השפעות מבצע "שאגת הארי" על הכיס של הישראלים נחשפות: נתוני חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים), המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על ירידה חדה ודרמטית בהוצאות הציבור במהלך היומיים הראשונים למבצע. על פי הנתונים, בימים שבת וראשון (28 בפברואר ו-1 במרץ 2026), נרשמה ירידה של 45.2% בסך ההוצאות באשראי בהשוואה לימים המקבילים בשבוע שעבר.
במהלך יומיים אלו, הסתכמו העסקאות ב-1.384 מיליארד שקל בלבד, זאת לעומת סכום של 2.527 מיליארד שקל שנרשם בימים שבת וראשון הקודמים (21-22 בפברואר). הנתונים משקפים שינוי קיצוני בהרגלי הצריכה של הציבור הישראלי, שעבר למצב של התכנסות וצריכת מוצרי יסוד בלבד.
הענף היחיד שהפגין צמיחה משמעותית הוא כמובן ענף רשתות המזון, שם נרשמה הסתערות של הצרכנים. היקף הרכישות בענף זה זינק ב-48.9% והגיע לסכום של 337.897 מיליון שקל ביומיים הראשונים למבצע, לעומת כ-226.9 מיליון שקל בשבוע שלפני כן. נתון זה מעיד על הצטיידות נרחבת של הציבור עם תחילת הלחימה.
מנגד, ענפי הפנאי והלייף סטייל ספגו פגיעה קשה במיוחד. הפגיעה הקשה ביותר נרשמה בענף הבידור והפנאי, שצנח בשיעור של 94.4% - מהוצאות של 23.3 מיליון שקל בשבוע רגיל ל-1.3 מיליון שקל בלבד ביומיים הראשונים ללחימה.
גם ענף ההסעדה (מסעדות ובתי קפה) ספג מכה אנושה עם נפילה של 84.1%, כאשר ההוצאות צנחו מ-178.5 מיליון שקל ל-28.3 מיליון שקל בלבד. בענף התיירות נרשמה ירידה של 83.3% ובענף התחבורה ירידה של 72.8%, מה שמעיד על השיתוק הכמעט מלא של תנועת הציבור בדרכים.
ענפים נוספים שספגו פגיעה משמעותית הם ההלבשה וההנעלה (צניחה של 88%), החשמל והאלקטרוניקה (ירידה של 74.4%) וענף הדלק, שבו נרשמה ירידה של 42.1% בהוצאות (מ-105.7 מיליון שקל ל-61.2 מיליון שקל).