מה קורה כשחברת הייטק משקיעה בעובד ללא רקע אקדמי, מממנת לו לימודים אינטנסיביים ואף מעניקה לו מענקי קיום - אך הוא בוחר לעזוב זמן קצר לאחר שהחל לעבוד? פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מספק תשובה ברורה: במקרים מסוימים, העובד יידרש להשיב את עלות ההכשרה.
במרכז הפרשה עמדה תביעה של חברת הייטק נגד עובד מהמגזר החרדי שהשתתף בתוכנית הכשרה אינטנסיבית שנמשכה כ-18 חודשים וכללה לימודי ליבה ומדעי המחשב ברמה אקדמית. החברה נשאה בעלויות הלימודים ואף העניקה למשתתפים מענקי קיום חודשיים, כדי לאפשר להם להתמסר ללימודים באופן מלא. בתמורה התחייב העובד לעבוד בחברה במשך 36 חודשים, בשכר שסוכם מראש.
אלא שלאחר תקופת עבודה קצרה בלבד, בחר העובד להתפטר, לטענת החברה משיקולי כדאיות כלכלית - והחל לעבוד בחברה אחרת בשכר גבוה משמעותית. החברה טענה כי מדובר בהפרת התחייבות ברורה, לאחר שהשקיעה בו משאבים רבים ואלפי שעות לימוד.
הכשרה אינה עבודה
מנגד טען העובד כי יש לראות בתקופת ההכשרה הארוכה כתקופת עבודה לכל דבר, המזכה אותו בשכר מינימום ובזכויות סוציאליות. עוד טען כי ההסכם שעליו חתם הוא חוזה אחיד ומקפח, וכי הסכום שנדרש להשיב אינו מידתי.
בית הדין דחה את טענותיו במלואן. בפסק הדין נקבע כי בתקופת ההכשרה לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, וכי מדובר בתוכנית לימודים מובהקת שמטרתה הקניית ידע מקצועי יקר ערך, ולא ביצוע עבודה עבור המעסיק. נקבע כי החברה לא הפיקה כל רווח מעבודת העובד בזמן הלימודים, וכי ההכשרה אף שימשה אותו בהמשך למציאת עבודה חלופית בשכר גבוה יותר.
השופטת חופית גרשון-יזרעאלי הדגישה כי התחייבות לתקופת עבודה מינימלית היא לגיטימית ונועדה לאפשר לחברה להשיב את השקעתה הכספית המשמעותית בהכשרה.
כמה ישלם העובד?
בסופו של דבר חויב העובד לשלם לחברה כ-87 אלף שקל. הסכום כולל החזר יחסי של עלויות ההכשרה בסך 48,333 שקל, השבת מענקי לימודים בסך 15 אלף שקל, החזר שכר עבור חודשים שבהם לא עבד בפועל בסך 19,974 שקל ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך 3,573 שקל. התביעה שכנגד שהגיש לתשלום שכר וזכויות בגין תקופת הלימודים נדחתה במלואה.
עו"ד ד"ר ירון קטן, שמשרדו מתמחה בדיני עבודה, מסביר כי לכאורה מדובר במקרה פשוט של הפרת התחייבות חוזית, אך בפועל יש בפסק הדין קביעות עקרוניות. לדבריו, "בית הדין מציין שנסיבות המקרה ייחודיות ויוצאות דופן. מדובר בתוכנית הכשרה המיועדת לציבור החרדי, שאין לו השכלה בסיסית במקצועות הליבה, לצורך עבודה בהייטק. ההכשרה ארוכה ויקרה, ונועדה להכשיר העובד מאפס לעובד הייטק מדופלם".
עוד הוסיף כי ישנה מגמה לעודד מעסיקים להשקיע בהתפתחות המקצועית של עובדים, וכי הדרך לעשות זאת היא באמצעות קביעת התחייבות מינימלית לתקופת עבודה סבירה, שתאפשר למעסיק ליהנות מפירות ההשקעה.
לדבריו, בית הדין התרשם כי העובד פעל בחוסר תום לב, כאשר פנה למעסיקים אחרים והתראיין בסתר בזמן שהחברה ממשיכה לשלם עבורו בתקופה שבה לא עבד בפועל. עם זאת, הודגש כי אין לאכוף על עובד להמשיך ולעבוד במקום מסוים בניגוד לרצונו - ולכן הסעד שניתן הוא כספי בלבד, בדמות החזר יחסי של עלות ההכשרה בהתאם לתקופה שנותרה מההתחייבות.
פסק הדין מחדד מסר כפול לשוק העבודה: מעסיקים רשאים להגן על השקעה משמעותית בהכשרה באמצעות התחייבות סבירה, אך גם במקרים של הפרה, לא ייכפה על עובד להישאר במקום עבודה שאינו מעוניין בו.