החבילה הגיעה: ההצבעה שגרמה לנתניהו לכנס "דיון ביטחוני דחוף"

בבית המשפט המחוזי כבר התרגלו לכך שראש הממשלה יוזם מצבי חירום מדומיינים כדי להתחמק מהחקירה הנגדית במשפטו, אבל שראש הממשלה יעשה כדבר הזה כדי לחמוק מהצבעה במליאת הכנסת - ועוד כזאת שהתקיימה בלחץ חברי סיעתו?

לא שהעת הזאת אינה עת חירום, אבל בישראל כמו בישראל - משהו תמיד יבער: בצפון, בדרום, מבפנים או מבחוץ, סקנדל או פסטיבל, ואתמול בערב, למשך כמה שעות, הודה ראש הממשלה לנשיא איראן על עמדותיו הקשוחות, בעטיין יכול היה לחמוק באלגנטיות מדיון שאיים להפוך להצבעת אי אמון בממשלה.

רק דמיינו לעצמכם ממשלה ששרדה את ההפיכה המשטרית הכושלת, את טבח 7 באוקטובר, את קטארגייט - ולפחות לפי שעה גם את חוק הפטור מגיוס, נופלת בגלל שוויה של חבילה באמאזון.

מפתה להיכנס כאן לדיון בראי ההיסטוריה על הדברים הקטנים שגורמים לממשלות ליפול (ולו רק כעילה, עלה תאנה כאילו-אידאולוגי): טיסת 15-F בשבת או משולם נהרי, חוק ישראל היום או אכיפת בדיקת חמץ בכניסה לבתי חולים. המשותף לכולם הוא שאיש לא ראה אותם באים ו... אנחנו נעצור כאן ונשוב לתלם שבו מתהלך עתה שר האוצר מובס ומוכה.

באופן מדהים, הפעם סמוטריץ' ישמח שנהיה ענייניים וממוקדים בדבר עצמו: הכפלת סכום הרכישה הפטור ממס על רכישות בחו"ל. למה? כי כך אולי יוסט המבט מכישלונותיו המצטברים.

האיש שנשבע בגרגר אורז מביט איך הממשלה שהוא שר בכיר בה, שוב מזינה ומפרנסת את חמאס. ההוא שנשבע להוריד את ארגון הטרור על ברכיו, רואה איך קמה לה מדינה פלסטינית, הלכה למעשה, תחת ממשלת נתניהו (אם אחרי 7 באוקטובר כבר אין פה שמאל, הרי שאחרי יישום שלב ב' באדיבות מועצת השלום של קטאר וטורקיה, מתברר שגם ימין אין כאן).

וגם בתחום הכלכלי: השר שנשבע להוריד את יוקר המחיה, "נזכר" עם הכניסה לשנת בחירות ליזום גימיקים בתחום החלב והחבילות - וזה רק ב-ח'!

ח' שהיא בעצם חטא. כי מה אמר לנו שר האוצר אמש, לאחר שנודע על תבוסתו במליאה? ראשית הוא פתח את דבריו בהאשמת השמאל, שמצדו קצת נבהל כשגילה את עצמו בבוקר "מחוזק" באלי דלל ובחנוך מיליביצקי.

אחרי הבוקר טוב הזה, הוא הודיע שלא ייכנע למי שמקדמים אינטרסים צרים על חשבון כלל הציבור...

תודו שמדהים לראות איך השר שכל מדיניותו התמצתה בהזרמת כספים לחיזוק כוחו הפוליטי - דרך משרד ההתיישבות (ובל נשכח: "המשימות הלאומיות") של אורית סטרוק או לשמירה על הקואליציה דרך תגמול מטורף למי שמכריזים בראש חוצות "נמות ולא נתגייס" ומחוללים לצלילי "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים" - סכום שיא של 5 מיליארד שקל(!) בתקציב החדש, נזכר לפתע שיש בכלל דבר כזה כמו אינטרס ציבורי.

אז בואו ונאמר כמה מילים על אותו אינטרס ציבורי, "הבן יקיר לי" החדש של שר האוצר: הוא היה הדבר האחרון שעניין אותו במשך שלוש השנים האחרונות בהן שימש כמלבין השלמונים של הקואליציה.

רוצה לומר, אפשר לנהל ויכוח ענייני על האם הכפלת סכום הקניות מחו"ל הפטורות ממס הוא צעד טוב או לא לאינטרס הציבורי.

אפשר, אבל לא מגיע לסמוטריץ', שהחמיץ כל שינוי מבני אפשרי שהיה מגביר באמת את התחרות, משחרר את המשק מחסמים, שיתקיים עכשיו דיון במשהו שנשלף כגימיק בחירות עלוב מצד מי שלא קיים אף מילה ממה שהבטיח לציבור - לא בחזית המלחמה ביוקר המחיה ולא בחזית המלחמה בעזה.

שמעל בשליחותו כשר אוצר ממש כשם שמעל, בתמיכתו בחוק הפטור מגיוס (ולא רק תמיכתו אלא גם מימונו הפעיל!), באמון מצביעיו, בני הציונות הדתית.

סמוטריץ' הוא מאחז עיניים מנוסה. הוא מנסה להתל בבוחריו ובכלל הציבור בישראל כפי שהיתל חזור והתל בשלטונות הצבא, עד שרק לקראת סוף העשור השלישי לחייו שירת שירות של 16 חודשים (פחות מחיילות שלגיוסן הוא מתנגד).

