1.
מספר אזרחי ישראל הערבים היה עפ"י הערכות הלמ"ס בסוף 2025 2,147,000, שהם 21.1% מהאוכלוסייה. במהלך 2025 נולדו בישראל 182,000 תינוקות, מהם 24% לאימהות ערביות. אף שמשקי הבית הערביים מהווים 20% מכלל משקי הבית בישראל, חלקם של הערבים בנטילת משכנתה - 3% מכלל נוטלי המשכנתאות לדיור. הסיבה העיקרית: היעדר רישום מקרקעין מוסדר בטאבו ביישובים ערביים רבים, מה שמונע מהבנקים להשתמש בנכס כבטוחה בגין נטילת משכנתה.
כמו כן, ביישובים הערביים ישנו מחסור בתוכניות מתאר מאושרות, שלא לדבר על מגורי הבדואים בנגב, שאינם רשומים כלל. מנגד, הערבים זקוקים לפחות הון בכדי לרכוש מגרש לבנייה לעומת היהודים. לעיתים קרובות המנהל מעמיד מגרשים לערבים ולבדואים בהנחה של 90%, בכדי לעודד אותם לעבור למגורי קבע, בעוד היהודים מחויבים בד"כ במחיר מלא - אלא אם כן רוכשים מגרשים ביישובי קו העימות המרוחקים.
מגרש עולה ליהודים בין 250,000 עד 450,000, תלוי בטופוגרפיה ובסבסוד משרד השיכון, בעוד ביישובים ערביים סמוכים המחיר נע בין 50,000-150,000 למגרש. ערבים יכולים לרכוש מגרש בישובים יהודיים, אך יהודים אינם רשאים לרכוש מגרש ביישובים ערביים או בדואים.
2.
ככל שאדם משכיל יותר, הכנסתו גבוהה יותר לאורך שנים. עפ"י הלמ"ס שערכה סקר במתכונת ה-OECD, שיעור המתקשים במתמטיקה במבחני "פיזה" הבינלאומיים היה בקרב הערבים 68% לעומת 29% המתקשים בקרב היהודים, כך בשנת 2022. זכאות לבגרות עם 5 יחידות במתמטיקה - 12.2% אצל הערבים לעומת 19.2% בקרב היהודים.
אף שנרשמה עליה במשך השנים בקרב הערבים בהשכלה העל-תיכונית והגבוהה, שיעורם בקרב הערבים - 39.1% לעומת 58.6% בקרב היהודים. מספר המועסקים בתחום טכנולוגית המידע, ICT, בשנת 2022, היה 277,600 בקרב היהודים ורק 7,600 בקרב הערבים.
היתרון של הערבים הוא בכך שהם נכנסים לשוק העבודה שלוש שנים מוקדם יותר מאשר היהודים המשרתים בצבא, מה נותן להם יתרון בחסכון וצבירת הון לרכישת בית או הקמת משפחה. הממשלה מקצה תקציבים ייעודיים לאפליה מתקנת לחברה הערבית ומוסדות אקדמיים מקבלים "תמרוץ" כספי מהמל"ג על כל סטודנט ערבי שהם קולטים ומלווים עד סיום התואר. הכסף הזה מיועד לשיעורי עזר, חונכות ומרכזי קריירה.
במקצועות מסוימים ובמוסדות מסוימים קיימים מסלולי קבלה שמתחשבים ברקע חברתי-כלכלי, מה שמאפשר קבלה עם נתונים נמוכים במעט מהרף הרגיל. קיימות מלגות ייעודיות לסטודנטים ערבים, כמו 'אירתיקא' שהינה חלק מתוכנית המל"ג להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בחברה הערבית במטרה לעודד אותם לפנות למקצועות שבהם יש חוסר בייצוג, כמו הייטק והנדסה.
המצדדים טוענים כי זו אינה אפליה לטובה אלא "צדק חלוקתי": כדי להגיע לשוויון הזדמנויות אמיתי, צריך לתת יותר למי שיש לו פחות נקודות זינוק. המטרה היא שילוב כלכלי שיוריד את שיעורי העוני ויגדיל את התוצר הלאומי.
