"אנחנו מדינה מטומטמת, קונים את המלחמה הבאה": תחקיר משאיות הכסף - כך ישראל מחזקת את חמאס

כינוס מועצת השלום בוושינגטון בסוף השבוע שעבר נפתח במופע סטנדאפ של הכוכב המארח דונלד טראמפ, שנאומו היה שזור באתנחתות קומיות היישר מזרם התודעה המפורסם שלו. אחרי החלק האמנותי הארוך, לחיצות הידיים והתמונות, ישבו נציגי המדינות שייקחו חלק בשיקום עזה לדבר ביזנס, בהם גם שר החוץ גדעון סער.

וכדי לעשות עסקים צריך כסף. כל אחת מהמשתתפות הצהירה כמה תתרום למאמץ הבינלאומי, כשבסך הכול נאספו כ־7 מיליארד דולר בתור התחלה. מדינת ישראל, שהפכה לחברה מן המניין במועצה בעל כורחה, הייתה היחידה שהבהירה לנשיא ארה"ב שאין לה כוונה להשקיע אפילו דולר אחד בעזה.

טראמפ הבין את הרציונל. הרי אי אפשר לדרוש ממדינה שהותקפה ואזרחיה נרצחו בידי תושבי הרצועה, לממן את שיקומה. אלא שבפועל, מדינת ישראל לא רק משקמת את הרצועה, אלא מחזקת, בהרבה מאוד כסף, את כוחו של חמאס האזרחי, וכתוצאה מכך גם הצבאי - שאנשיו הגו והוציאו אל הפועל את הטבח הנורא ביותר בתולדות המדינה.

המימון הישראלי הכבד מגיע באמצעות הכנסת סחורות מכל הבא ליד לעזה ובכמויות עצומות. אנשי עסקים פרטיים מישראל מוכרים, באישור הממשלה, תוצרת למקביליהם העזתים, שרובם קשורים לארגון הרצחני באופן ישיר, כחלק ממנו, או משלמים לו עמלה גבוהה על כל שקל שהם מרוויחים - ולא קשה לנחש מה עושה חמאס בכסף הזה. לפי ההערכות, מאז הפרטת הסיוע ההומניטרי והעברתו לידיים פרטיות, נאמד מחזור המכירות בעזה בעשרות מיליוני שקלים בחודש, כשבכל יום נכנסות לרצועה - מישראל - בין 700 ל־1,200 משאיות עמוסות מכל הבא ליד.

העברת אספקת הסיוע ההומניטרי למגזר הפרטי החלה ב־8 בדצמבר 2025, עם כניסתן לתוקף של תקנות מינהל המכס. לפי התקנות, כל רכש של סחורות המוגדרות כסיוע חייב להתבצע דרך מאגר מצומצם של חברות ישראליות שקיבלו מעמד של "ספק מאושר", מה שהפך את שרשרת האספקה למרוכזת ומפוקחת יותר, לכאורה.

תנאי הסף הגבוהים הגבילו את ההשתתפות לגופים גדולים בלבד. רשות המסים קבעה כי ספק ייחשב "ספק גדול" אם מחזור פעילותו עולה על 344 מיליון שקל בשנה, או "קמעונאי גדול" עם מחזור של יותר מ־286 מיליון שקל, המחזיק לפחות שלוש חנויות או חנות מקוונת, וכן מערכת הנהלת חשבונות ממוחשבת.

תנאים אלה צמצמו את מספר השחקנים והותירו את הפעילות בידי חברות בעלות יכולת פיננסית ולוגיסטית רחבה. בין החברות שקיבלו את המעמד נמנות ויקטורי, קרפור שבבעלות גלובל ריטייל, מהדרין וקבוצת ניומן. מעמד זה מציב אותן כגורם מתווך הכרחי, שכן כל סחורה המוגדרת כסיוע חייבת לעבור דרכן בדרכה לרצועה.

המודל מבוסס על גביית עמלה עבור השירות. הספקים המאושרים גובים כ־10,000 שקל עבור פיקוח ובדיקה של כל משאית, ובנוסף עמלת תיווך של כ־5% מערך הסחורה, המוערכת בכ־5,000 שקל נוספים, בממוצע. בסך הכול מדובר בכ־15 אלף שקל לכל משאית שנכנסת לרצועה, עלות שמתווספת למחיר הסחורה. כאן המקום להדגיש כי "הספקים המאושרים" משמשים כצינור לוגיסטי בלבד, ואינם אמורים להיות מעורבים בסחר עצמו.

