינה מלאכותית שפותח על ידי החברה המבוסס על 52 מיליארד פרמטרים ומסוגל לנהל שיחות טבעיות עם משתמשים באמצעות ממשק של הודעות טקסט. ביולי 2023 הוצג קלוד 2 ובשנת 2024 הוצג קלוד 3 ב-159 מדינות. הביצועים שלו עלו על אלה של מודל GPT-4 של חברת OpenAI, הנחשב למודל השפה הגדול והפופולרי ביותר, במספר מדדים מקובלים בתעשיית מודלי השפה הגדולים. אנטרופיק מפרסמת גם מחקרים על יכולת של מערכות למידת מכונה, התמקדות בלהפוך את מודלי השפה לבטיחותיים יותר.
כל חברות הטכנולוגיה בתחום התוכנה והיישומים יאלצו לאמץ ולהתאים עצמן לחדשנות הגורפת של אנטרופיק. המשוואה ברורה: להשתפר או להיסגר. אנו עדים כבר כעת לנפילת ערכן בשווקי המניות של חברות התוכנה בעולם ובישראל. הנהירה של המשקיעים לחברת Anthropic - עדיין חברה פרטית לא מונפקת - גוברת.
אנטרופיק נוסדה בשנת 2021 ע"י האחים דניאלה ודריו אמודיי, ששמשו כבכירים ב-OpenAI מיום הקמתה. בתחילת 2026 השיקה אנטרופיק מוצר חדש בשם Claude Cowork, שהוביל לאחת המפולות החדות ביותר שידע מגזר התוכנה (SaaS) בשנים האחרונות: ביום מסחר אחד נפל שווי מניות תוכנה בעולם בכ-300 מיליארד דולר. הגורם הישיר היה השקת ה-Legal Plugin של אנטרופיק, שהיה חלק מ-Claude Cowork.
המוצר עשה שימוש במודל שכבר הוכיח יכולות גבוהות של אוטומטיזציה בתהליכי עבודה שלמים, כמו סקירת חוזים ובדיקות ציות, שעד אז נחשבו ל"מבצר" של חברות תוכנה ייעודיות או צוותים אנושיים גדולים. המשקיעים נבהלו מהמעבר של אנטרופיק ממכירת "המודל", כלי עזר, למכירת "זרימת העבודה "Workflow, מה שאיים להפוך את תוכנות ה-SaaS המסורתיות למיותרות. גם מניות עם בסיס ישראלי נפלו, כמו מג'יק, מטריקס, וואן טכנולוגיות, מאנדיי וגם WIX.
3.
בעוד שהמהפכה התעשייתית הרביעית (4.0) התמקדה באוטומציה, ה"אינטרנט של הדברים" ויעילות מקסימלית של מכונות, המהפכה החמישית מחזירה את הגורם האנושי למרכז, אך הפעם בשיתוף פעולה הדוק עם בינה מלאכותית.
מה שמאפיין מהפכה זו הוא שיתוף הפעולה אדם-מכונה: התאמה אישית, ייצור מוצרים המותאמים אישית למשתמש וכן אספקטים של קיימות ואתיקה עם דגש על השפעה חברתית וסביבתית. כמו בכל מהפכה תעשייתית, גם המהפכה הזו תגיע עם מחיר: חברות בעולם ינסו להילחם, ואז ייסגרו, ורבים יאבדו את עבודתם ואף יראו את המקצוע שבו עסקו נכחד מהעולם.
אנטרופיק כבר גייסה לפני מספר חודשים 13 מיליארד דולר לאחר שמשתמשים מצאו כי השימוש בבינה המלאכותית של Claude עושה נפלאות. יריבתה של אנטרופיק, OpenAI, מתכוונת לגייס 100 מיליארד דולר, ושתיהן מבקשות להירשם למסחר לקראת הקיץ. כמו בכל עניין, גם במקרה הזה אילון מאסק המכוון להיות הטריליאנדר הראשון (עשיר במונחי טריליוני דולרים), אף הוא במרוץ לאחר שהשיק את xAI. מאסק קופץ מדרגה וכבר עובד לדבריו על הקמת חוות שרתים בחלל.
כל חברות ההייטק האמריקאיות המובילות שאתם מכירים משקיעות בבינה המלאכותית מאות מיליארדי דולר, ורק נותרה "בעיה קטנה": אין מספיק כח חשמלי לכל חוות השרתים הנזקקות למערכות קירור, שנבנות ללא הפסקה בכל מקום בעולם המערבי, באירופה ובסין. הביקוש לכח חשמלי סמוך לחוות השרתים גורר מיד לעלייה בתעריפי החשמל של האזרחים, מה שגורר לכעס בקרב הציבור האמריקאי המתגורר בסמוך להן. אין מספיק אפשרויות להיענות לדרישת הכח המתעצמת ללא בניית תחנות כח גרעיניות, מה שיביא לדאגה בקרב התושבים שגרים או יגורו בסמוך להן.
גוגל, שגייסה זה עתה סכומי עתק לבניית חוות שרתים ופיתוח אדיר של הבינה המלאכותית, אינה מתכוונת להישאר מאחור בתחרות על פסגת הבינה המלאכותית לאחר הצלחתה המהירה בהצגת יישומי ג'ימיני. עד כדי כך גוגל מגזימה, שהיא כבר בדעה שהיא מעצמה בפני עצמה ומנותקת מישות מדינתית.
