בית משפט השלום בתל אביב קיבל את תביעת המוסד לביטוח לאומי נגד עיריית כפר סבא וחברת הביטוח איילון, בגין תאונת עבודה שנגרמה מליקוי במדרכה. המקרה אירע בשנת 2016 כאשר תושב העיר, סוכן מכירות בשטח, מעד ופצע את ברכו לאחר שרגלו נתפסה ברווח של כשמונה סנטימטרים שנוצר כתוצאה מאבן שפה מנותקת.
השופט אילן צור קבע כי העירייה הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי הולכי הרגל, מאחר שלא פעלה לאיתור ולתיקון המפגע באזור מסחרי הומה. עם זאת, בית המשפט הטיל על הנפגע "אשם תורם" בשיעור של 15%, זאת בשל העובדה שהתאונה אירעה באור יום והנפגע העיד כי היה שקוע במחשבות ולא שם לב לדרכו. הנכות הרפואית והתפקודית של הנפגע הועמדה על כ-28% לאחר שסבל מפגיעה קשה בברך שהצריכה ניתוחים ותקופת שיקום ממושכת.
בחישוב הנזק הכולל נקבע כי הפסדיו של הנפגע, הכוללים אובדן כושר השתכרות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל, מסתכמים בלמעלה ממיליון שקלים. מכיוון שתגמולי הביטוח הלאומי ששולמו לנפגע גבוהים מסכום הנזק, העירייה וחברת הביטוח איילון חויבו לשלם למל"ל 75% מגובה הנזק שנקבע, בסך של כ-806,438 ש"ח. זאת בנוסף לפיצוי ישיר של כרבע מיליון ש"ח שהעירייה שילמה בעבר לנפגע בתביעה אישית שהגיש נגד העיריה.
בנוסף לסכום זה, ישלמו העירייה וחברת הביטוח שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט של הביטוח הלאומי.
עו"ד ברק אביבי, שמשרדו מתמחה בתביעות בגין נזקי גוף, מסביר כי "תביעות שיפוי של ביטוח לאומי הן כלי שמאפשר למוסד לביטוח לאומי להחזיר לעצמו כספים ששילם לנפגע, ממי שאחראי לפציעה, כגון עיריות או חברות ביטוח שמבטחות את המקום בו ארעה הפציעה".
לדבריו, הבסיס לכך הוא שמדובר בכספי ציבור, ולפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, מותר לביטוח לאומי לתבוע את המזיק על כספים ששילם לנפגע, וכך להחזיר את רוב כספי הציבור ששילם לנפגע.
"במקרה הנ"ל, מדובר על תאונת עבודה מול ביטוח לאומי, וכן על תביעת נזיקין מול העירייה על כך שהמדרכה הייתה שבורה. הנפגע תבע את ביטוח לאומי, קיבל ויקבל בעתיד כספים רבים, ועל כן ביטוח לאומי יכול לתבוע את העירייה, שכן "בגללה" הוא נאלץ לשלם לנפגע. בתביעת שיפוי ביטוח לאומי נכנס "בנעליו" של הנפגע, ותובע מהגורם המזיק - העירייה או חברת הביטוח - את הכספים ששילם לנפגע. בד"כ ביטוח לאומי תובע את הגופים הנ"ל בתיקים בהם הוא משלם קצבאות חודשיות קבועות, ואז מדובר על כספים רבים במצטבר".
עו"ד אביבי מוסיף כי בביטוח לאומי, נפגעי תאונות עבודה מקבלים קצבה חודשית רק במקרים בהם הנכות הקבועה עולה על 19%, שכן בין 9% ל- 19% הנפגע יקבל מענק חד פעמי, שהינו נמוך בהרבה מקצבה חודשית.
הוא מבהיר כי במקרים ומדובר על תביעה של ביטוח לאומי כנגד המעביד בפועל - לדוגמא פועל בניין שנפצע באתר של המעביד, יש מושג שנקרא "הלכת הרבע" אשר מגביל את תביעת הנזיקין של הנפגע -מעבר לכספים שקיבל מביטוח לאומי, וכן את הכספים שביטוח לאומי רשאי לתבוע מהמעביד או חברת הביטוח שלו. הבסיס הנורמטיבי לכך הוא שהמעביד משלם מידי חודש כספים לביטוח לאומי עבור עובדיו, ולכן הוא מוגן במידה מסוימת מתביעות של ביטוח לאומי כנגדו.