הילדים בבית כבר כמעט חודש, התשלום למעונות ולגנים הפרטיים כבר ירד מזמן מחשבון הבנק, ובאוצר סוף סוף נזכרו לצאת במתווה לפיצוי המעונות, הגנים הפרטיים ומעונות הסמל. לפי המתווה שגובש, מעונות יום פרטיים, גנים ומעונות "סמל" (הנמצאים תחת פיקוח לצורך סבסוד) יהיו זכאים למנגנון פיצויים כלל-ארצי.
במשרד האוצר מדגישים כי מדובר במודל שכבר הוכיח את עצמו בעבר, בין היתר במבצע "עם כלביא", ומטרתו לאפשר למנהלי המוסדות לקבל שיפוי מהמדינה - ובהתאמה להשיב להורים את מרבית תשלומי שכר הלימוד שנגבו עבור ימים בהם לא התקיימה פעילות.
כדי לתת מענה לסוגים השונים של המסגרות, המתווה מציע שלוש דרכי פעולה מרכזיות.
המסלול הראשון מבוסס על ירידה במחזור ההכנסות: גן שיבחר להחזיר כספים להורים עבור התקופה שבה היה סגור (עד לסוף חודש אפריל), יציג למעשה ירידה בהכנסותיו שעל בסיסה יחושב מענק הפיצוי.
עבור משפחה ממוצעת המשלמת כ-3,500 עד 4,000 ש"ח בחודש למעון פרטי שנותר סגור, המשמעות היא החזר פוטנציאלי שיכול להגיע ל-70% עד 80% משכר הלימוד, לאחר קיזוז הוצאות קבועות של הגן שלא נחסכו. המדינה למעשה מתמרצת את הגננות להחזיר את הכסף, שכן לפי המתווה ההחזר יהווה בפועל ירידה במחזור ההכנסות של המעון, ועל בסיס ירידה זו יחושב הפיצוי - כך שהגננת תקבל פיצוי גבוה יותר אם תחזיר כסף להורים.
המסלול השני מיועד לעסקים קטנים יותר, כמו משפחתונים ומטפלים פרטיים שמחזורם השנתי נמוך מ-300 אלף שקלים. אלו יהיו זכאים לפיצוי ישיר של עד 15,000 שקלים בחודש, בהתאם להיקף הירידה בהכנסות. במקרה של משפחתון קטן עם חמישה ילדים המשלמים 3,000 ש"ח כל אחד, סך ההכנסות הוא 15,000 ש"ח. אם הגננת תחזיר את כל הכסף להורים, היא תוכל לקבל מהמדינה סכום שיכסה את אובדן ההכנסה שלה כמעט במלואו, וזהו למעשה המסלול הבטוח ביותר עבור הורים במסגרות קטנות לקבל החזר מלא.
אפשרות שלישית היא הוצאת צוות המעון לחל"ת; צעד שחוסך לגננת את הוצאות השכר המהוות לרוב למעלה מ-50% מהתקציב, ומאפשר לה להשיב להורים נתח משמעותי משכר הלימוד.
מעבר להחזרים להורים, המתווה נותן מענה גם לסוגיית הסייעות ושימור כוח האדם. בעלי הגנים יכולים לבחור להמשיך להעסיק את הצוות ולזכות בפיצוי על השכר, מה שמבטיח שהסייעות לא ינטשו את המקצוע ויאפשרו פתיחה מהירה של הגנים בשגרה. במקביל, המדינה מאפשרת מודל חל"ת שבו היא נושאת בנטל דמי האבטלה.
למרות המנגנונים המפורטים, חשוב לציין את האותיות הקטנות: המדינה מודה במפורש כי אין לה סמכות חוקית להתערב בחוזה הפרטי שבין ההורה לגן או לכפות החזר כספי. המשמעות היא שהכוח נשאר במידה רבה בידיים של בעלי הגנים וביכולת המיקוח של ההורים מולם, תוך הסתמכות על הקריאה של האוצר לממש את המתווה ולהשיב כספים למי שלא קיבל שירות.
באשר למעונות המפוקחים, הם זכאים לפיצויים בדיוק כמו המגזר הפרטי וגם עליהם לפעול להשבת כספי ההורים בהתאם. במשרד האוצר ממליצים למפעילי הגנים להיוועץ ברואה חשבון לקביעת שיעור ההחזר המתאים לכל עסק. עם זאת, המתווה טרם נכנס לתוקף ודורש את אישור הכנסת.
המספרים - כך זה יעבוד
אלה המספרים לפי סימולציה שעשו גורמי המקצוע באוצר בגן של 30 ילדים:
נתוני הגן:
תשלום הורים: 4,000 שקלים לילד בחודש.
מחזור חודשי רגיל: 120,000 שקלים.
הוצאות קבועות חודשיות - שכירות, ארנונה, ביטוחים ותחזוקה: 28,000 שקלים.
שכר צוות (4 עובדות, כולל עלות מעסיק): 52,500 שקלים.
סך הוצאות חודשיות: 70,000 שקלים.
מה קורה בחודש שבו הגן לא פעל:
הגננת מחליטה להחזיר 65% מהתשלום להורים - 2,600 שקלים לילד.
סך ההחזר: 78,000 שקלים. הכנסות שנותרו בגן: 42,000 שקלים. ירידה במחזור: 65%.
חישוב מענק המדינה:
רכיב הוצאות קבועות - ירידה של 65% מזכה במקדם של 15% מהמחזור הרגיל: 120,000 כפול 15% = 18,000 שקלים.
רכיב שכר עובדות - 75% מעלות המעסיק, כפול שיעור הירידה: 52,500 כפול 75% כפול 65% = 25,594 שקלים.
סך מענק מהמדינה: 43,594 שקלים.
השורה התחתונה:
הכנסות שנותרו בגן (42,000) בתוספת המענק (43,594) = 85,594 שקלים - סכום המכסה את ההוצאות (70,000), ומותיר לגננת כיסוי הוצאות מחיה של כ-15,000 שקלים. ההורים משלמים 1,400 שקלים בלבד על חודש הסגירה.