בתחילה הועברו מוצרים בסיסיים, כמו קמח, סוכר, מלח ואורז, אבל מהר מאוד התקבל אישור להכנסת עוד ועוד מוצרים, בהם ממתקים, משקאות אנרגיה, משקאות מוגזים, עופות, דגים ומאפים. "לבקשת טראמפ, ישראל הסכימה לאפשר להכניס ממתקים ומוצרים נוספים לרגל הרמדאן", אומר מקור המעורה בפרטים. "קודם רק לטורקים הותר להכניס לשם סחורה. עכשיו הרוב מגיע מסוחרים בישראל".

ד"ר אודי לוי, חוקר בכיר במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה, טוען כי לחמאס יש אינטרס ברור בהגדלת היקף הסחורות הנכנסות לרצועה. "לחמאס יש מוטיבציה להכניס כמה שיותר סחורות לרצועה, כי זה מכניס להם כסף ואוכל שהם שומרים לעתיד", הוא אומר.

ד"ר לוי מלא בביקורת על המדיניות הזו. "אנחנו מדינה מטומטמת", הוא חורץ. "במו ידינו אנחנו מאפשרים לחמאס להתחזק. אנחנו לא עושים כלום כדי לצמצם את הכסף, שזה הכלי הכי חשוב כדי לחסל אותו. גם בעניין הסיוע ההומניטרי וגם בכל מה שקשור למסחר עם סוחרים ישראלים, בין סוחרים ישראלים לעזתים, עוד תיפתח בעתיד חקירה. יש כאן בעיות בטוהר המידות. זיני (בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ שנאשם בהברחת סחורות לעזה, ל"ר) היה רק קצה הקרחון. כל מה שקורה בעזה עכשיו יסתיים בוועדת חקירה. זורמים לשם סכומי עתק, חלקם בקריפטו".

מעבר לאנומליה שבה ישראל דואגת לאספקת מותרות עבור אויביה, העובדה שסיטונאים מרוקנים מחסנים, גם עם סחורה בעלת תוקף קצר ובמחיר מלא, משפיעה באופן עקיף על יוקר המחיה כאן, בישראל - ואת המחיר משלם כל אחד מאיתנו. הסוחרים העזתים רוכשים כמויות גדולות של עוף, דגים קפואים, שימורים וממתקים, מה שמצמצם את ההיצע הזמין לשוק המקומי ומפעיל לחץ על המחירים.

מבדיקת מחירים שערכנו עולה כי ההשפעה הבולטת ביותר נרשמה במוצרי העוף, עם קפיצה של יותר מ־10% בתוך זמן קצר, לצד ירידה בזמינות וצמצום מבצעי עומק. מכיוון שנמכר לעזתים מלאי גדול מאוד של עופות קפואים, את המחסור שקיים תמיד ברמדאן אי אפשר יהיה לאזן כעת באמצעות העוף הקפוא.

גם בדגים קפואים, כמו מרלוזה ובקלה, בוטלו מבצעים והחזרה למחיר מלא מגלמת התייקרות בפועל, לעיתים בשיעורים דו־ספרתיים. בשימורים, ובעיקר בטונה, המחיר האפקטיבי עלה בכ־5% עד 10% בשל קיצור מבצעים והתרוקנות מהירה יותר של מלאים. לקראת פורים נרשם צמצום במבצעי 1+1 ובמארזים מוזלים בשוק הממתקים והשוקולד, כך שגם ללא שינוי בתווית המחיר, הרי שבפועל הצרכנים משלמים יותר.

וכאילו כדי להרגיז עוד יותר, הסחורה הישראלית מככבת בסרטונים שמופצים ברשתות החברתיות מעזה, ומציגה שפע שלא מתיישב עם הדימוי של מצור וחוסר. לא רק בתים הרוסים, עוני, קור ורעב, אלא גם אורות צבעוניים, חנויות פאר וקניונים. אם תזדמנו במקרה ל"קצביית פלמירה", בטח תפגשו את הבחור הסימפטי שמבטיח "בשר וקבב באיכות גבוהה", וב"עיר הדגים", מבית ג'רג'אווי מרקט, מתגאים בדניס, סול ולברק שנמכרים "כמעט בחינם". וזה רק הסיפתח. העזתים יכולים ליהנות מ"קניון דראל" החדש, סמטה עמוסה בחנויות תכשיטים.

