מלחמת "שאגת הארי" מחזירה שאלות שעסקנו בהם בסבבי הלחימה בשנים האחרונות בתחום החוזים בישראל. בעבר, הגישה השלטת הייתה כי מלחמה היא אירוע "צפוי" במדינתנו ולכן אינה מבטלת חוזים. כיום, בתי המשפט נוקטים בגישה מרוככת הבוחנת את היכולת המעשית לקיים את ההסכם. השאלה המרכזית כיום היא האם האירועים הפכו את קיום החוזה לשונה באופן יסודי ממה שהוסכם לפני המלחמה.
בתחום החינוך והגנים, שאלו הורים: "האם עלינו לשלם שכר לימוד מלא כשהגן נסגר?"
בית המשפט פסק למשל בשנה שעברה כי יש להשיב את שכר הלימוד להורים. נקבע כי צמצום פעילות הגן בשל המלחמה הוא אירוע חריג ובלתי צפוי לחלוטין. בנסיבות אלו, הגננת חויבה להשיב להורים חלק יחסי משכר הלימוד ששולם מראש.
בענף הנדל"ן, רוכשי דירות תהו: "האם קבלן יכול לאחר במסירת דירה ללא פיצוי?"
בית המשפט דחה בשנה שעברה תביעת פיצויים של רוכשי דירה באשקלון נגד קבלן, תוך שהוא קובע כי במהלך המלחמה באשקלון היה מחסור בעובדים, ובנוסף הקבלן נאלץ לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף, מה שמהווה "כוח עליון". המלחמה הוכרה כאירוע מסכל שלא ניתן היה לצפותו בעת החתימה על החוזה למכירת הדירה.
שוכרי דירות בצפון שאלו: "האם מותר לי לבטל את חוזה השכירות כי העיר הוכרזה כשטח סגור?"
בתי המשפט קבעו במספר תביעות בנושא שהוגשו על שוכרי דירות במטולה במלחמת חרבות ברזל, כי הימשכות הלחימה במטולה והכרזתה כשטח צבאי סגור מהוות נסיבות שמאפשרת ביטול חוזה שכירות. השוכרים זכו לביטול החוזה ללא קנס, שכן איבוד היכולת להשתמש בנכס לא היה צפוי.
בתחום התיירות והנופש, נשאלה השאלה: "הזמנתי צימר בצפון וביטלתי בגלל המלחמה, האם אקבל החזר?"
בית המשפט קבע בשנת 2024 כי יש חובת השבה מלאה. השופט פסק כי דמי ביטול חוזיים אינם רלוונטיים במצב שבו קיום הנופש הפך לבלתי אפשרי. בתיק אחר, בסוגיה נגד חברת תיירות, הובהר כי המזמין זכאי להשבה ופיצוי עבור הוצאות סבירות.
בעולם התעופה, נוסעים שאלו: "האם חברת תעופה פטורה מפיצוי אם טיסה בוטלה עקב המצב?"
בית המשפט בפסק בתביעה נגד וויזאייר כי לחברה ישנה אחריות חלקית. חברת התעופה נחשבת למומחית בתחומה ועליה לצפות שיבושים מסוימים בעת מלחמה ממושכת. יחד עם זאת, במקרה זה הוראת השעה יצרה "חזקה חלוטה" לכוח עליון בטווח תאריכים ספציפיים שהגדיר המחוקק.
זוגות שהתחתנו תהו: "מה קורה אם אולם האירועים דורש דמי ביטול מלאים על חתונה שבוטלה?"
בפסיקה בעניין במהלך מלחמת חרבות ברזל, נקבע כי דרישה כזו מהווה התנהלות בחוסר תום לב משווע. בנסיבות המלחמה, על בעל האולם לחלוק בנטל ולא להרוויח על גבם של המזמינים. עם זאת, בתיק אחר נקבע כי אם קיים בחוזה השכרת האולם סעיף "כוח עליון" מפורט, הוא עשוי להגן על בעלי האולם.
בעלי עסקים שאלו: "האם אני חייב לפתוח חנות בקניון ריק מאדם רק כי החוזה מחייב?"
בתי המשפט נוטים להחיל את עקרון תום הלב מתוך סעיף 39 לחוק החוזים. עמידה דווקנית של בעל קניון על זכותו לפתיחת עסק ללא קונים, נחשבת להתנהלות פסולה. השופטים מצפים כיום להתאמות חוזיות שיאפשרו לעסקים לשרוד את התקופה הקשה מבלי לקרוס כלכלית.
מאז 7 באוקטובר 2023 עולה כי ישנם סיכויי הצלחה משתנים לפי תחום העיסוק. מניתוח נתוני העבר ניתן לראות כי בתחומי החינוך והבנייה, סיכויי קבלת טענת הביטול גבוהים משמעותית. לעומת זאת, בתחום השכירות המסחרית, בתי המשפט נוקטים בגישה שמרנית ומחמירה יותר. נתונים אלו מדגישים כי אין "פתרון קסם" אחד המתאים לכל סוגי החוזים במשק.
המלצתי המקצועית היא לתעד בכתב כל מגבלה רשמית המונעת מכם לקיים את התחייבויותיכם. עליכם להודיע לצד השני באופן מיידי על הקשיים שנוצרו במימוש החוזה ולהציע חלופות הוגנות. ניהול משא ומתן בתום לב הוא הכלי החזק ביותר שלכם למניעת הליכים משפטיים יקרים. פנו לייעוץ משפטי כדי לבחון את סעיפי ה"כוח העליון" הספציפיים בחוזה שעליו חתמתם.
הכותב הוא שותף במשרד כהן שמש שעוסק בדיני חוזים, הוצאה לפועל וליטיגציה מסחרית