אמירת שקר היא לא ברירת המחדל שלו (כמו של רוב הפוליטיקאים) אלא יותר דפוס פעולה. אז עכשיו הוא מבכה את זדון ליבו של "השמאל הכלכלי" (זה שהוביל הליכוד, כן?) שמונע ממנו להפחית את יוקר המחיה של אזרחי ישראל (הכורעים תחת יוקר המחיה שהאמיר בימיו כשר אוצר).

בכלל, זה היה יום (ולילה) עגום לשר האוצר. זה החל מהתנצחות מיותרת מול הנגיד, ממנו ביקש ללכת ל-VAR כדי לחזור בו מהפנדל ששרק נגדו בהחלטתו להותיר את הריבית על כנה - וזה נגמר בתבוסה ל"שמאל כלכלי" במליאה.

מילה על הנגיד והריבית במשק, כי בסערת הלילה נשכחה כמעט סערת אחר הצהרים שקדם לו: נגיד שמרן, כלכלן מהאקדמיה שיובא לישראל על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, איש מקצוע שמותר לבקר את החלטותיו, אבל לא להדביק לו חוסר ענייניות, הולך בדרך שבה צעדו בעבר גורמים מקצועיים שמונו אישית על ידי ראש הממשלה.

זכותו (לא רק החוקית אלא גם המוסרית-מקצועית) של הנגיד לקבוע שכלכלת ישראל, ערב מלחמה אפשרית מול איראן לא צריכה לספוג עוד הפחתה של הריבית, למרות איתות חיובי מכיוון המדד.

נזכיר שעל פי פרסומים זרים פרשה ישראל מהמערכה הקודמת מול איראן לא בגלל לחץ אמריקני (כפי שנרמז לציבור) אלא בגלל התמעטות מסוכנת באמצעי ההגנה שלה. רוצה לומר - כמעט שנתיים וחצי של מלחמה שאותן הצליח המשק לשאת בגבורה על כתפיו, אינן בהכרח אינדיקציה ליכולותיו לתפקד תחת מלחמת טילים אזורית שלא רק שאיננו יודעים מתי ואיך תתחיל, קל וחומר שאיננו יודעים איך תתפתח וכיצד תסתיים.

ההבדל בין ירון לסמוטריץ' הוא שלראשון יש אחריות לאומית בעוד שלשני יש רק שיקולי הישרדות פוליטיים.

למי עוד יש כאלה? ניחשתם נכון - לאחד בשם בנימין נתניהו.

יומו של ראש הממשלה אתמול היה לא פחות מטורף מזה של שר האוצר שלו. הוא הבטיח תמיכה לשר האוצר שהסכים למכור לו את אחד הערכים החשובים לבוחריו (שוויון בנטל), וכשרעה שהעניינים מתפתחים לכדי ביטול החלטת שר האוצר, החליט להטיל למערכה את כל כובד משקלו ולהטיל משמעת קואליציונית.

או אז נדהם נתניהו לגלות שהדפיקה על השולחן שברה הפעם את היד ולא את הפורמייקה: חברי סיעתו, שערב פריימריז גדולה אימת המתפקדים עליהם מאימתו של ראש הממשלה, עומדים במרים.

מה עשה נתניהו? ניחשתם נכון: המציא דיון ביטחוני (שחשוב ככל שהיה, היה יכול לחכות עוד שעה-שעתיים) כדי להימנע מתמונת הפסד במליאה, עת פטור שהוא תומך בו יופל באצבעות הקואליציה... ככה זה עם פחדנים: לפעמים הדיון הביטחוני הדחוף הוא מפלטם האחרון.

תם ולא נשלם, כי סמוטריץ' הודיע ש"ירפרש" את הצו לפטור ממס (עניין שנמצא לחלוטין בסמכותו), שכדי לבטלו שוב, תצטרף ועדת הכספים להביאו בשנית לפני המליאה - וחוזר חלילה עד שיגיע זמן קריאת שמע של שחרית בחירות...

שימו לב איך התנקזו לסיפור הזה כל תחלואי תפקודה הכלכלי של ממשלת ישראל: חוסר הבנה, רצון ויכולת שמולידים חוסר תפקוד במלחמה ביוקר המחיה, גימיק זול כתחליף למדיניות כלכלית סדורה, לחץ של קבוצת אינטרסנטים על פריימריסטים במפלת שלטון שהפכה שבויה בידי קבלני קולות, שחלקם נציגים של גופים "בעייתיים" (בלשון המעטה) ולבסוף - פעולה בניגוד להחלטה שנתקבלה.

אז עכשיו סמוטריץ' ונתניהו זוממים לנצל את הפרוצדורה כדי להמשיך בפטור "הכפול" על אפם וחמתם של חברי הליכוד ומעל לראשה של הכנסת - ויש לי אפילו טים קטן עבורם, אם ייגררו שוב אל המליאה ויובסו כפי שהובסו אמש: שמורה להם הזכות שנתונה לכל מי שנרמס על ידי המחוקק והמבצע: ללכת לבג"ץ.

אולי נשיא בית המשפט העליון, השופט עמית, שאותו חירפו מעל לכל במה (כולל זו שבקרוב ינאם מעליה לכנסת ריקה מאופוזיציה, ראש ממשלת הודו) יואיל לסייע להם ולהוציא צו נגד רצון המחוקק...

הן תיק בשם: "מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו" יש לנו כבר, כך שאולי מן הראוי שיהיה גם תיק שייקרא: בנימין נתניהו נגד מדינת ישראל (הפעם ללא מירכאות). תיק על שם ראש ממשלה ושר אוצר שנכשלו במלחמה, המלחמה ביוקר המחיה.