גוגל הנפיקה אג"ח בשווקי 52 מיליארד דולר נקוב ליש"ט, פרנק שווייצרי ודולר למשך מאה שנה. הביקוש היה אדיר. עד כה רק מדינות או אוניברסיטאות גייסו אג"ח למאה שנה או IBM ומוטורולה. גוגל היום אימפריה טכנולוגית חוץ-מדינתית, חזקה יותר ממרבית המדינות בעולם. האם הענק הזה יוכל להתגבר ולעמוד בתחרות מול אנטרופיק?
גוגל ואנטרופיק הודיעו באוקטובר אשתקד על שיתוף פעולה בתחום שרתי הענן, כשאנטרופיק התחייבה לרכוש שרותי ענן של גוגל. אנבידיה ומיקרוסופט הודיעו מיד כי ישקיעו באנטרופיק 15 מיליארד דולר. אנטרופיק עצמה הודיעה כי תרכוש שירותי ענן בהיקף של 30 מיליארד דולר מענן אזור של מיקרוסופט בעודה מריצה מערכות בינה מלאכותית של אנבידיה. אנטרופיק גם התחייבה לאמזון, שהסכימה להשקיע 4 מיליארד דולר באנטרופיק בתנאי שהיא תעביר את רוב תוכנייה לאמזון.
בדצמבר רכשה אנטרופיק את BUN, מנוע להרצת קוד Java Script בכדי להגביר את מהירות ויציבות השימוש בבינה המלאכותית Claude. העובדה ש-Bun מאפשרת למתכנתים להתקין ספריות בשבריר מהזמן שלוקח לכלים אחרים הפכה אותה לשיחת היום בקהילת הקוד הפתוח.
באותו חודש חתמה אנטרופיק הסכם עם Snowflake בכדי להנגיש את קלאוד לפלטפורמה ובכך לאפשר לעשות בה שימוש לפיתוח יישומים. קשה לעקוב אחרי חברות הענק המתערבבות אחת בשנייה ומשאירות אבק לנותרות מאחור. מה שברור הוא שהרגולטורים בעולם לא יצמאו ידיהם ורגליהם בסבך הקשרים בין חברות הענק שהופכות שליטתן בעולם העסקי והטכנולוגי ללא מצרים.
4.
האם ישראל יכולה לעשות שימוש בבינה מלאכותית מתקדמת במתקפה נגד מערכת הטילים הבליסטיים של איראן ושאר מתקנים צבאיים מאיימים, כפי שנטען שארה"ב עשתה בוונצואלה? ישראל נחשבת למובילה עולמית בשילוב AI בשדה הקרב: צה"ל כבר משתמש במערכות בינה מלאכותית כמו "הבשורה", המסוגלת לייצר מטרות להתקפה בקצב גבוה באמצעות אלגוריתם השואב מידע מודיעיני ממגוון רחב של מקורות, מעבד את המידע ומציע מטרות להתקפה. מכיוון שלישראל קשרים הדוקים עם חברות כמו Palantir ועם הממשל האמריקאי, קיימת סבירות טכנולוגית גבוהה לגישה לכלים דומים.
המדיניות של פלטניר, בניגוד לחברות כמו xAI של אילן מאסק (המצהירה על תמיכה מלאה בצרכי צבא), נחשבת לזהירה ביותר. אם ישראל תנסה להשתמש בגרסה האזרחית או המסחרית הרגילה לתכנון צבאי, היא תיתקל בחסימות של המערכת. עם זאת, במידה וישראל תקבל גישה לגרסה הממשלתית המיוחדת שארה"ב משתמשת בה, דרך ערוצי ביטחון רשמיים, מגבלות אלו עשויות להצטמצם.
מבחינת סודיות בתכנון תקיפה רגישה כמו זו נגד איראן, ישראל מעדיפה בדרך כלל להשתמש במודלים פנימיים וסגורים שפותחו ביחידות הטכנולוגיות של אמ"ן (כמו 8200). שימוש במודל מסחרי כמו קלוד כרוך בסיכוני אבטחת מידע ותלות בחברה אמריקאית שעלולה לחסום את הגישה ברגע קריטי.
צה"ל כבר מפעיל "חטיבת בינה מלאכותית" חדשה באגף התקשוב, המרכזת את כל הפיתוחים תחת קורת גג אחת. המערכת סורקת הררי מידע מודיעיני, ויזואלי, אותות סלולריים ומסמכים ומזהה "מטרות" כמו מבנים ומחסני נשק במהירות שחוקר אנושי לא מסוגל לה. המערכת מאפשרת לייצר מאות מטרות ביום, לעומת עשרות בודדות בשנה.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' חשף בתחילת החודש כי מטוסים שהיו בדרכם להפצצה באיראן הוסטו מהיעד המקורי, לאחר שבכירים איראנים הסתתרו במפקדה עליה הצבא לא ידע. זאת משום שחיזבאללה זיהה את מטוסי צה"ל והודיע לאיראנים כי הם בדרכם. המטוסים הישראלים שינו כיוון וחיסלו את המפקדים הבכירים במקום המסתור החדש. ככל הנראה נעשה שימוש בבינה מלאכותית בכדי לסכל את המפקדים והמדענים האיראניים.
ישראל כבר טיפסה למקום השביעי בעולם בתחום הבינה המלאכותית - וביחס לגודלה היא במקום הראשון - ולמקום השלישי במו"פ. בישראל פועלים כ-2,100 סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית. ישראל אינה יכולה להריץ מודלים גדולים, ולכן תלויה בחברות ענק כמו אנבידיה, גוגל ואמזון. הממשלה חייבת להסיט יותר תקציבים בתחום, שכן 120 מיליון שקל למטה הלאומי לבינה מלאכותית אינם מספיקים. לא מדובר בעסקים - מדובר על יכולת הקיום של ישראל מול אויבים המבקשים לכלותינו.