א', יצרן ממתקים גדול, רגיל לגלי ביקושים גדולים לפני חגים ונערך מראש, אבל את מה שקורה בשוק בשבועות האחרונים הוא לא ראה מעולם. "כבר לפני חודשיים וחצי התחלתי לקבל טלפונים מכל מיני מאכערים שחיפשו סחורה לשלוח לעזה. בהתחלה זה היה בכמות סבירה, אבל זה הלך והתגבר", הוא מספר. דיר אל־בלח ונוסייראת היו מלאים בסחורה טרייה, ובטלפונים אמרו שאוטוטו תיכנס סחורה חדשה והמחירים יירדו.

ג'קי פלג, המנהלת את מיזם "Imshin" ברשת X, באינסטגרם ובטלגרם, מעלה מאז 2018 סרטונים מתוך הרצועה ומחזיקה בפרספקטיבה רחבה על המתרחש שם. לדבריה, מוצרי מותרות כמו שוקולדים, משקאות אנרגיה וסיגריות נכנסו לעזה לאורך כל תקופת המלחמה.

"יש עליות ומורדות בכמות הסחורה שנכנסת לעזה, אבל עקרונית הבוסט הגדול התחיל מהפסקת האש הקודמת בתחילת 2025, כשאנשים התחילו לחזור צפונה ופתחו מסעדות לקראת הרמדאן של שנה שעברה", היא מתארת. "ביום הראשון והשני הם חגגו כאילו אין מחר. בתחילת מאי 2024 סגרו את מעבר רפיח ופתחו את כרם שלום להכנסת סיוע הומניטרי, בעיקר קופסאות שימורים ומוצרים יבשים. אבל כבר מההתחלה נכנסה הרבה סחורה פרטית והשווקים של דיר אל־בלח ונוסייראת היו מלאים בסחורות.

"בהפסקת האש לפני שנה, כשלכאורה לא היו אמורים להיכנס לשם טלפונים, הם אמרו שעוד רגע תיכנס סחורה והמחירים יירדו. דיברו אז על הברחת אלפי יחידות. בהפסקת האש הראשונה נכנסו לשם מכשירי אייפון 17 פרו עוד לפני שהם נמכרו אצלנו, ויש קונים.

"באחד הסרטונים שהעליתי מזמן הופיע מאכער שעוזר לאנשים הפשוטים להירשם לארגוני הצדקה האיסלאמיים והבינלאומיים כדי לקבל כסף, וגוזר עמלה. היום כבר לא צריך בנקים, כי הכל בסלולרי. בכל עסק, אפילו הדוכן הכי פשוט, כתוב 'כאן מקבלים תטביק' - הביט שלהם. הם מקבלים כסף לארנקים דיגיטליים ומשתמשים בו לקניות, כי במהלך המלחמה הייתה בעיית מזומנים, והשטרות התבלו".

"הכספים לחמאס מגיעים מכמה מקורות", אומרת ד"ר שלומית וגמן רטנר, חברת פורום דבורה ולשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. "חמאס שולט במשלוחים שנכנסים לעזה, מכיוון שהוא הריבון, והוא ממסה כל מוצר שנכנס. יש הערכות שונות לגבי היקפו, אבל מדובר במס נכבד.

"המקור השני הוא ההברחות השונות, אם דרך רחפנים ואם באמצעות משאיות שמכניסות כסף ומוצרים שמועברים ישירות לחמאס, מה שמכונה מימון טרור באמצעות סחר. לעיתים זה נעשה דרך טורקיה. מוצרים מועברים לשם תמורת מזומנים וכסף, וזו מתודה נפוצה ומוכרת".

המקור השלישי, לדברי ד"ר וגמן רטנר, הוא ה"חוואלה", מנגנון מסורתי להעברת כספים מחוץ למערכת הבנקאית הרשמית, המבוסס על רשת מתווכים שמעבירים ערך בין מדינות ללא העברה בנקאית בפועל. במקום תנועת כסף ישירה מתבצע קיזוז בין המפעילים באמצעות מזומן, עסקאות סחר או הסדרים חשבונאיים פנימיים.

המאפיינים שהפכו את השיטה לפופולרית הם גם אלה שמייצרים את הסיכון: העברות מהירות, עלויות נמוכות והיכולת לפעול מחוץ לפיקוח, מעניקות למשתמשים רמת אנונימיות גבוהה ומקשות על רשויות האכיפה להתחקות אחר מקור הכסף ויעדו.

