1.
מבצע "שאגת הארי" מביא עמו אתגרים חדשים לעומת מלחמת חרבות ברזל ואפילו מבצע עם כלביא. הם עלולים להכביד על המשק הישראלי, שנכנס לקרב ב-28 לפברואר כשהוא המשק החזק ביותר בעולם, כפי שאני טוען זה למעלה משנתיים - או כדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון השבוע: "הכלכלה הישראלית התאוששה בעבר במהירות ממשברים גיאו-פוליטיים; גם כעת, לאחר הפגיעה הניכרת עם פרוץ המלחמה, המשק הפגין עמידות". אלא שהמלחמה הזו משפיעה גם על הפעילות המשקית והעסקית במדינות העולם שעמן המשק הישראלי סוחר.
עד כה נהרסו או נפגעו כ-1,900 דירות שאינן ניתנות עוד למגורים, והוגשו תביעות בגין נזקים ישירים לרכוש בהיקף של 14,300. קרוב ל-5,500 משקי בית כבר נזקקו לדיור חילופי. המשמעות היא כי תהיה ירידה בהיצע הדירות למגורים בחודשים הקרובים, מה שיאיץ את העלייה בשכר הדירה למגורים, שבלאו הכי עולה בקצב מהיר ומשפיע לרעה על קצב האינפלציה.
הנחמה מנגד היא כי מספר הדירות שבנייתן הסתיימה הגיע ברבע האחרון של 2025 לשיא של 16,737 דירות - שיא ברבע שנה אחד שלא היה כמותו לפחות מאז תחילת 2018.
ברבע השלישי של 2025 הסתיימה בנייתן של 15,681 דירות, ובכל שנת 2025 הסתיימה בנייתן של 59,744 דירות. ב-2024 המספר עמד על 54,434, ב-2023 - 60,992 ו-53,273 בשנת 2022. מספר הדירות שנמצאות בבנייה פעילה הגיע ברבע האחרון של 2025 לשיא של 207,173 לעומת 174,249 ברבע השלישי של 2023. התוצאה המיידית הצפויה בחודשים הקרובים היא המשך הירידה במחירי הדירות הישנות.
מה שבכל זאת עלול לדחוף את שכר הדירה כלפי מעלה הוא העובדה שהציבור מסתייג מדירות ללא ממ"ד. אומנם ישנם במקומות מסוימים מקלטים, לעתים רחוקים מהדירה, אבל זהו עדיין מרכיב סיכון גבוה לעומת הממ"ד. נציין כי שכ"ד של חוזים חדשים עלה בחודש פברואר ב-5.8% לאחר 6% בינואר ו-4.6% בדצמבר.
2.
מחירי הנפט הגבוהים גוררים את המשך היחלשותה הכלכלית של אירופה, שצלעה גם עוד טרם המלחמה. התוצר של האיחוד האירופי מצביע על צמיחה קלה בלבד בשנה האחרונה למרץ. בשנת 2025 רשם האיחוד האירופי צמיחה של 1.5% וצפי הצמיחה השנה עומד רק על 0.9% - ירידה בצפי לעומת ההערכות הקודמות. בשל העלייה במחירי הנפט, הצפי עתה כי האינפלציה השנה תעלה באיחוד האירופי ל-2.6%.
שיעור האבטלה הנוכחי גבוה ועומד על 5.8%. פעילות החרושת עם עלייה איטית בלבד. אם נוסיף לתנאים האלה את העלייה באנטישמיות, המפחיתים ועוד יפחיתו את הביקוש לסחורות בכלל והישראליות בפרט, לא נתפלא שיצוא הסחורות מישראל לאיחוד האירופי עלה בשלושת החודשים לפברואר בשיעור שנתי של 1.8% בלבד, לאחר עלייה בשעור שנתי של 13.2% בשלושת החודשים קודם לכן.
בסין הצמיחה ירדה לקצב של 4.5%. גם הצריכה הפרטית האטה וההשקעות עולות בשיעור מתון בלבד. סין מתרכזת מחדש ביצוא בכדי להבטיח ביקושים נוטי צמיחה. היצוא הישראלי לסין ירד בשיעור שנתי של 29.4% בשלושת החודשים לפברואר, בהמשך לירידה של 23.6% בשלושת החודשים קודם לכן. מנגד, ארה"ב צומחת והיצוא הישראלי לאמריקה עלה בשעור שנתי של 5.4% לאחר 5.6%, בהתאמה.