מנגד, המבקרים טוענים כי העדפה על בסיס מגזרי עלולה לבוא על חשבון מועמדים ראויים אחרים, למשל מהפריפריה היהודית או מהמגזר החרדי, וכי היא עלולה לפגוע בעקרון המריטוקרטיה, שיטה חברתית-פוליטית שבה קידום, תפקידים וסמכויות מוענקים על בסיס כשרון, יכולות, השכלה והישגים מוכחים בלבד.
3.
למרות העזרה והקידום, השכר בחברה הערבית נמוך בד"כ מזה של החברה היהודית, העבודות של ערבים במקום עבודה מוסדר נמוך מזה של היהודים שאצלם ישנם רבים יותר המקבלים תלוש שכר עפ"י חוק עם הכנסות נלוות כגון פנסיה וקרן השתלמות. עפ"י הלמ"ס, ההכנסה הכספית של משקי הבית הערביים נמוכה ב-42% מזו של היהודים. בקרב היהודים כאשר ישנה אבטלה, ישנם 17% אבטלה ממושכת ובקרב הערבים 40.7%, כך בשנת 2022. שיעור התעסוקה בקרב היהודים 63.6% ובקרב הערבים 48%.
תחושת הדיכאון בקרב היהודים 33% ובקרב ערבים 38.2%. תחושת בדידות אצל היהודים 20.5% ואצל הערבים 26.2%. תחושת אפליה אצל יהודים 20.5% ואצל ערבים 28.8%. תחושת ליכולת להתמודד עם בעיות אצל יהודים 74.5% ואצל ערבים 60%. תחושה שאין על מי לסמוך בשעת משבר או מצוקה אצל היהודים 3.6% ואצל הערבים 14.2%.
בבריאות המצב הפוך: האמון במערכת הבריאות אצל היהודים 81.1% ואצל הערבים 85.5%. שאתות ממאירות (גידולים סרטניים) התגלו אצל גברים יהודים ב-245 לכל 100,000, ואצל הערבים 210 מקרים, בהתאמה; בעוד אצל יהודיות 295 ואצל ערביות 186, בהתאמה. הסיבה לכך היא שהאוכלוסייה הערבית צורכת באופן מסורתי יותר שמן זית, קטניות וירקות - תזונה ים-תיכונית שנחשבת למגנה מפני מחלות כמו סרטן. לעומת זאת, באוכלוסייה היהודית ישנה צריכה גבוהה יותר של מזון מעובד ומערבי.
סיבה נוספת היא גיל לידה ראשונה והנקה, בקרב נשים ערביות, הגיל הממוצע ללידה ראשונה נמוך יותר ומספר הילדים גבוה יותר, גורמים הידועים כמפחיתים את הסיכון לסרטן השד. מוטציות של BRCA האחראים על תיקון נזקים ב-DNA ומניעת גידולים שכיחות מאוד בקרב יהודים, בעיקר ממוצא אשכנזי, אך לא רק. מוטציות אלו מעלות משמעותית את הסיכון לסרטן השד והשחלות. תסמונות גנטיות נוספות קיימות, תסמונות תורשתיות של סרטן המעי הגס וסוגי סרטן אחרים הנפוצות יותר בתתי-קבוצות באוכלוסייה היהודית.
משפחות ערביות רבות נזקקות להלוואות לשם הקיום השוטף, שלא לדבר בזמן השאת בן משפחה בכבוד הראוי וביחס לחברים אחרים בקהילה החייבים להראות שפע ועושר גם כשאינו קיים במציאות. גם נטילת אשראי צרכני בחברה הערבית קשה יותר.
בהלוואות צרכניות, שלא לדיור, התמונה הפוכה: כ-56% מהערבים נוטלים הלוואה צרכניות לעומת 42% בקרב היהודים והאחרים. לעיתים ההלוואות משמשות כתחליף יקר למשכנתה.
סכום ההלוואה הממוצע בחברה הערבית דומה לזה בחברה היהודית, כ-60,000. אצל היהודים הכספים משמשים לצריכה שוטפת, העלאת רמת החיים אפילו זמנית או נסיעות לחו"ל. אצל המשפחות הערביות הכסף משמש לעתים לקניית חומרי גלם לבנייה, שיפוץ והרחבה של הנכסים בהם גרים הערבים, זאת מעבר לצריכה השוטפת.