כאשר השיטה פועלת ללא רגולציה, או משתלבת במנגנונים נוספים כמו מסחר בינלאומי או נכסים דיגיטליים, היא עשויה להפוך לחוליה מרכזית בשרשרת מימון טרור. במצבים כאלה היא משמשת להעברת כספים בין גורמים ומדינות באופן שמנתק את הקשר הישיר בין מקור הכסף לבין השימוש בו, ומקשה על איתורו וסיכולו.

"חמאס משתמש בהעברת כספים דרך צ'יינג'ים ויוצר מערכת גמול בין צ'יינג'ים בטורקיה לצ'יינג'ים בעזה. הצ'יינג' הטורקי מקבל כסף מזומן ומגלגל אותו לספקים. חמאס מקבל את הכסף מטורקיה ומאיראן, והכסף שהיה אמור לצאת לחו"ל נשאר בעזה.

"גם ליהודים יש שיטה דומה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, וקוראים לה גמ"ח. למשל, כשחסיד חב"ד בברוקלין אומר לחסיד בארץ לתת כסף למוישי ולהתקזז איתו אחר כך. קשה מאוד לעקוב אחרי זה. גם במהלך המלחמה חמאס המשיך לקבל כספים בצורה הזו, וצה"ל אפילו התנקש בחלפנים כאלה כדי לעצור את המנגנון".

בתחילת אפריל 2025 תקפו צה"ל ושב"כ באמצעות כלי טיס ברצועת עזה את המחבל סעיד אחמד אל-עבד אל-חדרי, חלפן כספים מרכזי של חמאס. במסגרת תפקידו עמד אל־חדרי בראש חלפנות "אל־וופאק", שהוכרזה על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ כארגון טרור בשל מעורבותה בהעברת כספים לגורמי טרור. אל־חדרי היה מעורב בהעברות כספים רבות לזרוע הצבאית של חמאס לאורך השנים, ובפרט במהלך המלחמה, ומאז חיסול אחיו חאמד ב־2019, שהיה גם הוא חלפן כספים של חמאס.

חודש וחצי לאחר מכן תקף צה"ל את משרד החלפנות "אלקהירה" שבעיר עזה, אשר שימש בשנים האחרונות, על פי צה"ל, לאחסון ולהעברת עשרות מיליוני דולרים למימון פעילות צבאית של ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלאמי. חלפנות "אלקהירה" שינתה את שמה בשנת 2022 משמה הקודם "דובאי", לאחר שהוכרזה כמסייעת לארגוני טרור על ידי שר הביטחון בשל מעורבותה בהעברת כספים לארגוני טרור. לאורך המלחמה המשיכו עובדי משרד החלפנות בסיוע ובמימון פעילות מחבלי חמאס, והעבירו מיליוני דולרים לידי פעילי הזרוע הצבאית של הארגון.

אז כיצד עברה מדינת ישראל בתוך חודשים ספורים מהתנקשות באנשי הכספים הבכירים של חמאס בעזה לחיזוק יזום של המערכת הכלכלית של חמאס? במתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים), הגוף האחראי למימוש המדיניות הישראלית ולתיאום הביטחוני של הממשלה ביו"ש ובעזה, מפנים את האצבע מטבע הדברים למשרד ראש הממשלה, שם נקבעת המדיניות.

"הכנסת הסיוע לרצועת עזה מתבצעת בהתאם להנחיות ולמדיניות הדרג המדיני, ותחת מנגנוני פיקוח ובקרה למניעת חדירה של גורמי טרור למנגנון הכנסת הסיוע", נמסר ממתאם פעולות הממשלה בשטחים בתגובה לכתבה.

"בסופו של דבר מי שמקבל את הכסף, גם אותם גורמים עזתים שעובדים מול אנשי העסקים הישראלים, קשורים בחבל הטבור לחמאס", קובע אודי לוי. "אף אחד לא יקבל אגורה לפני שחמאס יקבל את כל העמלה שלו, ואנחנו מדברים על 30% לפחות. כשאתה שולט בכסף אתה שולט בכל.

"את חמאס אנחנו לא ננצח בכוח צבאי, אלא רק אם ננתק אותם ממקורות הכסף. כשהייתי בוועדת החוץ והביטחון בדיון על כלכלת עזה, נדהמתי לראות כמה שרים וחברי כנסת בכלל לא יודעים מה קורה שם. המצב הזוי, חמאס שולט בהכול".

