בזמן שהמגזר העסקי בישראל 2026 מבצע פליק-פלאקים אקרובטיים כדי לשרוד את אי-הוודאות הביטחונית והכלכלית, ישנה מערכת אחת שנותרה קפואה בזמן, מתעקשת לתקוע מקלות בגלגלי הפריון הלאומי.
הגיע הזמן לומר זאת ביושר: מערכת החינוך היא לא רק מוסד פדגוגי. מדובר בתשתית הקריטית ביותר של שרשרת האספקה במשק הישראלי. כשהתשתית הזו קורסת או מגמגמת, הכלכלה כולה נכנסת לסחרור. מדינת ישראל נמצאת כיום בתפקוד "לא שפוי" - הורים שמתעוררים לאזעקות בלילה מצופים לספק תוצרים בעבודה בבוקר, אך במקום לקבל מהמדינה את העוגן שיאפשר להם לצאת לעבודה, הם מקבלים משקולת שמושכת אותם למטה.
הפתרון הקל של המדינה, זה שנשלף מהמותן בכל משבר, הוא מילת הגנאי "חל"ת". עבור הורה שעומד בראש צוות או מנהלת שמנווטת ארגון, חל"ת אינו חופשה אלא התאבדות מקצועית ונטישת לקוחות ברגע הקריטי ביותר.
המשק לא יכול להרשות לעצמו "כיבוי מנועים" קולקטיבי, והורים לא רוצים נדבות מהמדינה. הם רוצים לעבוד. כשאומרים להורה "קח ברקס אחורה", מכניסים למעשה דור שלם של נשים לחופשת לידה כפויה ומפילים עסקים קטנים ובינוניים שפשוט לא מסוגלים לשרוד את חוסר הרציפות התפקודית.
הדיסוננס הדיגיטלי זועק לשמיים: בעוד ארגונים עברו למודל עבודה גמיש ועצמאי תוך לילה אחד, מערכת החינוך נכשלה במבחן העצמאות. שיטת ה"משוב" הפכה למערכת ניג'וס להורים במקום כלי עבודה לילד.
אין שום סיבה הגיונית שילד בכיתה ד' לא ידע לנהל יומן דיגיטלי או להתנהל מול מורה בזום באופן אוטונומי. הכישלון הזה הופך כל יום של למידה מרחוק לנטל טכני על ההורה, שמוצא את עצמו מתפקד כטכנאי מחשבים במקום כעובד יצרני. למידה עצמאית בשגרה היא לא מותרות, היא אימון הכרחי למציאות של חוסר ודאות.
מעבר לטכנולוגיה, קיים הפער האנכרוניסטי בין השעון של המערכת לשעון של החיים. בישראל של 2026, יוקר המחיה מחייב שני הורים עובדים. זו לא בחירה, זו הישרדות. העובדה שמוסדות חינוך נסגרים לפני שהצהריים התחילו, ולוח החופשות נותר מקובע לימי המאה הקודמת, היא "מס" סמוי וכבד על המגזר הפרטי.
הגיע הזמן לדבר על הפיל שבחדר: חופשות פורים, פסח ויולי-אוגוסט. המורים עובדים קשה, על כך אין חולק, אך המשק לא יכול להרשות לעצמו חודשים של שיתוק. השיקום של ישראל ביום שאחרי יהיה קשה מספיק. אל תכריחו אותנו להוריד רגל מהגז עכשיו.
אנחנו זקוקים למערכת חינוך שרואה בהורים העובדים שותפים אסטרטגיים לצמיחה ולא כמטרד.
הכותבת היא מנכ"לית איגוד הדירקטורים בישראל, אם ל-4, לא יצאה לחל"ת מבחירה.