בזמן שמאות טילים שוגרו מאיראן ומהלבנון לעבר ישראל, ורבבות אזרחים חיפשו מחסה, התחוללה דרמה אנושית מקוממת ברחובות קריית ביאליק. שני נחום, בת לזוג קשישים בני 70, סיפרה בראיון לליאת רון ברדיו צפון 104.5FM על הרגעים בהם הוריה נותרו חשופים לסכנה, רק בגלל החלטה של ועד בית בבניין סמוך.
"להורים שלי אין ממ"ד בבית, זה בניין רכבת ישן משנות ה-40", שיתפה נחום בכאב. לדבריה, בדרך כלל הוריה מתארחים אצל שכנים עם ממ"ד, אך הפעם, בשל עומס אורחים, הם החליטו לא להכביד וניסו להגיע למקלט הציבורי. "אבא שלי בקושי הולך, אמא שלי נאלצה לסחוב אותו. כשהתחילה האזעקה הם הבינו שלא יספיקו להגיע לסוף הרחוב וניסו להיכנס לבניין סמוך שיש בו מקלט".
"עומדים ומתחננים על נפשם"
למרות המצב הביטחוני הרגיש, השער למחסה נותר נעול בפניהם. "הם הגיעו לשם ולא נתנו להם להיכנס. היו שם עוד בנות שאמרו שוועד הבית לא מאשר לאנשים שנתקעו ברחוב להיכנס פנימה", שחזרה נחום. "עומדים שם זוג מבוגרים, מתחננים על נפשם, ונאלצים לעמוד במבואה למקלט. זה מקלט של בניין, יש שם מקום".
נחום הוסיפה כי הוריה, שגרים בעיר עשרות שנים ועברו לא מעט מלחמות, חשו השפלה עמוקה: "הם התביישו לספר את זה. זה עניין של ערבות הדדית. אז מצטופפים יותר גם אם אין מקום. דרך ארץ זה דבר בסיסי, ולא הייתה שם דרך ארץ. עצוב מאוד שאנשים מתנהגים ככה".
עיריית קריית ביאליק: "חיי אדם קודמים לכל"
בעיריית קריית ביאליק הגיבו בחריפות למקרה ומסרו: "העירייה מגנה בכל תוקף כל גילוי של סירוב לאפשר כניסה למרחב מוגן בעת אזעקה. בשעת חירום חיי אדם קודמים לכל שיקול אחר, ומצופה מכלל התושבים לנהוג בערבות הדדית ובאחריות".
בעירייה ציינו כי מאז תחילת הלחימה יוצאות קריאות מפורשות להשאיר את דלתות הבניינים פתוחות: "לא נקבל התנהגויות שמסכנות תושבים, בוודאי לא קשישים ואנשים המתקשים להתנייד. יש לאפשר כניסה למרחב מוגן לכל אדם הזקוק לכך".