העלייה במחירי הנפט עלולה להביא לחידוש האינפלציה העולמית, שלקח לעולם שנים ארוכות להיפטר ממנה. רק במשך השנה האחרונה חלה ההתאוששות המיוחלת, לאחר משבר הקורונה שגרר ל"אינפלציה דביקה", כדברי יו"ר הפד האמריקאי, ושהביא לשיעורי ריבית גבוהים בעולם, שהובילו להאטה בפעילות המשקית במרבית הגלובוס.
חידוש האינפלציה, אפילו לא בשיעור חד במיוחד, יביא ככל הנראה להותרת הריבית בארה"ב (3.64%) על כנה. קיבוע זה של הריבית יגרור את בנק ישראל להותיר את הריבית בישראל על 4%, בטענה כי גם האינפלציה בישראל בעלייה. ואכן, קונצנזוס תחזיות האינפלציה כבר עלה באמצע החודש ל-2.2%, לאחר 1.9% במשך חודשיים קודם לכן. בנק ישראל מציין כי משקל הצריכה הביטחונית בישראל טיפס ל-8% לעומת 4.2% בשנת 2022, טרם המלחמות האחרונות שנמשכות, לעומת 1.8% במדינות ה-OECD.
טרם מבצע שאגת הארי עמד החוב לתוצר על 68%, והוא עלול לטפס בשנת 2030 ל-72%. המשמעות של העלייה בחוב של הממשלה למימון המלחמה והפיצויים היא עלייה בגיוס ההון על ידי הממשלה או הכבדת נטל המס. היות ואיני מאמין שיתקבלו הצעות הנגיד להכביד עול המסים בישראל, במשק שסובל תכופות מתהפוכות ואי-ודאות, בטח לא רוצים להבריח עוד ישראלים בזמן שהמשק סובל ממחסור חמור בידיים עובדות. הפתרון יהיה הגדלת החוב באמצעות גיוס הון נוסף לטווח ארוך.
שילוב של גיוס הון נוסף, שיוביל לעלייה בעלות ההון לממשלה ומשם ישר לעלות ההון בסקטור העסקי, שיהיה חייב לשלם יותר עבור נטילת הלוואות, וכל זה יחד עם ריבית גבוהה יותר של בנק ישראל, מהווה מלכודת עבור חברות הבנייה, בייחוד לאלה שנטלו חוב בכדי לרכוש קרקע לבנייה. כבר היום מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה מגיע ל-86,290, מלאי המייצג 31.4 חודשי היצע.
על רקע קשיי המימון של משקי הבית, בייחוד עצמאיים שעסקיהם מתקשים לצמוח בגלל המלחמה ועומס המס, תהיה עלייה במספר הדירות הלא מכורות, וחלילה וחס - אפילו להתמוטטות חברות בנייה בהמשך להתמוטטות חברות ביצוע בענף הבנייה, שהחלשות שביניהן כבר יצאו משוק הביצוע בענף.
בנוסף לצרות האמורות בענף הבנייה, המלווה בירידה במספר העסקאות וצניחה במחירים במרבית השנה האחרונה, ישנה בעיה של מחסור בעובדים בענף. מאז שממשלת ישראל עצרה את יבוא העובדים מהרשות הפלסטינית (אף שעשרות אלפים שב"חים מסתובבים באתרי הבנייה באין מפריע), האם בנק ישראל או ממשלת ישראל יבואו לעזור לענף הבנייה? לא.
3.
חזרה לבית הספר וגני הילדים היא צו השעה, אחרת הפגיעה במשק תגבר בשל ירידה בפעילות המשקית. הילדים מפסידים כבר שבועות ארוכים מהלימודים, מה שיפגע בכושר ההשתכרות שלהם לכשיתבגרו, חד וחלק.