4.
לחברה הערבית ישנם חסמים בגישה לכסף והון, בעיקר מפני שהעיסוקים של ראשי המשפחה לעתים אינם בנויים על הסדרים של שכר חודשי עם מרכיבים סוציאליים או קרן השתלמות. יהודים יכולים לגשת לנטילת אשראי מקופות גמל או קרנות השתלמות, בעוד ערבים, שאינם עובדים במסגרת מסודרת ומאורגנת, מודרים מגישה לאשראי זול זה - בדומה ליהודים בשכבות השכר הנמוכות המועסקים בתחומים לא מתגמלים.
באין גישה להלוואה סדורה מהבנק, המבקש לראות תלושי שכר, או מקופות גמל למניהן, חלק מהערבים והאוכלוסייה היהודית החלשה הולכים לשוק החוץ-בנקאי, שהוא הרבה יותר יקר, או לשוק האפור שהוא כבר יקר ומסוכן ברמות קיצוניות. הריבית הממוצעת על אשראי צרכני ביישובים ערביים גבוהה מזו אצל היהודים. פיגור בתשלומים מחמיר המצב, אזי הריבית עוד יותר גבוהה. שיעור הלקוחות שפיגרו בתשלום ההלוואה גבוה משמעותית, כ-12% בחברה הערבית לעומת כ-6% בחברה היהודית. התוצאה כי בתיקי ההוצאה לפועל חלקם של הערבים מגיע ל-35% מכלל התיקים.
עפ"י החוק אפשר לשלם במזומן עד 6,000 שקל או עד 10% מהעסקה. בחברה הערבית השימוש במזומן, שחלקו ממקורות לא ידועים ולא חוקיים בהכרח, אדיר: עסקאות נעשות בעשרות ומאות אלפי שקלים במזומן, ואין עוקב ואין דורש לקיום החוק. כשלווה אינו מחזיר ההלוואה למלווה, גדל הסיכון ללווה ולמשפחתו שאינם יכולים להחזיר החוב, פשוט מפני שאין להם.
בגלל שימוש נפוץ במזומן, קשה להרבה ערבים לבנות דירוג אשראי טוב וגבוה שיאפשר להם לקבל הלוואות בעלות סבירה. התוצאה: הם משלמים ריבית עוד יותר גבוהה ונזקקים לשוק האפור, שם יקבלו רק הקלה זמנית, ובהמשך איום על אי השבת ההלוואה במועדה למלווים, כמבוטח.
לעתים המלווים צברו הון באמצעות פרוטקשן או עסקאות לא חוקיות ופשיעה בדרכים שונות, ואין ביכולם לדרוש החזר החוב באמצעות תהליך משפטי. כך נדחפים עוד ועוד ערבים למעגל האלימות וההרג היום יומי, ואין מושיע. שיעור האימון במערכת המשפט נמוך בקרב היהודים, רק 43%, אך אצל הערבים הוא נמוך עוד יותר - 38.8%, כך עפ"י הסקר של הלמ"ס בשנת 2022.
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בקרב היהודים - 3.6 לכל 100,000 תושבים, ובקרב הערבים - 7.6. שיעור הנפגעים מעבירות רכוש 5.8 אצל היהודים לעומת 1.7 אצל הערבים. היפגעות מהתנהגות אלימה בכביש - 53.5 מכל 100,000 יהודים לעומת 14.6 בקרב ערבים. לכל 100,000 תושבים שיעור מקרי הרצח של נשים בחברה היהודית 0.2 ואצל הערבים 1.5. מקרי הרצח של גברים - 1 לכל 100,000 ואצל גברים ערביים 20.9 מקרי רצח.
אלה הנתונים לשנת 2023. מאז גברו מקרי הרצח: בשנת 2022 116 מקרי רצח, בשנת 2023 244 מקרי רצח, בשנת 2024 230 מקרי רצח, בשנת 2025 252 מקרי רצח, והשנה כבר 53 מקרי רצח.