פלג, שעקבה אחרי מה שקרה ברצועה בתקופת "קמפיין ההרעבה" שניהל חמאס נגד ישראל, מוסיפה: "כל פעם שהם אמרו שאין להם אוכל, אני ראיתי שפע. כשדיברו על הרעבה, הם העלו סרטונים של 'מה אנחנו מבשלים בהרעבה'. אז או שיש הרעבה, או שאין. נמאס להם מקופסאות השימורים, אז הם קראו לזה הרעבה. אם אין לנו את האוכל שאנחנו אוהבים, אנחנו מורעבים.

"במאי 2024, כשהממשלה התירה למשאיות עם סיוע הומניטרי להיכנס לרצועה, נכנסו גם מוצרים שאינם הומניטריים. יש בעלי אינטרס שלא פועלים לפי מדיניות הממשלה כנראה, כי השפע הזה נראה מאוד מוזר. ברור שיש גם אנשים שגרים באוהלים והחיים שלהם בזבל. גם לפני המלחמה היו מעמדות: עניים, מעמד ביניים ועשירים מופלגים. ב-2019, כשפתחו את מעבר רפיח וצעירים הצליחו לברוח החוצה, הם אמרו שמי שלא מקושר לחמאס, לא משנה מה תהיה ההשכלה שלו ואיזה כישורים יש לו, יעבוד בבאסטות בים. התחתית של תחתית. מצד שני, יש משפחה שאני עוקבת אחריה, שכשנגמרה המלחמה הם שכרו מיד דירה. צריך לזכור שבעזה ובעיקר בנוסייראת ודיר אל-בלאח, 92% מהבתים לא נפגעו, כי כמעט לא פעלנו שם. התחושה שלי, ואני לא פרשנית ולא מומחית לארה"ב, שבהקשר של הכנסת סחורות לעזה, כמו בתחומים אחרים, אנחנו עושים מה שהאמריקאים מבקשים".

מוחמד מג'דלה, מנהל רדיו 'נאס', סיפר לי שאחד המנהגים ברמדאן הוא לתרום ולחלק מזון לעניים, וזה מה שקורה בעזה עכשיו. פלג מסכימה: "יש ארוחות איפטר המוניות. הן התקיימו גם באמצע המלחמה ולפני שנה. הרבה פעמים מוסדות הצדקה שמחלקות את המזון הן עסק לכל דבר. אנשים מקימים ארגון צדקה, אוספים כסף מגופים אסלאמיים, פותחים בית תמחוי ונותנים עבודה למסעדות שמכינות את האוכל.

"יש את אבו בציר, שהיתה לו מסעדה ידועה בעזה ברחוב הירמוק וחנויות בשר ומתוקים, שבמלחמה נאלץ לעבור דרומה והקים שם בית תמחוי. הוא התרים המון כסף מערבים ישראלים ובמזרח ירושלים והיו טענות שהתעשר מזה. אחרי המלחמה הוא שיפץ את חנות הבשר והפך אותה לסופרמרקט גדול".

"כל אזרח צריך לשאול את עצמו מה מדינת ישראל עושה ולמה אנחנו עוזרים להם", מסכם לוי. "נראה שכולם רוצים עוד מערכה, ושימור החמאס משרת את זה. אני מדבר עם גורמים אמריקאים ולא מצליח להבין למה אף אחד לא בא לטראמפ ואומר שהמדיניות הזאת לא תממש את התוכנית שלו. למה מדינת ישראל לא אומרת לו את זה?".

אולי כי זה משרת את מדיניות הממשלה?
"בדיוק. המדיניות הנוכחית היא להמשיך את המלחמה מול חמאס. באפריל מתוכנן משט פלישה של 3,000 איש באמצעות 100 אוניות לעזה. ישראל לא עושה כלום. היא הטילה על חיל הים לעצור את זה. אתה הולך לקראת אירוע שיערער את המזרח התיכון, ובמקום לעצור אותו - ישראל רוצה בו.

"הרי אפשר היה לפנות לטראמפ, שהיה אומר למארגנים שכל מדינה שתסייע תסתכן בסנקציות שיוטלו עליה ועל המארגנים. ולכן עולה בי החשש שאנחנו הולכים לאירועים קשים. קודם קנינו בכסף שקט. עכשיו אנחנו קונים בכסף את המלחמה הבאה".

ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.