משרד החינוך יחד עם משרד האוצר חייבים להגיע למתווה מוסכם עם הסתדרויות וארגוני המורים בכדי לצמצם למינימום את חופשת הקיץ, ובכך לפצות על ההפסד התהומי של המשק הפועל כיום במתכונת מצומצמת יחסית.
עפ"י הערכת בנק ישראל, המלחמה הובילה על פני תשעה רבעונים לפגיעה מצטברת במשק של 175 מיליארד שקל, שווה ערך ל-8.5% מהתוצר. עלות המלחמה מאז 7 באוקטובר 2023 - 243 מיליארד שקל.
נוסיף לכך תשלומי קרן פיצויים של מס רכוש, שהגיעו ל-33 מיליארד שקל, שעוד יעלו במיליארדים בימים אלה, הוצאות אזרחיות בשל המלחמה בשעור של 57 מיליארד שקל ותוספת תשלומי ריבית של הממשלה של 19 מיליארד שקל, ונגיע לסך השפעת המלחמה עפ"י בנק ישראל ל-352 מיליארד שקל.
4.
בכדי לעודד את הקוראים לכבוד שבת נציין את מפת ההצלחות של חברת אלביט כדוגמה להצלחותיה של ישראל בתחום התעשייה הביטחונית. אלביט מערכות בע"מ דיווחה בשבוע שחלף על צבר הזמנות של 28.1 מיליארד דולר והכנסות בשנת 2025 של 7.9 מיליארד דולר, כשהרווח הנקי - כ-600 מיליון דולר. ההכנסות גדלו ב-16%, הרווח למניה עלה ב-59%, צבר ההזמנות גדל ב-5.5 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי - נתון חשוב ביותר שאינו משתמע לשני פנים - עומד על 500 מיליון דולר.
ההשקעות של אלביט במחקר ופיתוח הן כ-500 מיליון דולר, מה שמאפשר להתמודד עם הביקוש הגובר לחידושים הנובעים מדרישת מערכת הבטחון, וכן יכולת לעמוד בהיצע מול התור העולמי שנוצר בביקוש למוצרי החברה.
אלביט מערכות מוכרת מערכות רדיו ומערכות שליטה ובקרה באירופה ובישראל, וכן מכירות מודיעין ולוחמה אלקטרונית, בעיקר כתוצאה מעלייה במכירות של מערכות ימיות ומערכות אלקטרו-אופטיות, הכוללות מערכות חלל, וכמו כן מגוון מערכות לוחמה אלקטרוניות הכוללות מערכות נגד כלי טיס בלתי מאוישים. כמו כן נמכרים חימושים גם לאירופה ונרשמה עלייה במכירת מערכות ראיית לילה, מערכות ימיות, כלי טיס, וכן גידול במכירות של חימוש מונחה מדויק באסיה ובפסיפיק - וכמובן ישראל.
הנה כי כן, התעשייה הביטחונית מתווספת לתעשיית ההייטק של ישראל שמביאות ברכה לישראל בתקופה קשה מאוד. לאחר המלחמה נהיה חייבים לעשות צדק חברתי גם בטיפול והיחס של המדינה לתושבי הצפון, שממש מגינים בגופם על הגליל וישראל, ולהמשיך להשקיע ביישובי הדרום שנפגעו. הסיוע חייב לבוא לא באמצעות העלאת נטל המס, כפי שהבנק המרכזי שואף, אלא באמצעות הלוואות וגיוס הון לטווח ארוך וגיוס מעניקים ותרומות מיהדות העולם.
נכון שנטל המס בישראל עומד על 32.9% ביחס לתוצר, לעומת חציון של 36.7% במדינות ה-OECD, כפי שבנק ישראל הציג השבוע, אך אנו זקוקים לגידול באוכלוסייה ולא לנטישה מטעמי מיסוי והכבדה, בנוסף לביטחון האישי וימי מילואים אינסופיים. אפשר לקבל את דרישת הנגיד לבצע "התאמות תקציביות הכוללות קיצוצים בהוצאות שאינן תומכות צמיחה" - או בשפה ברורה יותר, צמצום התקציבים הקואליציוניים - אבל לדחות בשתי ידיים את רעיון "הגדלת צד ההכנסות", קרי הכבדה בשעור המס.